סל תרבות ארצי FaceBook


סימנים חוצי זמן ומקוםרותי בן יעקב

עבורי, חשיפת הציורים ופרשנותם על ידי הילדים היא חלק בלתי נפרד מהיצירה. בדומה לאופן שבו נוצרו העבודות, גם הילדים מתייחסים לצבעים, לדימויים, לנושאים ולצורות, מגלים בהם משמעויות שנסתרו ממני ומעלים אסוציאציות מילוליות מעולמם: "העין זה לראות והעלה זה לדמיין", "הילדה נראית עצובה, מאוכזבת", "רואים שזה מחלומות, ממחשבות, מרגשות"...

 

  

 

סל תרבות ארצי היא תכנית של חינוך לאמנות הפועלת במסגרת החינוך הפורמלי, בקרב בתי הספר בכ-120 ישובים ברחבי הארץ. באמצעות התכנית נחשפים כלל התלמידים בישוב, מגן חובה עד כיתה יב, למופעים בתחומי האמנות השונים. מטרת פעילות זו היא הרחבת אופקים, העשרה רוחנית, הגברת המעורבות החברתית, פיתוח טעם וחוש ביקורת. עוד אודות התכנית...

נעמי שי
מאז ש"אסור לדבר על זה!" יצא לאור, הוזמנתי למפגשים רבים ברחבי הארץ. כמעט תמיד ביקשו בתיה"ס לקבוע את המפגש סמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. הנטייה לעסוק בסיפורי השואה בצמידות ליום זה היא טבעית, אך איננה מחויבת המציאות. השואה הייתה והינה חלק בלתי נפרד מחיינו והיא מלווה אותנו בכל ימות השנה, מה גם שקריאה מעמיקה יותר מגלה נושאים נוספים...

רונית חכם
במשך שנות עבודתי כסופרת אני אוספת סיפורי עם מתרבויות שונות מתוך אמונה שהסיפורים הללו מקפלים בתוכם חוכמת חיים ואנושיות הרלוונטיות לכל תקופה ותרבות. מאחר שרוב סיפורי העם שעובדו והובאו בפני ילדים קוראי עברית הם בעיקר אירופאיים, הפניתי בשנים האחרונות את חיפושיי למקורות לא-אירופאיים, ושם גיליתי אוצרות רבים...

ליאור בן אברהם
משחר נעוריי אני קשור אל השפה העברית ואל הספרות היפה שלנו. עד היום אני בקשר עם המורה שלי מהתיכון, תמר קיפניס מקיבוץ מחניים. כשתמר קראה לנו מתוך "סיפור פשוט", רָעַד קולהּ מהתרגשות והייתה לה לחלוחית בעיניים. מתמר למדתי שכדי להעניק סיפור במתנה, אתה חייב להעביר אותו דרך הפריזמה האישית שלך; לא לצטט את הטקסט, אלא לחיות אותו. כיום, אני מביא לקהל את סיפורי עגנון באופן קרוב, אני מחפש הזדמנות להפוך את הסיפור לסיפור שלי...

אורית ברגמן
ז'אנר ספרי ההרפתקאות הקלסיים האהוב עליי כמעט ונעלם מהעולם, אולי מפני שנדמה כי כבר לא נותרו מקומות בתוליים לגלותם. גיבורי הספרות בני זמננו יוצאים למסעות בעולמות הפנטזיה והמדע הבדיוני. הספר האחרון שכתבתי, "יומנה של לוכדת כרישים", הוא ספר מסע והרפתקאות המתרחש במקום המוכר לי היטב...

אבי קייזר
נקודת המוצא ליצירה "במקום שלך" הייתה רצון להתקרב לקהל ולהכיר אותו, ולאפשר לו להתבונן במחול כמו שמתבוננים בציור, באמנות פלסטית, כשכל אחד יכול להיות קרוב ליצירה. ואכן, המרחק בינינו לבין הקהל מינימלי מאוד. אפשר להשוות זאת לנסיעה במעלית; קירבה כזו מחייבת התמודדות כי אין לאף אחד מאיתנו דרך להסתתר...


