סל תרבות ארצי FaceBook


סימנים חוצי זמן ומקוםרותי בן יעקב

עבורי, חשיפת הציורים ופרשנותם על ידי הילדים היא חלק בלתי נפרד מהיצירה. בדומה לאופן שבו נוצרו העבודות, גם הילדים מתייחסים לצבעים, לדימויים, לנושאים ולצורות, מגלים בהם משמעויות שנסתרו ממני ומעלים אסוציאציות מילוליות מעולמם: "העין זה לראות והעלה זה לדמיין", "הילדה נראית עצובה, מאוכזבת", "רואים שזה מחלומות, ממחשבות, מרגשות"...

 

  

 

סל תרבות ארצי היא תכנית של חינוך לאמנות הפועלת במסגרת החינוך הפורמלי, בקרב בתי הספר בכ-120 ישובים ברחבי הארץ. באמצעות התכנית נחשפים כלל התלמידים בישוב, מגן חובה עד כיתה יב, למופעים בתחומי האמנות השונים. מטרת פעילות זו היא הרחבת אופקים, העשרה רוחנית, הגברת המעורבות החברתית, פיתוח טעם וחוש ביקורת. עוד אודות התכנית...

ליאור בן אברהם
משחר נעוריי אני קשור אל השפה העברית ואל הספרות היפה שלנו. עד היום אני בקשר עם המורה שלי מהתיכון, תמר קיפניס מקיבוץ מחניים. כשתמר קראה לנו מתוך "סיפור פשוט", רָעַד קולהּ מהתרגשות והייתה לה לחלוחית בעיניים. מתמר למדתי שכדי להעניק סיפור במתנה, אתה חייב להעביר אותו דרך הפריזמה האישית שלך; לא לצטט את הטקסט, אלא לחיות אותו. כיום, אני מביא לקהל את סיפורי עגנון באופן קרוב, אני מחפש הזדמנות להפוך את הסיפור לסיפור שלי...

אורית ברגמן
ז'אנר ספרי ההרפתקאות הקלסיים האהוב עליי כמעט ונעלם מהעולם, אולי מפני שנדמה כי כבר לא נותרו מקומות בתוליים לגלותם. גיבורי הספרות בני זמננו יוצאים למסעות בעולמות הפנטזיה והמדע הבדיוני. הספר האחרון שכתבתי, "יומנה של לוכדת כרישים", הוא ספר מסע והרפתקאות המתרחש במקום המוכר לי היטב...

אבי קייזר
נקודת המוצא ליצירה "במקום שלך" הייתה רצון להתקרב לקהל ולהכיר אותו, ולאפשר לו להתבונן במחול כמו שמתבוננים בציור, באמנות פלסטית, כשכל אחד יכול להיות קרוב ליצירה. ואכן, המרחק בינינו לבין הקהל מינימלי מאוד. אפשר להשוות זאת לנסיעה במעלית; קירבה כזו מחייבת התמודדות כי אין לאף אחד מאיתנו דרך להסתתר...


ג'ודי טל-קופלמן
מי שרוצה להכיר את ברלין לעומק צריך רק להסתכל. ברלין מספרת את סיפורה על הקירות - ברחובות העיר שהפכה למוזאון תרבות ענקי, חי ומשתנה. אז מה עושה לוסי הקטנה והמרשעת, פרי מכחולו של אמן הגרפיטי "אל בוכו", ברחובות הכי נוצצים של ברלין? אילו מחאות זועקים הקירות? כיצד משתקף העבר הטעון בראי ההווה? מסע בברלין כפי שהתגלתה לי בזמן כתיבת ספרי "השד מברלין"...

דני רייספלד
כשהתחלתי לכתוב את התסריט של "פנתר לבן", אמרו לי לא פעם שהנושא העדתי בישראל כבר לא רלוונטי. אלא שכבר בשלבים המוקדמים של התחקיר ובשלבי הליהוק של בני הנוער, התגלתה לי אמת אחרת הנוגעת לחשיבותו של המוצא המשפחתי. כי מסתבר שממש מתחת לרדאר של ההורים והמורים, מתפרצת אלימות קשה, חברתית, מילולית ופיזית, ושורשיה לפותים בנושא העדתי...

