סל תרבות ארצי FaceBook


מה לא אמרו על רואלד דאל? גליה עוז

מה לא אמרו על רואלד דאל? שהוא שונא אדם, שונא נשים, מרושע, אנטישמי. הכול נכון, כנראה. אבל יש בכתיבה שלו משהו שמשחרר את נפש הילד בדיוק כמו אגדות האחים גרים – בפטיש של חמישה קילו. אין תרבות בלי תת מודע עוין, בלי תפוחים מורעלים, אמהות חורגות, בלי הזאב של כיפה אדומה – ואין לתאר את ספרות הילדים של המאה ה-20 בלי רואלד דאל...     

 

  

 

סל תרבות ארצי היא תכנית של חינוך לאמנות הפועלת במסגרת החינוך הפורמלי, בקרב בתי הספר בכ-120 ישובים ברחבי הארץ. באמצעות התכנית נחשפים כלל התלמידים בישוב, מגן חובה עד כיתה יב, למופעים בתחומי האמנות השונים. מטרת פעילות זו היא הרחבת אופקים, העשרה רוחנית, הגברת המעורבות החברתית, פיתוח טעם וחוש ביקורת. עוד אודות התכנית...

שרי אריה וענבל המאירי
שעת צהריים ונפגשנו עם הסופר והמחזאי אפרים סידון לשיחה על ילדוּת ואמנות, ספרות ובמה, והצגת הילדים שכתב לתאטרון השעה הישראלי - "הדייג ודג הזהב". בין הדברים שעלו, גילינו שהוא צוחק הרבה אבל בוכה לעתים נדירות. שהוא יכול לכתוב בכל מקום, גם באוטובוס – שם כתב רבים מהמערכונים ל"ניקוי ראש" או "זהו זה". שהוא אוהב קלסיקה אבל לא מפסיק לחפש חדשנות באמנות...

כנס ההשקה לציון שיתוף הפעולה בין סל תרבות ארצי ואגף אמנויות במשרד החינוך, התקיים ביום שני, 23 במרס, בבית התפוצות בתל אביב. הדוברים בכנס הדגישו את חשיבותו של שיתוף הפעולה, המבקש לממש את מטרותיו של החינוך לאמנויות ובהן פיתוח דמיון, יצירתיות, יכולת ביטוי עצמי וטיפוח חשיבה ביקורתית בקרב התלמידים. בחלקו השני של הכנס התקיימו מפגשי אמן בתחומים שונים...

אסתי ניסים
כמו שחיין לפני שהוא קופץ למים ככה אני מסתכלת על התיכוניסטים, הקהל שלי, של "שלום עליכם עכשיו", תוסס, חצוף, ציני, מסתכלים בחשדנות עלי ועל הכלייזמרים כשאנחנו עולים לבמה. אני מאוהבת בהם מלכתחילה, אני משתמשת בכל מה ששחקן או מאהב היו עושים כדי לחזר, להפתיע, להצחיק. הם לומדים לשיר ביידיש, הם מתחילים לזוז לפי הקצב, למחוא כפיים ולשרוק. ערב טוב קיסריה, בוקר טוב כתריאליבקה...

תומר אורון
ההצגה "אשכבה" הסתיימה והקסם נותר באוויר. הקהל עמד במשך כמה דקות והרעיף על השחקנים אהבה במחיאות כפיים סוערות. אני מניח שזו מעט התודה שניתן להראות אחרי ערב כזה. ההצגה הזו סחפה אותי לחוויה מיוחדת שכמותה עוד לא חוויתי מעולם. היו שם טקסטים שלא שמעתי מעודי, תפאורה שכמוה לא ראיתי, סוף שנבדל מהסופים הרגילים...

אוהד יתח
כבר יותר מ-13 שנה שאני עובד כמפקח שידור של ניידת החדשות בערוץ 2, ובשנים הללו ראיתי הרבה סיפורים קשים. מאחר שבמערכת חדשות סיפור חדש משכיח את הסיפור של יום האתמול, החלטתי לחצות את הקווים ולנסות את מזלי ככתב חדשות. החיפוש אחר כתבת עומק הוביל אותי למקום הכי נמוך בת"א, שם פגשתי את סופי, נרקומנית וזונה. "לאהוב את סופיה" הוא הסרט הראשון שלי כבמאי...

