יאיר לב וסרטו "אתה מת רק פעמיים"

תחום: קולנוע
תת-תחום: מפגש עם יוצר וסרטו
משך זמן המופע: 120
סגנון: תיעודי
שם הרכב:
סיווג: מפגש עם יוצר וסרטו
שם המפיק: פרופ' יאיר לב
שנת הסרט: 2018
קהל יעד: ט - יב
כמות קהל מקסימלית: 120
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 16/07/2019

מה מסתתר מאחורי פרשת גניבת הזהות של סבו של במאי הסרט בזמן מלה"ע השנייה? מיהו ומהם מניעיו של אותו אלמוני, שהפך ברבות הימים ותחת שם בדוי לראש הקהילה היהודית של חבל טירול באוסטריה? האם היה נאצי, קאפו ואולי נוכל? וכיצד הסב קשור לעניין? זוהי נקודת הפתיחה של מותחן בלשי בינלאומי, רב תהפוכות וסוחף דרמתית, ובהתאמה, גם עונה על חוקי הז'אנר בשפתו הקולנועית.

הדוקומנטריסט הופך לבלש ויוצא למסע אישי והיסטורי, רווי בגילויים מפתיעים והחושף סיפור אהבה יוצא דופן, כמו גם את עברה האפל של אירופה בת זמננו. בנוסף, מובילים נפתולי העלילה גם אל מפגש עכשווי טעון במיוחד בין הדורות הצעירים בשתי משפחות – יהודית ונאצית שגורל מתעתע חיבר ביניהן - המתמודדים עם הסודות והשקרים המשפחתיים, כמו גם עם ההיסטוריה הכואבת של השואה ובתוצאותיה.


לצפייה בסרטון

על הבמאי - פרופ' יאיר לב

פרופ' יאיר לב  הוא במאי ומרצה לקולנוע.  זוכה פעמיים ב"פרס אמנות הקולנוע" לשנים 1996 ו2018. מסרטיו: "הוגו" (1989), "יקנטליסה" (1996), "הנדון: אורי אבנרי" (2002), "הוגו 2" (2008) "הגעגועים של מאיה גורדון" (2017), "אתה מת רק פעמיים" (2018). פרופ' לב הוא מרצה במחלקה לאמנויות המסך ב"בצלאל" וב"סם שפיגל". בין הקורסים שהוא מעביר: בימוי תיעודי לשנים א' וג' (מתקדם) ב"בצלאל" וכן תולדות הקולנוע התיעודי הקלאסי והמודרני, מבע קולנועי (עלילתי), הקולנוע של עבאס קיארוסטמי, סדנת בימוי עלילתי (ב"סם שפיגל"). 

על המפיק והצלם - דוד דרעי

דוד דרעי הוא במאי, צלם ומפיק. מסרטיו: "סלאח פה זה ארץ ישראל" (2017), " תגיד אמן" (2001), וכן סדרות הטלוויזיה: "אבודים", "הרצל פינת רפאלי" ועוד.  

דבר הבמאי על היצירה:

"הסרט חייב אותי לצאת למסע בחלקו בלשי למהדרין ובחלקו אישי לחלוטין. כמעריץ מושבע של ז'אנר סרטי הבלש הסרט בקולנוע. עד לסרט זה עשיתי כבר שני סרטים העוסקים בסיפור חייו ועלילותיו בזמן מלחמת העולם השניה, של אבי ניצול השואה, הוגו, ובמערכת היחסים המורכבת בינינו (הסרט "הוגו" ב-1989 וסרט ההמשך "הוגו 2" ב-2008). ב"אתה מת רק פעמיים" נדרשתי לצלול לתוך פרשת חיי סבי, ארנסט בכינסקי. זאת בכדי לגלות מי היה "ארנסט בכינסקי" הנוסף, המתחזה. בסיום המסע - שנמשך כשש שנים ובו הצטלבו תולדות השניים במהלך ההיסטוריה היהודית באוסטריה וברייך השלישי- הגעתי לתשובות מפתיעות שנראה ששום תסריטאי של קולנוע עלילתי לא היה מעלה על דעתו...

זאת ועוד, במהלך הזמן הצטרפו למסע שלי שתי דמויות אוסטריות לא-יהודיות (כל פרט נוסף כאן הוא בגדר "ספוילר") והדבר הוביל את הסרט לשאלות בדבר טיב הקשר האפשרי בימינו בין צאצאיהם של מי שניצבו משני קטביה של השואה, צאצאי הנרדפים והרודפים,  

השפה הקולנועית של "אתה מת רק פעמיים", כסרט דוקומנטרי שעוסק בזהות בדויה, מבקשת לטעת בצופה "תחושה פיצ'רית-עלילתית". כך, תחת ההגדרה הצרה והמוגבלת  "דוקומנטרי" מסתתר סרט בעל מראה ותחושה של סרט מותחן "עלילתי". לסרט אם יש תהיה "בעיית זהות" בכוונת מכוון...בעודו שומר על האתיקה ו"האמת הדוקומנטרית" הוא מתנהל וומתנהג כמותחן בלשי ללא הנחות, העומד בכל הפרמטרים שמחייב הז'אנר".   

 

כיוון ש"אתה מת רק פעמיים" הוא שילוב של סרט אישי או אפילו סרט שואה, עם מותחן בלשי שעונה על כל חוקי הז'אנר, הרי שההרצאה או השיחה בסיום הקרנת הסרט יכולה לנוע סביב הרעיונות הבאים:

1. מהו "סרט תיעודי"? במה הוא נבדל מהעלילתי ומכתבת הטלוויזיה? היכן קו התפר וכיצד לטשטש אותו בכוונה?  איך נוצר הסרט הבלשי במקרה זה? סוגית האותנטיות מול ההעמדה (staging) ביצירה התיעודית.

2. הקולנוע התיעודי האישי - מהן הקשיים והמכשולים העשייה זו? כיצד נבנית דמות המספר/הגיבור בסרטים אלה? כיצד מוגדרת זהותו הקולנועית של המספר/גיבור ועד כמה הוא "אמיתי" ובכלל מהי "אמת דוקומנטרית"?

3. סרט שואה - סוגיית הפיוס בהקשר לשואה - האם דיאלוג עם בני המרצחים בכלל אפשרית? מהו "סרט שואה" עכשווי?

 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
פרופ' יאיר לב
052-8322112

yair.lev10@gmail.com

רמת גן, מעלה הבנים 6

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.