ג'ודי טל-קופלמן
מי שרוצה להכיר את ברלין לעומק צריך רק להסתכל. ברלין מספרת את סיפורה על הקירות - ברחובות העיר שהפכה למוזאון תרבות ענקי, חי ומשתנה. אז מה עושה לוסי הקטנה והמרשעת, פרי מכחולו של אמן הגרפיטי "אל בוכו", ברחובות הכי נוצצים של ברלין? אילו מחאות זועקים הקירות? כיצד משתקף העבר הטעון בראי ההווה? מסע בברלין כפי שהתגלתה לי בזמן כתיבת ספרי "השד מברלין"...

דני רייספלד
כשהתחלתי לכתוב את התסריט של "פנתר לבן", אמרו לי לא פעם שהנושא העדתי בישראל כבר לא רלוונטי. אלא שכבר בשלבים המוקדמים של התחקיר ובשלבי הליהוק של בני הנוער, התגלתה לי אמת אחרת הנוגעת לחשיבותו של המוצא המשפחתי. כי מסתבר שממש מתחת לרדאר של ההורים והמורים, מתפרצת אלימות קשה, חברתית, מילולית ופיזית, ושורשיה לפותים בנושא העדתי...

אור שרבליס
זו חוויה מיוחדת מאוד לראות חזרה, באור יום, כשהרקדנים לבושים בבגדיהם הפשוטים, בלי פוזה. הישיבה הקרובה לרקדנים הפכה את פחדיהם לפחדיי, את החקירה שלהם לחקירה שלי. הרגשתי שאני חלק מהתהליך ומהחוויה; לראות כך מקרוב את הזיעה, את הבעות הפנים, הקולות, הנשימות של הרקדנים... הרגשתי שהייתה בינינו הבנה.

10   [11-12]

תכנית מנהיגותרבות יצאה לדרכה זו השנה הרביעית
הפעילות מתקיימת בערי המוקד אשקלון, באר שבע, מודיעין, נתניה, חיפה ומשגב.
פרטים באתר ואצל המנחים היישוביים


חדש בסדרת מפתחות
הספר "דודה של שום איש", מאת יעל דר; 26 רשימות המנסות לפענח את סוד התהוותו של קנון ספרותי ישראלי לילדים.


תכנון מוקדם ורגע של השהיה
השאלות לגבי האופן שבו אנו מבלים את שעות הפנאי שלנו, והשאלות הנוגעות לתפקידה של התרבות בחיי האדם והחברה -נושאים שעלו לכותרות בתקופה האחרונה - מלוות אותנו משכבר הימים, והן מלוות כמובן גם את עשייתנו אנו, של כל מי שמופקדים על החינוך לאמנות. האם אני מקדים את המאוחר כשאני מבקש להפנות את תשומת לבכם לאפשרויות הבילוי המשפחתי בזמן חופשת החנוכה?...


 

דודה של שום איש / יעל דר
26 הרשימות שבספר מנסות לפענח את סוד התהוותו של קנון ספרותי ישראלי לילדים. מה הקשר בין קנון ספרותי לילדים קטנים ובין בניית אומה? מי קבעו את הטעם הספרותי לילדים בראשית הדרך? קולם של מי לא נשמע? מה יובא מתרבויות אחרות ומה נחשב מוקצה? עד כמה ציית הקנון לתכתיבי התרבות ההגמונית? מי הייתה קהילת הקוראים שאליה כוונו הטקסטים? מה עמד במבחני הזמן ומה התיישן במהירות? כיצד דרכי הכתיבה והקריאה משתנות במרוצת הזמן? ועד כמה רשימת הקלסיקה והקלסיקונים הישראלית לילדים יציבה?
שאלות אלה ואחרות נבחנות בספר באמצעות דיון ביצירתם של 26 יוצרים ויוצרות מרכזיים, שנולדו לפני הקמת המדינה: נתן אלתרמן, עודד בורלא, ח"נ ביאליק, פניה ברגשטיין, לאה גולדברג, ע. הלל, מרים רות, מרים ילן שטקליס, חיה שנהב ועוד.