קולות

תחום: תיאטרון
תת-תחום: מופע תאטרון
משך זמן המופע: 75
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: מיכל בלומנפלד
קהל יעד: י - יב
כמות קהל מקסימלית: 250
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 05/07/2016

"קולות" היא קומדיה קאמרית איכותית, רומנטית, מותחת ומתעתעת, הגורמת לצופה לבדוק את עצמו ואת רגשותיו בכל רגע מחדש במהלך המופע. התעתוע המענג הזה מטשטש לחלוטין את הגבולות בין המציאות לבין העמדת הפנים והמשחק.

חדר בבניין נטוש בלונדון. מירי מגיעה לאודישן לתפקיד בסרט. מוטי מגיע במיוחד מהארץ כדי להופיע בפני וועדת קבלה לבית ספר לאמנות. ההמתנה מתארכת אבל אף אחד לא מגיע לקרוא להם. החדר ריק מלבד מיטת יחיד ורמקול שמשמיע קולות שונים ומשונים. הקולות מפעילים את מירי ומוטי ומשפיעים עליהם. הם מתחילים לחשוד שלא מתקיימים במקום אודישן או וועדת קבלה. המתח והחששות ביחס להימצאותם יחד בחדר המסתורי מתגברים, כשהם מתוודעים זה לסיפורה של זו.

האם הם בניסוי פסיכולוגי? האם  הם בני ערובה של טרוריסטים? או שאולי הגורל, או אפילו אלוהים בכבודו ובעצמו, בחרו להפגיש ביניהם? במהלך השהות המשותפת בחדר ועד לסוף המפתיע, הם לומדים משהו על עצמם, מגלים אחד את השנייה ואולי אפילו מתאהבים...

הרקע השונה ממנו השניים מגיעים, ההתייחסות האחרת לשאלות כמו אמונה וזהות ישראלית והמתח הרומנטי ביניהם, הם הרקע לעימותים בעלי הגוון הקומי. מערכת היחסים הנרקמת ביניהם, מאפשרת לשני הצעירים להתעמת עם הקולות החיצוניים וללמוד משהו על הקול הפנימי בתוכם, תוך שהיא מאפשרת גם לצופה להרהר על הקולות השולטים בחייו.

"קולות" הועלתה לראשונה במסגרת פסטיבל אביב ישראלי בתיאטרון הסימטה 2014 והפכה מאז להצלחה בימתית: קיבלה שלוש מועמדויות לפרס קיפוד הזהב (המחזה הטוב ביותר, שחקנית השנה ושחקן המשנה הטוב ביותר), ונהנית משבחי הביקורת. ההצגה השתתפה בין השאר בפסטיבל הפרינג' תל אביב ובפסטיבל "זרקור" בתיאטרון הקאמרי.

"מסעיר ומצחיק במיוחד". איתי אילנאי, ידיעות ת"א

"שעה מתוחכמת של שבירת פיקציות".   אופיר הילל, NRG

"הפקה מיוחדת, לא שגרתית, בעלת מתח רב...., מחזה כתוב, משוחק ומבויים מצוין. מותח, מעניין ומעורר שאלות... כדאי מאוד לראות". הבלוג של אלי לאון




 

"קולות" היא הצגה מותחת, מצחיקה ופילוסופית על בחור ובחורה צעירים הנקלעים לסיטואציה מאתגרת בלונדון, בחדר מוזר ובו רמקול ממנו בוקעים צלילים וקולות שונים שמשפיעים עליהם ריגשית ואנרגטית. הדלת אינה נעולה, אז למה הם לא יוצאים? זו הצגה אנושית ומחממת לב על הצורך והקושי בהגדרת זהות אישית למול הקולות החיצוניים ששולטים בנו ומשפיעים עלינו.  זהו סיפור על חיפוש עצמי ועל הניסיון לשמוע את הקול הפנימי, האותנטי, על אף הרעשים מבחוץ.

