פוטו פרג'

תחום: קולנוע
תת-תחום: מפגש עם יוצר וסרטו
משך זמן המופע: 30
סגנון: תיעודי
שם הרכב:
סיווג: מפגש עם יוצר וסרטו
שם המפיק: פרג' קובי בע"מ
שנת הסרט: 2016
קהל יעד: ט - יב
כמות קהל מקסימלית: 120
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 27/02/2017

תל אביב, דיזנגוף פינת ארלוזורוב. ישראלים רבים חולפים מדי יום על פני חנות הצילום המפוארת שנחרטה בזיכרון הקולקטיבי כמקדש של צילומי משפחה וכלות, אך מעטים מכירים את הסיפור שמאחוריו.

קובי פרג', בן הדור הצעיר במשפחה יצא להתחקות אחר ההיסטוריה המשפחתית ובעזרת חיטוט בארכיונים הפרטיים מקלף שכבה אחר שכבה ומגלה את קורותיהם של עשרת האחים והאחיות שעלו מבגדאד בשנות החמישים וטיפסו בסולם ההצלחה מן המעברה לארמון. בדרכו הוא מנסה לפתור את חידת התפוררותה הכואבת של המשפחה והיפרדותם זה מזה.

 


לצפייה בסרטון

קובי פרג' בן למשפחת הצלמים המפורסמת, לאחר שירות צבאי בתיאטרון צה"ל, פנה לקריירת משחק ויצר את הסיטקום המצליח "הפיג'מות". השתתף בתכניות בידור, משחק בסרטי קולנוע ובתפקידים שונים בתאטרון הקאמרי, כיום מגיש תכנית שבועית בגלי צה"ל.

בשנת 2016 יצא סרט הביכורים התיעודי אותו יצר וביים - "פוטו פרג'". הסרט השתתף בפסטיבל ירושלים, זכה לשבחים רבים ואף היה מועמד לפרס אופיר.

דיון לאחר הקרנת הסרט "פוטו פרג'" [30-60 דקות]

שאלות מנחות:

  • תהליך יצירת סרט דוקומנטרי - שיחה על המציאות שלא מצטלמת, איך מתחקים אחרי ההיסטוריה והופכים אותה לתסריט

  • שיקולי עריכה - תהליך החיסור. דוגמה למספרים חיצוניים שנפלו בעריכה, הבחירה במה להתמקד בסיפור ובמי

  • הקשיים בעשיית סרט על המשפחה - בין במאי למשפחה

  • השינויים בעולם הצילום - מנגטיב זכוכית ועד מגן זכוכית

  • אימפריה מזרחית - נורי חביב ופרג' פרי מול הממסד האמנותי של ראשית המדינה: הקשיים הדומים, ההבדלים, החזון והתוצאה [בכרות במשפחה גלותית, השלכות על היחיד והשפעתו על הכלל, משפחה מזרחית בלב דיזנגוף של שנות ה60 וה70 בתקופת הפנתרים השחורים במוסררה, סיפור חייו של נורי חביב וראשית הקולנוע הצבעוני בארץ - לספר את הנרטיב של עולי תימן בשנת 55 באמצעות הסרט הצבעוני הראשון "באין מולדת" ההשפעות והביקורת של ראשית הישוב בארץ ישראל "הרפתקן או אמן?"]

  • הכרות עם ראשית הצילום המסחרי בארץ - משחור לבן לצבע

  • דיון פתוח על ההבדל בין צילום אמנותי למסחרי - דיון בשאלה האם יש אמנות ללא קהל. מהי אמנות עממית? מקומו של הצילום כאמנות בכלל. הכל דרך סיפורה של המשפחה.

  • שאלות ותשובות עם הקהל

נקודות אפשריות לדיון לקראת המפגש:

איזה סרטים תיעודיים ראיתם לאחרונה? ובכלל?

סרט תיעודי יותר מעניין/פחות מעניין מעלילתי?

פוטו פרג' מספר את סיפורה של משפחה אחת - למה מעניין לראות סיפור של משפחה? אולי זה מעניין רק את משפחת פרג'?

