קשר השתיקה - היצע נוסף.

תחום: תיאטרון
תת-תחום: תיאטרון
משך זמן המופע: 50
סגנון: הצגת יחיד
שם הרכב:
סיווג: הצגה קטנה
שם המפיק: איבגי הפקות
קהל יעד: ד - ט
כמות קהל מקסימלית: 150
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 04/03/2019

סיפורו של "איתי", נער צעיר שהיה קורבן לאלימות מידי נערים ואשר מרוב פחד, הוא וחברו הטוב ביותר, "יונתן", המייצג את הרוב הדומם, גזרו על עצמם שתיקה ולא דיווחו לאיש עד אשר מצא עצמו איתי פצוע אנוש בבית החולים. המחזה מבוסס על תחקיר נרחב שנעשה בקרב בני נוער ועל ייעוץ מאנשי מקצוע, אך אינו מתיימר לספר סיפור אחד אמיתי. אלא להכיל בתוכו רבים ככל האפשר שייצרו הזדהות גורפת בקרב הצופים. כל הפרטים בסיפור התקיימו במציאות, אך במקרים שונים ובמקומות שונים. הסיפור מובא מזווית דרמטית ייחודית שמעולם לא הוצגה על במה: נקודת המבט של הדמות של האמא של "איתי", קורבן האלימות, "אודליה" – שהיא, צחוק הגורל, קצינת נוער במשטרה, המטפלת במאות נערים ונערות בעלי סיפורים דומים.

"אודליה", כחלק מעבודתה, מגיעה לבתי הספר ומרצה על חשיבות המלחמה באלימות ואילו בביתה פנימה בנה הצעיר היה כל אותה עת קורבן של אלימות. מתוקף "תפקידה" מקיימת "אודליה", במקביל לסיפורה האישי, את ההרצאה שלה בנושא מניעת האלימות ומשתפת את הקהל שבין היתר מתבקש לעלות לבמה ולקרוא מהמכתבים שמקבלת אודליה אחרי ביקוריה בבתי הספר.



אודליה, קצינת נוער במשטרת ישראל מגיעה באיחור מסויים על מנת להעביר הרצאה בנושא אלימות. ההרצאה מכילה אינפורמציה פורמלית לגבי האלימות בין בני נוער במוסדות החינוך. הודעת SMS המגיעה אליה מסיטה את תשומת ליבה וגורמת לה לחשוף את סיפורה האישי: איתי, בנה בן ה- 10 מאושפז מליל אמש בבית חולים. הסיבה: איתי הוא קורבן של אלימות שהפעילו עליו 3 תלמידי כתה ט' אשר מטילים את חתיתם על כל ילדי הסביבה. הבעיה היא שאיתי לא שיתף איש במה שעבר עליו. רק חברו הטוב, יונתן, ידע מהמתרחש ולמרות שהבטיח לעזור, פחד וברח כל פעם שהשלושה התקרבו. גם יונתן לא מצא עוז בנפשו לדווח על המתרחש וכמוהו גם כל האחרים. איתי החל לרדת בלימודים והיה עושה הכל כדי לא ללכת לבית ספר. אודליה ובעלה חשבו כל הזמן שבנם קצת מפונק או אולי מתקשה בלימודים או סובל מבעית מיקוד ראיה או מבעיה אחרת, הכל חוץ מלחשוד שהילד הוא קורבן של אלימות כמו ילדים רבים בהם היא מטפלת במסגרת עבודתה במשטרה, כל זאת משום שלא האמינה שבביתה שלה, מתקיים "קשר השתיקה" אשר אינו מאפשר לחשוף ולטפל בתופעות כמו האלימות. למרות שאודליה ובעלה עשו כל שביכולתם לתמוך ולעזור לבנם, מצבו הלך והחמיר משום שהפחד מהאלימות ומהדיווח סגרו בפניו את האפשרות להתייצב מול תוקפיו כשלצידו גיבוי. כשאיתי מגיע הביתה עם שטף דם בבטנו, אודליה מתייצבת בפני המנהלת ודורשת הסבר. המנהלת אינה יודעת דבר מהמתרחש מחוץ למסגרת בית הספר ואודליה מחליטה להיפגש עם כל התלמידים ולהרצות בפניהם ובפני איתי. כתוצאה מההרצאה, מגיעים אל אודליה 12 מכתבים, כולם בעילום שם, כל המכתבים מספרים על 3 הילדים המפעילים אלימות כלפי ילדים מבית הספר. פקחנים נשלחים לשטח ועוצרים את 3 הנערים לחקירה. אף תלמיד לא מוכן להעיד. השלושה משתחררים ולמחרת אורבים לאיתי ומתנקמים בו. יונתן שהיה עד למקרה, רץ ומביא את אודליה. איתי מפונה לבית חולים ויונתן, לראשונה מספר את כל הסיפור.

