צחי שיף וסרטו "אל תוך הרשת האפלה"

תחום: קולנוע
תת-תחום: מפגש עם יוצר וסרטו
משך זמן המופע: 50
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: צחי שיף
שנת הסרט: 2017
קהל יעד: ט - יב
כמות קהל מקסימלית: 120
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 27/03/2019

מה נמצא תחת שמי האינטרנט המוכר לנו? "אל תוך הרשת האפלה" הוא מסע תיעודי שחושף את הסכנות והזוועות לצד הרעיונות המהפכנים שנוצרים ברשת האפלה מתחת למעטפת האנונימיות המוחלטת שהיא מאפשרת. ישראל, כמעצמה של חברות אינטרנט ואבטחת מידע, היא נקודת המוצא של המסע שמתרחש במקומות שונים בעולם, במפגשים עם האקרים ואנרכיסטים, אנשי רשויות החוק, עתידנים ופילוסופים. מאמר על הרשת האפלה מוביל את הכותב ואיתו את הצופה אל תוך "מחילת הארנב" האינטרנטית שמאפשרת הצצה למציאות האורווליאנית המתהווה סביבנו. הסרט עומד על התחליפים, כאלה שכבר עומדים לרשותנו ו/או אלה שמוטל עלינו לייצר בעתיד, ומעלה סוגיות שבדרך כלל אנחנו בוחרים להדחיק: האם אנחנו יודעים כיצד לשמור על הפרטיות שלנו באינטרנט?  מה חשיבותה? האם הדמוקרטיה מוגנת מפני גורמים טרוריסטים וחתרניים שמשתמשים ברשת כדי לערער את יסודותיה?
האם באמת ניתן לסחור באינטרנט, באופן חופשי מכל פיקוח, בנשק, סמים ופדופיליה?

מאחר ואנחנו מבלים בה שעות ארוכות מדי יום, האם רשת האינטרנט, אינה בעצם הסכנה הגדולה ביותר לחירותנו, לחופש הדיבור והעיתונות, לביטחוננו, לפרטיות המידע של חיינו? 
בעולם שהכל בו מחובר דרך רשתות אינטרנט גלויות חושף הסרט את הרשת האפלה, רשת שמאפשרת אנונימיות מוחלטת, שמתנהלת בסודיות, בטכנולוגיית הצפנה מתקדמת, שמהווה אתגר ליחידות הסייבר וסכנה למדינות דמוקרטיות. אפשר להזמין ברשת הזו רצח, אבל גם להגן על מקור עיתונאי מפני סוכנויות השילטון, אפשר לרכוש תוכנות ליצירת נשק, סמים, תרופות ורעל, ואפשר גם להתארגן מבלי להתגלות ובאופן חופשי מתחת לאפו של משטר מדכא. 
אחרי ההקרנה נשוחח על הסרט ומה שמאחוריו ונתייחס לשאלות הבוערות שנוגעות לבלוקצ'יין, מטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין, פרטיות ומה עוד אורב לנו מעבר לפינה... 




צחי שיף, במאי / מפיק / תסריטאי / עורך

בוגר אוניברסיטת ת"א, תואר ראשון, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדעי המדינה, קולנוע וטלוויזיה.
בקיצור: בימוי, הפקה, תסריט ותחקיר של עשרה סרטי תעודה בני שעה ומעלה, מאות סרטי תעודה קצרים, עשרות קליפים, כמאה פרסומות, סדרות טלוויזיה, כתבות, תוכניות אולפן, סדרת דוקו-דרמה.
ניסיון בניהול מחלקת הפקה, הקמה וניהול בית ספר ללימודי מקצועות הקולנוע, עבודה בסרטי עלילה.

מת ובועט
הפקה: טרנספקס ושיף; שידור: ערוץ 1;  65 דק'; פסטיבלים בינלאומיים;
סרט משעשע, מרחיב אופקים ומאתגר אודות אחד ממחוללי השינוי הגדולים בהיסטוריה – זיגמונד פרויד.

אל תוך הרשת האפלה
הפקה: זייגוט. שידור: ערוץ 1; 61 דק'; פסטיבלים בינלאומיים;
על הרשת האפלה, הדרקנט, וקשת האופציות המפתיעה שכרוכות בה: לטוב וגם לטוב-פחות.