(עם סיפורים טובים אפשר להזדהות. זה יכול לסקרן, לרגש. ראוי לעשות סרט על משפחה ספציפית אם הסיפור יכול לעורר הזדהות בקהל הצופים, אם ניתן ללמוד משהו מהסיפור, אם לסיפור יש מסר)

איזה סיפורים על משפחות אתם מכירים – התמקדות ביחסי אחים/אחיות בוגרים? (סיפור קין והבל, יעקב ועשיו, סדרות, ריאליטי, סרטים תיעודיים ועלילתיים, טלנובלות ואופרות סבון)

במה עוסקים בדרך כלל סיפורים משפחתיים מסוג זה? (אחווה, נאמנות, תחרות בין אחים, מאבקים על כסף, על אהבת ההורים, על הבכורה)

למה סיפורים כאלה יכולים לעניין כמעט כל צופה? (כי כמעט לכולם יש אחים, כמעט כולם חווים כבר מגיל צעיר חוויות של קנאה, תחרותיות, תחושות של אחים מוכשרים ומצליחים יותר או פחות, תחושות של מאבקים על תשומת לב ההורים ואהבתם)

 

הרקע ההיסטורי:

בשנות ה- 50 הייתה עלייה גדולה מאוד של יהודים יוצאי צפון אפריקה ואסיה (מרוקו, אלג'יר, טוניס, איראן, עיראק וכו'). עולים אלה שכונו "מזרחיים" או "ספרדים", הגיעו כשכבר מדינת ישראל הייתה קיימת. קיימת טענה, שהיהודים יוצאי אירופה ("אשכנזים" – יוצאי פולין, הונגריה, רומניה, גרמניה, רוסיה וכו') שהגיעו בעליות הראשונות, כבר תפשו את עמדות המפתח בכלכלה, בחברה ובמוסדות השלטון – התייחסו לעולי שנות החמישים בצורה לא הוגנת: זלזלו בתרבותם, שכנו אותם במעברות בתנאים גרועים, ובסופו של דבר יישבו אותם בפריפריה, ולכן לא זכו להזדמנויות הוגנות להשתלבות במדינה.

הסרט מספר על משפחת פרג' שהגיעה מעיראק, ולמרות הטענה הנ"ל, זכתה להצלחה מקצועית וכלכלית.

מה דעתכם על הטענה?

האם לדעתכם סיפור הצלחה של משפחת פראג' מפריך את הטענה על אפליה?

 

ההבדלים ביחס לתמונות אז והיום

בעידן הצילום הטרום-דיגיטלי סרט הצילום ותהליך הפיתוח וההדפסה עלו כסף. אנשים נהגו לחסוך בתמונות שצילמו, לחשוב ולהתלבט לפני שלוחצים על כפתור הצילום, ולתכנן כל תמונה.

כיצד לדעתכם מצב כזה משפיע על היחס לכל תמונה? (לתמונה הבודדת היה ערך רב יותר, שמרו עליה, לעיתים הדפיסו ממנה מספר עותקים ונתנו לחברים או למופיעים בתמונה)

כיצד מצב כזה משפיע על אורך חייה של כל תמונה שמצולמת לעומת היום? (אורך החיים של תמונה היום קצר מאוד: מצלמים, משתפים, מגיבים, וממשיכים הלאה. פעם כל תמונה שמרו באלבום או מסגרת והיו חוזרים וצופים באותן תמונות שוב ושוב)

 

דיון עם הבמאי: לאחר הקרנת הסרט "פוטו פרג'" [30-60 דקות]

שאלות מנחות:

  • תהליך יצירת סרט דוקומנטרי - שיחה על המציאות שלא מצטלמת, איך מתחקים אחרי ההיסטוריה והופכים אותה לתסריט

  • שיקולי עריכה - תהליך החיסור. דוגמה למספרים חיצוניים שנפלו בעריכה, הבחירה במה להתמקד בסיפור ובמי