רקע

המחזה "קשר השתיקה" הוא מחזה שנכתב מתוך מציאות קיימת. הפרטים הפורמליים המשובצים במחזה הם דבריו של קצין נוער, אותם הוא נוהג לומר בהרצאות בפני תלמידי בתי הספר. הסיפור הדרמטי המהווה את ליבו של המחזה, נכתב על ידי איקה זהר תוך שימוש בעשרות חלקי סיפורים שאסף במהלך 9 שנים.

רבדי המחזה וההצגה

המחזה מתפקד בשלושה רבדים:

  1. פרישת מצע של עובדות וידע כללי בנושא האלימות, הדרכים החוקיות לטיפול בכל אחד מגילויי האלימות וממצאים סטטיסטיים המאפשרים יצירת תמונה כללית של התופעות ושלילת ה"סטיגמות" הקיימות בנושא.
  2. סיפורו האישי והדרמטי של קורבן אלימות המובא בצורה מקורית על ידי אימו, קצינת המשטרה.
  3. שיתוף הקהל בהצגה כחלק מהעלילה וקיומו של דיאלוג אותנטי בין השחקנית לקהל הצופים.
  • ההצגה "קשר השתיקה" שוברת את המוסכמות של הצגת תיאטרון בכך שיוצרת תחושה שאין מדובר ב"מחזה" אלא בפיסת חיים הנחשפת לראשונה לעיניהם בלבד.
  • "קשר השתיקה" מכילה בתוכה את כל החומרים האינפורמטיביים של הרצאת קצין במשטרה, אך יוצרת הזדהות רגשית עם השוטרת-השחקנית, במישור הדרמטי של הסיפור אותו היא מגלה בפניהם, דבר שלא יוכל לקרות במפגש עם שוטר מקצועי, הבא להעביר את החומר נטו.

הקהל המורגל בצפיה בהצגות ובהשתתפות בהרצאות, נשאב למעורבות רגשית בסיפורה האישי של השוטרת, אשר למרות ההכרזה שהיא שחקנית תיאטרון, ודבריה על כך שהמפגש הזה הוא "הרצאה בנושא אלימות", יוצרת רתימה רגשית בשתפה את הקהל בסיפורה האישי, הפורץ לפתע מתוך הרצאתה המתוכננת והופך את ההרצאה להצגת תיאטרון לכל דבר.

על מנת להעצים את הזדהות הקהל, ההצגה נראית כהרצאה מן המניין שהשתבשה במקרה והפכה לפתע למונולוג אישי של השחקנית המבצעת.

המחזה מייצר מניפולציה יוצאת דופן המאפשרת הצצה אל המתרחש בנפשה של קצינת נוער במשטרה העומדת בסיטואציה יוצאת דופן, המחברת באופן טראגי את עבודתה, עם חייה הפרטיים.

בין עבודת המשטרה הפורמלית לבין ההתרחשויות בשטח נמצאת גדר של פחד.

קצין הנוער שהשתתף בתחקיר המוקדם מקפיד על יצירת הגדר  הזאת ודבריו אמורים ליצור אפקט של איום והפחדה על מנת להרחיק ולהרתיע עבריינים פוטנציאלים מהדרדרות.

בהעברת החומר האמיתי של קצין הנוער אל התיאטרון, לביצוע על ידי שחקנית אישה המגלמת קצינת נוער תוך שילוב בסיפור אישי המושם בפיה, נוצרת תחושה חדשה השוברת את הפורמליות הרגילה בה נוקטים קציני הנוער.

לנגד עיני הקהל מתגלה קצינת נוער קשוחה ומקצועית הנחשפת בדאגתה לבנה הפרטי, שיתוף הצופים בסיפורה האישי של הקצינה יוצר הזדהות אחרת עם קורבנות האלימות. לא עוד הפחדה של המערכת אלא יצירת אמפטיה ותחושה של שותפות עם הנאמר על הבמה. זוית הסתכלות חדשה אל מאחורי הקלעים של האלימות, של השתיקה המלווה את הקורבנות, הפחד המשתק ואינו מאפשר דיווח וקריאה לעזרה. לפתע ניצבת שוטרת קשוחה ומנוסה וחושפת את חולשתה, את לבטיה הנובעים מסיפורה האישי והפרטי. ברור שהשוטרת תמלא את חובתה במקצועיות אך הצופים יבינו בצורה אחרת את חשיבות הדיווח.

הצופים בהצגה נקראים דרך הצפייה בהצגה למעורבות במתרחש סביבם. הם נקראים לפקוח את עיניהם, להביט סביבם, לנסות לזהות, על פי סימנים שונים, את קורבנות האלימות המפוחדים, הם מבינים שביכולתם לעזור בעצירת האלימות, מניעתה, וכל זאת דרך דיווח אחראי ונכון.