סייקומייגרישנס
הפקה: עצמית; 10 דק'; פסטיבלים בינלאומיים;
דוקו כולל מוקו, אודות הורסיו קארדו, אמן דרום אמריקאי, שמצא דרך מרתקת להתנקם בשנוא נפשו, אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד. הסרט זכה בשלושה מקומות ראשונים בפסטיבלים בעולם.

הסייבר – סכנות מוחשיות
שידור: ערוץ 1, 2012; תחקיר, תסריט, בימוי וניהול הפקה עצמי; 50 דק'
נוכחות הסייבר במאה ה – 21: על הסוציולוגיה של הרשת וניתוח אופי השפעתה, הפסיכולוגי, הסוציולוגי, הכלכלי והחינוכי.

עיר קטנה ואנשים בה מעט
שידור: ערוץ 1; 60 דק'
באתר הקרוונים חצרות יסף, שבין נהריה לעכו, עולים מרוסיה ועולים מאתיופיה. שלוש שנים צילום. העולים, הממסד, המועצה האזורית, החברה הישראלית, כולם שם והמהומה רבה.

בימוי, ניהול הפקה, תחקיר ותסריט

בימוי, תחקיר, ניהול הפקה וכתיבת תסריט של מאות סרטי תעודה קצרים וכתבות לתוכניות הטלוויזיה השונות
בערוץ 1, בטלוויזיה החינוכית, בכבלים ובערוץ 2;

בימוי, ניהול הפקה, תחקיר וכתיבת תסריט של "שוטרים" - סדרת דוקו-דרמה בת 8 פרקים של ערוץ 1;

בימוי אולפן, בימוי שטח, תחקיר, כתיבת תסריטים, ניהול-מחלקת הפקה והפקה של 100 תוכניות של "יש כתובת", 60 דק', בהגשת גדעון רייכר. התוכנית עסקה בתלונות הנוגעות להתנהלות של משרדי ממשלה, מועצות ועיריות, מוסדות וגופים ציבוריים ופרטיים;

בימוי אולפן, בימוי שטח, תחקיר, כתיבת תסריט והפקה של "הח"כים", 12 סרטי תעודה, 45 דק', אודות מקבלי החלטות בפוליטיקה הישראלית;

הקמה וניהול שוטף של בית ספר לקולנוע
2005-2008 "בית ספר למקצועות הקולנוע שבמכללת וינגייט". הקמה וניהול שוטף

הקמת אתרים, עריכה והפקת קליפים
הקמתי את האתר "היה באינטרנט" והפקתי קליפים אודות הרפואה האלטרנטיבית לסוגיה בשימת דגש על הבעייתיות המדעית, הרפואית, הכלכלית, האזרחית והפוליטית הכרוכות בה

נושאים לדיון לפני הסרט:

  • למה צריך פרטיות, מה בין פרטיות ואנונימיות?
  • מתי אנחנו מתעקשים על אנונימיות ולמה?
  • למה צריך סרטי תעודה?
  • איזה סרט תעודה לדעתך יעניין אותך? מה הוא כולל?
  • האם חשוב שליוצר הדוקומנטרי תהיה עמדה ולמה?
  • סרט דוקומנטרי או סרט עלילתי מה משפיע יותר על הצופה ולמה? -
  • האם היוצר צריך לחשוב על קהל היעד ולעבוד בהתאמה או שעליו להיות חופשי מאילוצים
  • כאלה?
  • "ראיתי את הסרט אבל נהניתי הרבה יותר מהספר" זה משפט ששומעים בהקשר של סרט
  • עלילתי ולא בהקשר של סרט דוקומנטרי. למה?

בהתאם לתנאים, לגיל ופרק הזמן שמוקצב יבחרו מעט מעט משלל הנושאים עליהם ניתן לדון - במסגרת המפגש "סרט דוקומנטרי ויוצר".