  • הקשיים בעשיית סרט על המשפחה - בין במאי למשפחה

  • השינויים בעולם הצילום - מנגטיב זכוכית ועד מגן זכוכית

  • אימפריה מזרחית - נורי חביב ופרג' פרי מול הממסד האמנותי של ראשית המדינה: הקשיים הדומים, ההבדלים, החזון והתוצאה [בכרות במשפחה גלותית, השלכות על היחיד והשפעתו על הכלל, משפחה מזרחית בלב דיזנגוף של שנות ה60 וה70 בתקופת הפנתרים השחורים במוסררה, סיפור חייו של נורי חביב וראשית הקולנוע הצבעוני בארץ - לספר את הנרטיב של עולי תימן בשנת 55 באמצעות הסרט הצבעוני הראשון "באין מולדת" ההשפעות והביקורת של ראשית הישוב בארץ ישראל "הרפתקן או אמן?"]

  • הכרות עם ראשית הצילום המסחרי בארץ - משחור לבן לצבע

  • דיון פתוח על ההבדל בין צילום אמנותי למסחרי - דיון בשאלה האם יש אמנות ללא קהל. מהי אמנות עממית? מקומו של הצילום כאמנות בכלל. הכל דרך סיפורה של המשפחה.

  • שאלות ותשובות עם הקהל

 

נקודות אפשריות לדיון ועיבוד לאחר המפגש:

מה הרגשתם במהלך הצפייה? מה הפתיע? מה היה צפוי? מאיזו סצנה בסרט הכי התרגשתם? מה בסצנה או ברגע הקולנועי גרם לכם לזכור אותה או העלה בכם את הרגש?

האם המפגש שינה/העמיד באור אחר את מה שהרגשתם בזמן הצפייה בסרט?

האם במפגש נאמרו דברים שהפתיעו אתכם?

כיצד לדעתכם משנה הסרט את התפיסה בציבור של ההצלחה של משפחת פרג'?

האם הסרט והמפגש שינה את תפישתכם על קולנוע דוקומנטרי?

האם זה בסדר שקובי פרג' חושף כך את משפחתו בפני קהל רחב? האם הייתם עושים כך אם הייתם במקומו?

האם אפשר לספר סיפור באמצעות חומרי מציאות?

האם הצפייה והמפגש שינו את דעתכם על קולנוע דוקומנטרי?

מה ההבדל בין סרט עלילתי לדוקומנטרי?

איך היה נראה סרט עלילתי על משפחת פרג'? מה הייתם מספרים/מראים בו אם הייתם התסריטאים והבמאים?

מה היתרונות של עלילתי?

מה היתרונות של הדוקומנטרי?

 

אפשרות להפעלה:

1. לבקש מכל תלמיד/ה להביא תמונה משפחתית ישנה שמודפסת על נייר ולספר את הסיפור של התמונה: מי מצולם בה, מה הקשר בין המצולמים, מתי ובאיזה אירוע היא צולמה, מה התמונה מספרת על המצולמים / על המשפחה באופן כללי. היכן שמורה התמונה (באלבום/מסגרת/מגירה)?

בדיון אפשר להדגיש את המשמעות המיוחדת של תמונות בודדות בעידן הטרום-דיגיטלי. כשכל תמונה הייתה אירוע. הייתה בעלת משמעות מיוחדת.

2. אפשר לבקש מתלמידים להביא מספר תמונות משפחתיות לפי נושא מסוים (או אלבום – למשל אלבום בר מצווה) ולנסות ליצור מהן קולאז' שמספר סיפור משפחתי, או סיפור של דמות מסוימת.

בדיון אפשר להדגיש את המשמעות של בחירת תמונות בודדות וספציפיות מתוך השפע הקיים, המשמעות הנוצרת מחיבור מספר תמונות, המשמעות (או הסיפור) שתמונות יכולות ליצור מעבר לתיעוד רגע ספציפי.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

המלצה פוטו פרג' קריית שמונה

לינק לצפיה
פרג' קובי בע"מ
שיר 052-6423323

kobifarag@gmail.com

תל אביב, נחלת בנימין 47 משרד 209

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.