גם המבוגר הצופה בהצגה ילמד מושגים חדשים ואפילו מחרידים על מימדי האלימות והשלכותיה. על דרכים להתמודדות ועל תפקידו וכוחו של החוק.

אין ספק שבצפיה בהצגה, שאינה קלה, יצופו ויעלו סודות אפלים שיאפשרו הגשת עזרה לקורבנות מתוך תחושת אחריות לגורלם.

המחזה אינו מאפשר מעבר לסדר היום ללא התייחסות. הוא דורש דיון ועיבוד המתרחש על הבמה, דבר היכול להיעשות במסגרת כיתתית, אבל יעשה בכל מקרה גם באופן פרטי של כל אדם לעצמו.

איש לא ישאר אדיש.

המסר שהאחריות על עצירת האלימות היא בידינו הוא חד וברור. הדרכים לפעול מוצגות במחזה והן מחייבות את המערכת להתמודדות אמיצה עם פניות הילדים לעזרה.

המחזה, בניגוד לכל "הצגת תיאטרון" מהלך על חבל דק שבין ריאליזם מוחלט לטקסט כתוב. התחושה לפיה עומדת לפנינו שוטרת אמיתית, היא מכוונת, ונועדה ליצור קטרזיס שיביא עימו דיווחים וחשיפת סודות כואבים של גילויי אלימות מכל הסוגים.

נושאים רבים מועלים בהצגה. נביא כאן סוגיות שונות הראויות להתייחסות פרטנית במסגרת הכיתתית.

ניתן לנהל דיון על משמעותם האמיתית של המושגים:

  1. אלימות - כל פעולה המפרה את זכותו של מישהו לחופש מחשבה, חופש תנועה, הזכות לאחזקת רכוש, הזכות לביטחון
  1. מיהו קורבן אלימות? האם מישהו שעקפו אותו בתור או חטפו לו את התיק או לכלכו את בגדיו, או עשו אותו לצחוק.

ניתן לספר את הסיפור האמיתי על תלמיד כתה ו' אשר סבל מנכות קלה ברגלו ונזקק למכשיר תמיכה. הילד נכנס בהפסקה לשירותים ואחריו נכנסו 2 תלמידי כתה ח' שפתחו את התא בוא יישב וצילמו אותו כשמכנסיו מופשלים ובגלל המתקן על רגלו הוא לא יכול היה להתגונן. את התמונות הם הפיצו לקול צחוקם של התלמידים האחרים.

לא נגרם כל נזק פיסי והמקרה הועבר לטיפול המנהלת שהרחיקה את השניים לשלושה ימים מספסל הלימודים. מה בדיוק קרה במקרה הזה והאם זו אלימות?

 מהי  "הפעלת כח" (החוק מציין הפעלת אור, חום, גז, ריח, קול, במידה שיש בהם לגרום לנזק או לאי נוחות).

ניתן לערוך תרגיל הומוריסטי בו כל אחד מהפעולות שבסוגריים מוצגת כאקט של אלימות.

  1. כתוצאה מהמשימה הקודמת, מה הגבול בין "סתם בצחוק" ל"אלימות"?

ניתן לחלק את התלמידים לזוגות כאשר כל זוג מנסה למצוא מעשה קונדס הנמצא בתחום שבין "צחוק" ל"אלימות".

 מהו "קשר השתיקה" ומה הגורמים לו?

  1. מה בין "דיווח" ל"הלשנה"?

ניתן לנסות לבדוק תוך הדגמה האם הלשנה היא פעולה מסויימת ודיווח - משהו אחר.

  1. מה המרחק בין המשפט: "אל תהיה פראייר" לבין תופעת האלימות?

ניתן לערוך משחק תפקידים בו משתתפים 3. ילד אחד מצד אחד ומצד שני שניים שהאחד מהם לוחש לחברו כל הזמן "אל תהיה פראייר"... ניתן לבדוק באמצעות משחק זה איך האלימות מתגברת.

  1. מה בין המשפט: "למה שאני אתערב?" לבין התגברות האלימות?
  1. איך ניתן לשבור את מעגל האלימות?
  1. מה תפקיד החבר או החברה בעצירת האלימות?
  1. מה תפקיד המורה, ההורה, השוטר הקהילתי בעצירת האלימות. איך ניתן לעזור להם?
מפרט טכני מחשב מקרן מסך הקרנה מערכת הגברה
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

קשר השתיקה המלצה לסל תרבות ארצי3

לינק לצפיה

קשר השתיקה המלצה לסל תרבות ארצי1

לינק לצפיה

קשר השתיקה המלצה לסל תרבות ארצי2

לינק לצפיה
איבגי הפקות
054-4341510

hafacot@zahav.net.il

חולון, ת.ד. 6143

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.