"מסעיר ומצחיק במיוחד". איתי אילנאי, ידיעות ת"א

"שעה מתוחכמת של שבירת פיקציות".   אופיר הילל, NRG

" הפקה מיוחדת, לא שגרתית, בעלת מתח רב...., מחזה כתוב, משוחק ומבויים מצוין. מותח, מעניין ומעורר שאלות... כדאי מאוד לראות". הבלוג של אלי לאון

 

מיכל בלומנפלד – מחזאית

תסריטאית, מחזאית, סופרת ואמנית. בוגרת לימודי תסריטאות באוניברסיטת תל אביב. קיבלה מלגות מממשלת איטליה ללימודי תיאטרון ב"דאמס" בולוניה וללימודי אמנות באקדמיה לאמנויות יפות ברומא. הציגה ציורים ומיצבים בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם. פרסמה שני ספרי ילדים, ("פתאום בלי כתום"ו"מר מלד גמד מחמד")  ורומן, ("כמו שמיים"), שזכה בציון לשבח לספרות ביכורים מטעם משרד התרבות. כתבה תסריטים לתוכניות ילדים, בין השאר ל "דפנה ודודידו" (ערוץ "הופ"), ול"שרגא ביש גדא" (הטלוויזיה החינוכית). הייתה שותפה בכתיבה ופיתוח, כתסריטאית ראשית,  של "המאמין" סדרת מתח ומסתורין (ערוץ 10 ) פורמט הסדרה נמכר לרשת "פוקס". על "קולות" הייתה מועמדת לפרס קיפוד הזהב בקטגוריית המחזאי.

מלכה מרין – במאית

 במאית, מורה למשחק ולכתיבה דרמטית ועורכת מחזות ותסריטים. יוצרת תיאטרון עצמאית וחברה פעילה באי"ב (ארגון יוצרים עצמאיים בתיאטרון). בוגרת החוג לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופת הלימודים יזמה עם יוצרים אחרים את הקמת התיאטרון הקהילתי הירושלמי. בהמשך עברה ללמוד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. שיחקה בתיאטרון העירוני חיפה ובתיאטרון הקאמרי ובמקביל יזמה והשתתפה בהצגות עצמאיות ביניהן "אשה מן האדמה" – מבט פמיניסטי על טקסטים תלמודיים – פרס ראשון בפסטיבל עכו 1984. עוד בפסטיבל עכו ביימה את "גבר ואשה", "היובל שלי" (צל"ש על המשחק) ו"רכבת בבוואריה".

בין הצגותיה בתיאטרון:  "הטפט הצהוב", "קולות" (שלש מועמדויות ל"קיפוד הזהב" 2015) "אוטובוס 92" בתיאטרון הסימטה;  "ביער ביער" ו"היובל שלי" (גירסה שניה של המחזה) בתיאטרון תמונע; "יום הולדת שמח" ומופע שירה במסגרת "אורפאוס ביפו –בימת מיצג לשירה" בתיאטרון הערבי עברי; "ספר הזכרונות של בטני" בתיאטרון קרוב;  "הדנטיסט" בפסטיבל אשה בחולון (ההצגה התארחה גם בפסטיבלי אדינבורו בסקוטלנד, הפרינג' בטורונטו קנדה, אמסטרדם והאג הולנד). בין הצגות הילדים שביימה "עלילות הגבורה של דון קישוט וסנצ'ו פנסה" (פרס השחקן בפסטיבל חיפה להצגות ילדים). בין השאר ערכה גם את התסריט מאת חיים מרין "הבולשת חוקרת" שזכה בפרס התסריט בפסטיבל הסרטים בירושלים.