אור שרבליס
זו חוויה מיוחדת מאוד לראות חזרה, באור יום, כשהרקדנים לבושים בבגדיהם הפשוטים, בלי פוזה. הישיבה הקרובה לרקדנים הפכה את פחדיהם לפחדיי, את החקירה שלהם לחקירה שלי. הרגשתי שאני חלק מהתהליך ומהחוויה; לראות כך מקרוב את הזיעה, את הבעות הפנים, הקולות, הנשימות של הרקדנים... הרגשתי שהייתה בינינו הבנה.

ענבר דותן
הדימוי השכיח של המשוררת רחל הוא של דמות טרגית, ואילו במופע "לך ועליך - משירי רחל" אנחנו פוגשים בחורה עליזה, מצחיקה, עקשנית, רחוקה מאוד מאותו דימוי. מדוע דווקא רחל? ומה הופך את שירתה לרלבנטית לימינו? ריאיון עם איתן דרור ונעם הרטמן מאנסמבל דרור לשירה עברית.

צחי פרבר
כשסיימתי את לימודיי במחלקה לעיצוב גרפי ב"בצלאל" בירושלים, הזמין אותי עיתון "במחנה" לכתוב סיפור קומיקס בהמשכים. התנאי היה שלסיפור יהיה קשר, זיקה כלשהי, לצבא. היות שהנושא האישי הוא שמדבר אליי בעיקר, החלטתי לשוב לעבר ולגעת באותה מלחמה...

10   [11-12]

ההרשמה לתכנית מנהיגותרבות בעיצומה
תהליך ההרשמה והמיון יסתיים בסוף אוקטובר.
פרטים באתר ואצל המנחים היישוביים


חדש בסדרת מפתחות
הספר "דודה של שום איש", מאת יעל דר; 26 רשימות המנסות לפענח את סוד התהוותו של קנון ספרותי ישראלי לילדים.


על אושפיזין וסוגיות אחרות
ימי חגים אלה שבפתחנו, מעוררים מחשבות ומעשים הנוגעים למנהגים ולהרגלי חיים. כך, לדוגמה, המילה "אושפיזין", שבארמית פירושה אורחים, והיא מבטאת את המסורת והמצווה של הכנסת אורחים, מצווה שנודעת לה חשיבות מיוחדת בחג הסוכות אך היא חשובה לאורך כל השנה. בסוכה מקובל להשאיר כיסא פנוי לאושפיזין וגם להזמינו לארוחה. אך כיצד אנו נוהגים באורחינו במהלך השנה כולה?


 

דודה של שום איש / יעל דר
26 הרשימות שבספר מנסות לפענח את סוד התהוותו של קנון ספרותי ישראלי לילדים. מה הקשר בין קנון ספרותי לילדים קטנים ובין בניית אומה? מי קבעו את הטעם הספרותי לילדים בראשית הדרך? קולם של מי לא נשמע? מה יובא מתרבויות אחרות ומה נחשב מוקצה? עד כמה ציית הקנון לתכתיבי התרבות ההגמונית? מי הייתה קהילת הקוראים שאליה כוונו הטקסטים? מה עמד במבחני הזמן ומה התיישן במהירות? כיצד דרכי הכתיבה והקריאה משתנות במרוצת הזמן? ועד כמה רשימת הקלסיקה והקלסיקונים הישראלית לילדים יציבה?
שאלות אלה ואחרות נבחנות בספר באמצעות דיון ביצירתם של 26 יוצרים ויוצרות מרכזיים, שנולדו לפני הקמת המדינה: נתן אלתרמן, עודד בורלא, ח"נ ביאליק, פניה ברגשטיין, לאה גולדברג, ע. הלל, מרים רות, מרים ילן שטקליס, חיה שנהב ועוד.