נושאים אפשריים למערך השיעור:

על הסרט הדוקומנטרי מול הסרט העלילתי:

  • נושא 'אמיתי' מול נושא 'ספרותי'
  • אנשים 'אמיתיים' מול 'שחקנים'.
  • תוכן 'קיים' מול תוכן 'מומצא'
  • הצופה מגיב ל'אדם אמיתי' מול תגובה ל'יכולת משחק'
  • הצופה מגיב ל'רעיון' (' זו המציאות') מול תגובה ל'סיפור' ('בעיני המתבונן').
  • עיסוק ב'תקשורת' מול עיסוק ב'הבעה'
  • שימוש במציאות (ה"שטח, החיים האמיתיים") מול שימוש ביבוא אמצעים ("המצאת השטח") -
  • הצורך לספר סיפור כמשותף לשתי הסוגות. על הקונפליקט ומבנה הסיפור. הצורך להיות מעניין, מרתק, שנון, משעשע, כיפי. תוכניות הסאטירה כמקור להשראה.

על מאפייני הסרט הדוקומנטרי:

  • הסרט הדוקומנטרי: פרשנות לתופעה אנושית, חברתית או תרבותית שנוגעת לאנשים,
  • אירועים, בעיות או מוסדות. הציבור מתעניין בתופעה או שכוונת הסרט לעורר התעניינות. על הצורך להיות מקורי ועם חשיבה רעננה. נושא האקולוגיה בעולם כמשל. סשה ברון כהן, דוקומנטריסט על או מניפולטור זול? הוא טוב או רע לסרטי תעודה? כולל דוגמאות נבחרות.
  • הסרט הדוקומנטרי מביא להעמקת ידע והרחבת אופקים ואלו מובילים לקבלת החלטות מושכלות ותבוניות יותר. שינוי בעמדות ו/או הנעה לפעולה. חשיפת התקשורת המקובלת במערומיה ושעבודה למדיות הפירסום.
  • אין להגזים בהשפעת אומנות על העמדות של הצופים: השיח, שנוצר בעקבות הסרט הדוקומנטרי, ושכולל לעיתים קרובות גם את אלה שכלל לא צפו בסרט, יכול להשפיע הרבה יותר מהסרט...

דוגמאות מהסרט "אל תוך הרשת האפלה" שהצגתי.

  • 90% ומעלה מהחומר שצולם עבור סרט דוקומנטרי "נותרים על רצפת חדר העריכה". למה?
  • על ההבדל בין תוכניות ריאליטי ("האח הגדול") שיוצרות מציאות וירטואלית שמתקיימת באולפן ובין סרט דוקומנטרי.
  • המניפולציה הנפוצה של שימוש ב'גרין סקרין' בסרט התיעודי, למה וכמה. הסרט "שומרי הסף".
  • השאיפה להיות נוכח ב"סצנה דוקומנטרית" מול האילוץ להסתפק בראיון.
  • התחקיר הדוקומנטרי וניהולו. על הצורך להיות עכשווי, לעמוד על המשמר וכשצריך אז גם להיפרד מאג'נדה לטובת העובדות. נקיטת עמדה היא הדבר הנכון והמצופה מסרט דוקומנטרי אבל אין להביא להסתרת עובדות לטובת העמדה.
  • מה עם עמדת הגוף המשדר והצורך בפירסום?

מאחורי הקלעים של הסרט הדוקומנטרי

  • מכניקת הקוואנטים: ה"מדידה" והשפעתה על התוצאה, ההתערבות בנושא/אדם המצולם: עצם המדידה עלולה לשנות את התוצאה. בסרט הדוקומנטרי ככל שמתרבים 'אמצעי מדידה' (חזרות, ציוד, אנשים ואמצעים) כך סביר לצפות שהתוצאה תתרחק מהמציאות, מהאמת שבשמה נעשה הסרט.
  • הטיות בכלל והטיות היוצר הדוקומנטרי בפרט. אילוצים והטיות שנובעות מאישיות ומאג'נדה.
  • על הקשר בין היוצר לנושא ומושא הסרט: על תשוקה, אינטימיות, סלידה ומה שביניהם.
  • השפעת היחסים בין היוצר וגיבורי הסרט על התוצאה הסופית. ההתערבות היוצר הדוקומנטרי בנושא, באובייקט ובסיפור המעשה.
  • הסרט הטוב מתעמת עם דעות סותרות.
  • מציצנות כחלק מהעשייה הדוקומנטרית: קריצה לקהל או כורח בל יגונה?
  • יומו הלא שגרתי של יוצר דוקומנטרי. כל יום מזמן נושא חדש ומחשבה חדשה.