מלמדת משחק בסדנאות פרטיות ובסטודיו למשחק "הדרך", שבו היא מלמדת גם כתיבה דרמטית. יצרה הצגות המבוססות על עבודות תלמידיה, בין השאר "בלעדייך אני חצי בן אדם", "...אני החולם שח". יצרה גם גרסה ישראלית ל"רחוב" מאת ג'ים קרטרייט (צל"ש לשחקנית מצטיינת בפסטיבל עתיד התיאטרון בצוותא, ת"א).

שחקנים:

דניאל אזולאי       

שחקן ומוסיקאי  בוגר בית הספר למשחק ״הדרך״, משחק מול מצלמה אצל רותי דייכס, שנת לימודים בביה״ס רימון למוזיקה עכשווית. שר, רוקד ומלחין, מנגן על פסנתר, גיטרה, בס, אקורדיון. השתתף בסרטי סטודנטים

כיום, חבר בלהקת מיומנה, השתתף בהפקות כמו: ״מלבי״, ״זרמים״. תיאטרון סיפור למבוגרים ״מזמור חג המולד״ (מופע יחיד), "קולות", תיאטרון הסמטה, מופע בורדל ״הפסקת אש״ עם ״ קברט טוטאל״.

אתי קדוש

בוגרת בית הספר "הדרך" וקורס למשחק מול מצלמה (רות דייכס). מלמדת ומביימת בבתי ספר תיכוניים. משחקת בהצגת הילדים "אגדה אפריקאית". שיחקה ב" דמעותיה המרות של פטרה פון קאנט" שהשתתף בערב "מקפצה" של תיאטרון הבימה, ב"תזמורת על תנאי" "בצוותא" וב"לילה" הצגה מוסיקאלית. בטלוויזיה השתתפה בעונה שנייה של דאוס. על תפקידה ב"קולות" הייתה מועמדת לפרס קיפוד הזהב בקטגוריית שחקנית ראשית.

יפתח קמינר

*בוגר ביה"ס למשחק בסמינר הקיבוצים 97' וזוכה מלגת הסמינר.

*זוכה פרס השחקן בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 2002 וגם ב 2003.

*בתאטרון הבימה: "ואז התחבקנו" בבימוי איציק ויינגרטן / "יוליוס קיסר" בבימוי עודד קוטלר / "ילדי הקירות" בבימוי סיני פתר / "הוראות הפעלה"

*"כנר על הגג" בהפקת א.ד. פשנל עם חיים טופול.

*בתאטרון תמונע: "פולהאוס בשלושה מהלכים" בבימוי בן לוין / "הומלסים" בבימוי נולה צ'ילטון.

בצוותא: "זכוביצקי" בבימוי אורן דולפין / "תולעים" בבימוי נדב פרידמן.

*בתאטרון הסימטה: "מת על החיים" בבימוי שלום שמואלוב / "קולות" בבימוי מלכה מרין / ( מועמד לפרס "קיפוד הזהב") "קילר ג'ו".

*יצר, שיחק והעלה מופעי אימפרוביזציה ובשיתוף עם הקהל.

*שיחק בעשרות הצגות ילדים ב"תאטרון  אורנה פורת"  ו"בתאטרון השעה".

*לאחרונה על המסך בסרטים: "געגוע" / "חדרי הבית" / "הגננת" / "אנטרקס"

בסדרה: "פרודים".

כמו כן בתכנית הילדים "הקרקס של רינת" ובעשרות פרסומות.

לינק ליו טיוב

 

מיכל יעקובי, תפאורה ותלבושות:

מעצבת תפאורה ותלבושות. למדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בין עבודותיה: "קולות", ב"עזרת אשם" "אנשי השירותים"(תיאטרון הסמטה), "ילדים חורגים לאלוהים"(תיאטרון באר שבע), "הצנזור" (תיאטרון חיפה),"8 נשים" (תיאטרון הבימה), "מלחמות פרטיות" (תיאטרון הספריה), "המתחזה" (תיאטרון האינקובטור), "חירבת חיזעה" (פסטיבל עכו) "מען לא ידוע" (תיאטרונטו), "המנגינה האחרונה" (פסטיבל ישראל) "Partially “Mouse  (פסטיבל אדינבורו), "אוקטובר" (להקת מחול ענת דניאלי) ו"דבש" (קול דממה)

