שם המחבר: סל תרבות ארצי

הכנות לתלמיד להורה ולמורה לקראת מפגש מחול

 

מהו מחול?

המילה מחול באה משם הפעולה "לחולל" המתייחס הן ליצירת דבר מה חדש והן למבע אסתטי המיוצר על ידי התקדמות הגוף האנושי ואיבריו בחלל ובזמן. תנועתו של האדם מייצרת תבניות תקשורתיות א-מילוליות, הנושאות משמעות סימבולית.

 קשה לקבוע במדויק מתי החל האדם לרקוד, אך סביר להניח כי הריקוד קיים משחר ההיסטוריה האנושית. אנו פוגשים במרכיבי המחול כמעט בכל פולחן בתרבויות השבטיות ששרדו ונדמה כי מאז ומתמיד האדם בחר לבטא עצמו דרך תנועה. למחול, אם כך, משמעויות שונות, הוא יכול להתבצע כאמנות מול קהל או למטרות בילוי, טקסים חברתיים, מסורתיים או דתיים, פולחן, אימון גופני, ריפוי ועוד.

 מחול  אמנותי הוא  שפה מופשטת ללא מילים, מרובדת, אשר משקפת בחירות אמנותיות שיש מאחוריהן כוונה של יוצר. החוויה האמנותית, להבדיל מחוויה בידורית, הינה חוויה המשאירה מקום לפרשנות, פענוח וחשיבה אוטונומית. זוהי חוויה שאינה קשורה רק בתפיסה מיידית אלא היא מורכבת ובעלת פנים רבות  ומתייחסת ליצירה כמכלול רגשי, אסתטי ואינטלקטואלי. 

 התנועה היא אבן הבניין הבסיסית של היצירה במחול, כשם שצלילים הם אבני הבניין הבסיסיות של המוסיקה. סדרה של תנועות יוצרת משפט תנועתי וחיבור של משפטים תנועתיים למבנה מורכב, תוך התייחסות לאלמנטים של חלל, זמן ויחסים בין הרקדנים. כל המרכיבים האלו מהווים את התשתית לקומפוזיציה התנועתית או הכוריאוגרפיה. 

 בנוסף לקומפוזיציה התנועתית, היצירה המחולית מקפלת בה, בחירות אמנותיות הנוגעות גם לאמצעים האמנותיים כגון תאורה, תפאורה, תלבושות וכו' ליצירת חוויה שלמה בעלת אמירה אמנותית. 

 

סוגות של התחום

כמו כל האמנויות, גם המחול קשור לחברה ולמציאות התרבותית בה הוא נוצר. כשאר האמנויות הוא משקף את ערכי התקופה בה צמח. כפועל יוצא מזה, התפתחו בשדה המחול סוגות שונות. סוגות מרכזיות הינן הבלט הקלאסי, המחול המודרני והמחול האתני. כל סוגה מבטאת סגנון מסוים, סוגיות של זהות, מאגר יצירות, תפיסת גוף והשקפה על מהות הריקוד.סגנונות מחול בולטים הינם: הניאו קלאסי, העכשווי, תיאטרון המחול, ריקודי הרחוב, ספרדי, אתיופי, ועוד.

 

בעלי תפקידים בתחום

כוריאוגרף – אחראי על יצירת המכלול ההבעתי. הן על הקומפוזיציה התנועתית, הן על שילוב מרכיבי המופע לרבות הרקדנים והיחסים ביניהם, השימוש בחלל והתקדמות בזמן, כמו גם האמצעים הבימתיים, המוסיקה ואביזרי התפאורה, למשל. כשניתן לזהות מאפיינים סגנוניים עקביים ביצירותיו של כוריאוגרף, נהוג לכנות זאת שפה תנועתית ייחודית.

רקדן –מבצע בפועל של הכוריאוגרפיה, הוא מרכיב היצירה המרכזי שבידי הכוריאוגרף. הוא נדרש ליכולות גופניות משוכללות, למיומנויות ולעיתים קרובות גם למעורבות מעשית בתהליך היצירה עד להעלאת המופע כשלם.  להקה – קבוצה, אנסמבל של רקדנים הפועלים יחד ומבצעים את היצירה.

 

מפתחות לצפייה פעילה ומעורבת – למה כדאי לשים לב במופע מחול?

  • שפה תנועתית - מילון תנועתי ייחודי בעל זהות אישית המבוסס על טכניקת  מחול ספציפית  שבו הגוף משמש ככלי ביטוי המרכזי.
  • הקשר בין המחול ומרכיבי המופע - היחס והמינון בין התנועה והשימוש באמצעים אמנותיים כגון התלבושת, המוסיקה, התפאורה והמלל המלווה, ואופן שילובם לטובת המכלול האמנותי השלם.
  • רמת ביצוע - היכולות הטכניות ורמת המיומנות של הביטוי הגופני-תנועתי של הרקדן היחיד והיכולת לדיוק ותיאום בין תנועות כל הרקדנים בחלל הבמה, בהתאם לכוריאוגרפיה.
  • שימוש בחלל - האופן שבו הרקדנים פועלים בחלל הבמה תוך שימת דגש על התקדמותם במרחב ויצירת מבנים במרחב תוך התייחסות למקום מושבו של הקהל.
  • יחסי גומלין פנים יצירתיים - מערכת היחסים הנרקמת בין הרקדנים לבין עצמם ובינם לבין מרכיבי המופע והקהל כאמצעי לביטוי עמדות בנושאים חברתיים אסתטיים כמו : יחסי יחיד-קבוצה, זהות ומגדר וכו'.

 

 

להקת המחול ורטיגו - תמונת יח"צ

 בתמונה: להקת המחול "ורטיגו" (מתוך האתר הרשמי)

יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.