הסרט המוקומנטרי: מקור, השונות מדוקומנטרי. ספיינאל טאפ.

  • המקום של 'פייק ניוז' מול 'עובדות' בחיים שלנו. על "האמת שלי" מול "אמת".
  • מניפולציות בסרט הדוקומנטרי: "כורח המציאות" או "ממש לא בסדר, אבל..."
  • על חשיבות הסאונד.
  • נשאר על רצפת חדר העריכה כולל דוגמאות מהסרט
  • המלצה על סרט ישראלי דוקומנטרי " פוטו פרג' (קובי פרג'); "המתנחלים" (שמעון דותן); "אל תוך הרשת האפלה" (צחי שיף);
  • המלצה על סרט זר דוקומנטרי: "באולינג לקולומביין" (מייקל מור), "מהי אמריקה" (סשה ברון כהן), "אמת מטרידה" (אל גור)

נושאים ספציפיים לדיון לפני ואחרי הקרנת "אל תוך הרשת האפלה":

  • מהי הרשת האפלה ולמה היא נקראת כך?
  • מתי אנחנו מעדיפים להסתיר את הזהות שלנו וכמה פעמים בחיים זה קורה לנו?
  • מי פיתח את הרשת האפלה והאם היא מרכיב חיובי או שלילי בחיינו?
  • מהי פרטיות? למי היא חשובה? למה היא חשובה?
  • האם ראוי לרכוש אמצעים לשיטוט אנונימי ברשת מהמחשב הביתי?
  • פייק ניוז האם הם משרתים את הדמוקרטיה במסגרת חופש הדיבור או מזיקים לה?
  • האם הדמוקרטיה אמורה למנוע ו/או לפקח על רכישת נשק בידי אזרחים? סמים? פדופיליה? מה הם הכללים המוסריים להתערבות המדינה בחיי הפרט?
  • רשת האינטרנט איך היא מקדמת את הדמוקרטיה? ואיך היא מסכנת את הדמוקרטיה?
  • מהי אנונימיות ברשת? למי ולמה, אם בכלל, היא חיובית? מתי אנחנו מתעקשים על אנונימיות?
  • זכויות יוצרים, השמירה עליהן וכמה זה ראוי או שלילי לשמור עליהן?
  • כאשר אומרים "אינטרנט", מה הרעיונות החיוביים הכרוכים ברשת ומה השליליים ומה קורה בפועל?
  • מהו הבלוקצ'יין ואיך, אם בכלל, הוא יעצב את העתיד? מה גורמי תיווך והם מושפעים מהבלוקצ'יין? האם הוא חיובי עבורנו או שלילי?
  • מהו מטבע דיגיטלי, מה מרחב ההפצה שלו ומה המשמעות שלו לחיינו?
  • מה הם "השורקים", מה מקומם וחשיבותם, אם בכלל, בדמוקרטיה ומה הקשר שלהם
  • לדרקנט?
  • החופש למחשבה, למה, אם בכלל, הוא חשוב לנו ומה אנחנו מוכנים לשלם על שמירתו?
  • מצלמה שקשורה לאינטרנט ופעילה בכל פינת רחוב חיובי או שלילי? ובבית? ובביה"ס? בגן?
  • הרשת האפלה התגלמות הרוע - או האפשרות היחידה לחירות אמיתית בימינו?
  • על קריפטו אנרכיסטים ותרומתם החיובית או השלילית לחיינו.
  • האם הרשת האפלה אכן מבטיחה התחמקות מעונש על מעשים פליליים? סוגים ומקרים?
  • פרות קדושות ושחיטתן
  • אדוארד סנודן ו/או ויקיליקס חיובי או שלילי?
  • שינוי כיוון במהלך הפקת הסרט
  • תומכים ומבקרים הצגת מגוון דעות.
  • אהבת המסך לדמויות שנויות במחלוקת - המחלוקת מעניינת ואף מרתקת
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
צחי שיף
0546866022

tzachix@gmail.com

תל אביב, יערי 2 דירה 16

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.