אורי רובינשטיין, תאורה:

עיצוב תאורה למאות הפקות תיאטרון ומחול בארץ ובעולם. מורה לתאורת במה בבה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים, שימש בעבר כמנהל טכני וכמעצב הבית בכמה תיאטראות ומכהן כמעצב תאורה של תיאטרון הסמטה. בין עבודותיו בתיאטרון בידרמן והמציתים (החאן), תפרים(חיפה), אבסורד דוט קום, גאווה ודעה קדומה, שוב מדברים על אהבה, הכלב היהודי, שלם, זעמו הגדול של פיליפ הוץ, סלומה(תיאטרון הסמטה), דודה פרידה, בין הספירות, המנהרה, קפיצה לחו"ל (תמונע), הקומוניזם לחולי נפש, מלון אירופה (תיאטרון קרוב) המשוגעות של יפו (התיאטרון הערבי-עברי), זוכה קיפוד הזהב על עיצוב התאורה של בעל הריחיים והטוחן (הזירה הבין תחומית). צילומיו הוצגו בתערוכות ובכלי התקשורת.

 

 

 

 

קולות - רעיונות לדיון

הכנה לצפייה

"קולות" היא מותחן קומי, רומנטי ופילוסופי על הצורך והקושי שבהגדרת  זהות אישית, למול הקולות החיצוניים ששולטים ומשפיעים עלינו. בין השאר היא מעלה סוגיות של זהות יהודית וישראלית והשתייכות

לסקטורים שונים בחברה הישראלית.

דיון עם התלמידים:  מה היא זהות? מה מרכיב אותה? מה מרכיב את הזהות שלכם? מה היא זהות ישראלית?

לאורך ההצגה, הגיבורים הנמצאים בחדר עם דלת סגורה, אך הדלת לא נעולה. הם רוצים לצאת, אז למה הם לא יוצאים?

פעילות עם התלמידים: אימפרוביזציה. תלמיד/ה אחד בחדר והוא/היא  רוצה לצאת. דלת החדר סגורה, אבל לא נעולה. כל פעם תלמיד/ה אחר עולה לשכנע אותו/ה, למה לא כדאי לא לצאת.  

לאחר הצפייה

דיון עם התלמידים:

אילו קולות חיצוניים משפיעים בחיים שלכם?

מטאפורת הדלת הסגורה: איזה תהליך עברו הגיבורים כדי לפתוח את "הדלת הסגורה" בחיים שלהם? האם יש דברים בהם אתם מרגישים שיש "דלת סגורה" שהייתם רוצים לפתוח?

משל הפיל: כשהגיע לקרקס היה הפיל גור שנקשר ליתד כדי שלא יברח. הפילון ניסה בכל כוחו להתשחרר מהיתד ללא הצלחה,  עד שבשלב מסוים התייאש והפסיק לנסות. היום הוא כבר פיל בוגר, אך קשור עדיין באותו יתד מסכן. למתבונן מהצד ברור שכעת הוא יכול להשתחרר בקלות רבה, ובכל זאת הוא לא עושה זאת. מדוע?

דיון: איך אמונות מגבילות יכולות להשפיע עלינו?

דיון על זהות הישראלית של הגיבורים, מה מרכיב את הזהות?

דיון על ההשתייכות הסקטוריאלית בהצגה ועל סטיגמות: אילו סטיגמות קיימות על קבוצות שונות בחברה הישראלית? אילו סטיגמות ניפצו הדמויות – (בת הרב, הבן של השר החילוני ליברלי)?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

המלצה מיכל דקל_קולות

לינק לצפיה
מיכל בלומנפלד
052-4405652

michal.blu15@gmail.com

תל אביב, מניה וישראל 3

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.