מיכל רובין
עוד כשהייתי ילדה נגעו שיריה של מרים ילן שטקליס בנפשי; טקסטים מדויקים ומרגשים שאינם חוששים לחשוף את האמת כפי שחווה אותה ילד: שמחה, עצב, בדידות, קנאה, כעס, פליאה, אכזבה, שובבות, הומור, יצירתיות, אהבה... שפה עשירה ופיוטית, מלאת דמיון ורגש, המעניקה לילד "מתנות לחיים". את המתנות האלה, שאני קיבלתי פעם כילדה, רציתי לעבד לבמה ולתת לילדים של היום...

"מאוד נהניתי מההרצאה שלך, הציורים שלך ממש יפים, הקריקטורות במיוחד, והדרך חיים שלך מאוד מעניינת. תודה רבה שבאת אלינו". "היה מעניין לשמוע את אחד מסיפורי חייך ולראות את ההשפעה של העבר שלך על הכתיבות והאיורים"... דברים שכתבו תלמידי כיתות ח' מבי"ס נופי ארבל שבגינוסר למאייר ולקריקטוריסט צחי פרבר...

נעמי שי
מאז ש"אסור לדבר על זה!" יצא לאור, הוזמנתי למפגשים רבים ברחבי הארץ. כמעט תמיד ביקשו בתיה"ס לקבוע את המפגש סמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. הנטייה לעסוק בסיפורי השואה בצמידות ליום זה היא טבעית, אך איננה מחויבת המציאות. השואה הייתה והינה חלק בלתי נפרד מחיינו והיא מלווה אותנו בכל ימות השנה, מה גם שקריאה מעמיקה יותר מגלה נושאים נוספים...

10   [11-13]

כתובתנו החדשה למשלוח דואר
סל תרבות ארצי, ת.ד. 9112, לוד 7117002
פקס: 073-2870293


"משחקים באש"
אני בוחר הפעם "לשחק קצת באש". לא במובן הפרובוקטיבי של הביטוי אלא בבחינת הסמליות, ההקשר והדימוי של האש באמנות ובתהליכים שמתרחשים בסל תרבות ארצי.
ל"ג בעומר הוא זמן מצוין לדבר על העיסוק של האמנות באש ככוח בורא או מכלה, כגורם המייצג בו זמנית חיים ומוות. האש מהווה מוקד משיכה ללא מעט אמנים, בעיקר ציירים ופסלים, המשתמשים בחומר בתהליך היצירה וחוקרים את כוחות החיים הטמונים בה לצד פוטנציאל הכלון. האש באמנות היא אנרגיה המשקפת את תנועתה של הנפש ושל ההיסטוריה המקומית. האש מופיעה בסיפורים מקראיים מרכזיים ולצד זאת טעונה במשמעויות היסטוריות בזיכרון השואה ומלחמת העולם השנייה.


המורה אירנה
מאמר מאת בני מר


המורה אירנה הוא סרט תיעודי, המלווה את המחנכת אירנה ואת תלמידיה במשך שנת לימודים משמעותית אחת. אירנה מלמדת את ילדי כיתה ג' בבית ספר יסודי בשכונת הקטמונים בירושלים, נחשבת ל"שכונת מצוקה". רבים מהם ילדי עולים - מאתיופיה, מברית המועצות לשעבר - וילדים למשפחות דלות אמצעים
- הן חומריים והן רגשיים. אירנה, עולָה מאוקראינה ואֵם חד-הורית, מזדהה עם תלמידיה, מבינה את מצוקותיהם, אך דורשת מהם את המיטב. באמצעות אהבה ומסירות יוצאי דופן, וכנגד כל הסיכויים, היא מצליחה להנחיל לתלמידים ערכים חינוכיים ומביאה אותם להישגים לימודיים...