סיפור ואיור - אבולעפיה יוסי

תחום: ספרות
תת-תחום: מפגש עם סופר או משורר
משך זמן המופע: 60
סגנון: פרוזה
שם הרכב: סופרים ומאיירים
סיווג: תכנית מיוחדת
שם המפיק: אבולעפיה יוסי
קהל יעד: ג - יב
כמות קהל מקסימלית: 80
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל

מסיפור לספר - מיועד לכיתות ג- ו, אפשר גם עם הורים

תהליך יצירת ספר מצויר – פרשנות ויזואלית לטקסט, הממד הקולנועי באיור, בחירת הדמויות והסביבה, עימוד ועיצוב הספר.

דרוש לוח מחיק (לא ניירות) במקום אינטימי, ספריה או כיתה.

רצוי לא מעל 70 תלמידים.

 

ללא מילים - מיועד לתלמידי ח - יב

על הומור ויזואלי - סיפור ללא מלים - באיור, קריקטורה, קומיקס ואנימציה.

המפגש מלווה בהדגמות, מצגת והקרנת קטעי אנימציה מקוריים.

דרוש מקרן במקום אינטימי שאפשר להחשיך ולוח מחיק.

עד 80 תלמידים.

 

מסיפור לספר – מתחיל בטקסט. אותיות, מילים ושורות מתארות נופים ודמויות דמיוניות,

או קשורות למציאות.  תפקיד המאייר הוא להציע פרשנות ויזואלית אישית שתעצים את הרעיון, המסר, ההומור, הפילוסופיה שבעלילה. מאיירים שונים יעשו ספרים שונים מאותו סיפור. לעיסוק שלי באנימציה (סוג של קולנוע) בארץ ובחו"ל, השפעה משמעותית על האיורים, הדמויות והעימוד בספרים שלי.

לשימוש בשפה הקולנועית באיור, שמטבעו מוגבל לספר סיפור ללא תנועה, יש יתרון ביצירת אווירה, דרמה וממד של זמן. המאייר בוחר נקודת מבט: מלמעלה, בגובה העיניים, רחוק, קרוב... ומביים את הדמויות המצוירות. באנימציה, הן משחקות, עפות, נופלות... באיור, הן לא יכולות לזוז. אבל אפשר להעביר תחושה של תנועה ומשחק אם יודעים לבחור את החלקיק שניה מתוך תנועה רצופה ולצייר אותו. הגוף שלנו מסגיר תחושות ורגשות באמצעות מחוות, תנוחות והבעות פנים. עם ידע והבנה של שפת גוף אפשר לבודד פוזות שמספרות סיפור ובכך "לגרום" לדמויות לשחק ולתקשר... בלי לזוז.

העימוד - שילוב האיורים והטקסט ופיזורם בין עמודי הספר באופן שישלימו זה את זה. חשוב לי ליצור אצל הקורא תחושה שהוא מעלעל בסרט. כל הפיכת דף היא כמעבר לסצנה בסרט. תמיד אבחר לאייר רק מה שמשרת ומעשיר את הטקסט גם אם לא בא לי. אם אבחר לאייר סצנה כייפית בשבילי, אך בסיפור חשיבותה משנית, היא עלולה להתקבל כמשמעותית ולחבל בהבנת העלילה. לפעמים שורה אחת מצדיקה איור על שני עמודים. "מוישלה ואבא שלו ביקרו במוזיאון טבע". שש מלים, הזדמנות למאייר לספר המון סיפורים על המון אנשים בתוך חלל גדוש בדינוזאורים, פוחלצים, לטאות וכרישים, שרצים וחרקים.

 

ללא מלים - אפשר לספר סיפור ללא מילים: בפנטומימה, באנימציה, באיור, בקריקטורה, בקומיקס, לפעמים בשילוב מלים. באנימציה גם עם מוסיקה וקולות.

קריקטורה -  אמירה אקטואלית, חברתית, פוליטית, או גראפית שגם אם היא משעשעת,

לא תמיד תגרום לנו להתגלגל על הרצפה ולמות מצחוק. לפעמים היא מרגיזה, מתריסה,

או מקוממת. היא מנסה להעביר מסר מורכב בציור אחד שממנו יובן מה קרה, מה קורה

ואולי גם מה עתיד לקרות.

באיור - הקורא חופשי לבחור כמה זמן יקדיש לצפייה בו, לכן אפשר להעשיר את האיור בפרטים וסיפורים.

באנימציה - זמן הצפיה מוכתב לצופים (עשרות תמונות בשניה), עודף התרחשויות וגודש בפרטים עלולים לשבש את יכולת הקליטה וההבנה של הצופה. השימוש בטכניקות אנימציה מגוון יותר מאי פעם. בסרטי עלילה לילדים ומבוגרים, כאמצעי הדרכה, הסברה ולימוד, גרפיקה ועוד ועוד.

בספרי ילדים – תלמידים בוגרים יופתעו לגלות בסיפורים ובאיורים, רבדים שלא היו מודעים להם בילדותם: מסרים חבויים, דמויות מורכבות ואת הממד הקולנעי - הקשר בין האנימצה לאיור.



יוסי אבולעפיה יליד טבריה, 1944. לאחר שחרורו מצה"ל וכבוגר מגמת גרפיקה באקדמיה לאמנות "בצלאל", החל לעבוד בטלוויזיה הישראלית, כגרפיקאי וקריקטוריסט בחדשות. בהמשך יצר קטעי אנימציה לתכניות ילדים, אקטואליה וסאטירה (ניקוי ראש). ב-1976 קיבל מלגות מקרן שרת והמכון הישראלי לקולנוע לסיור השתלמות באולפני אנימציה בצפון אמריקה. הסיור בן 6 שבועות התארך למספר שנים בהן עבד כתסריטאי ובמאי אנימציה בטורונטו, מונטראול וניו יורק. אז גם החל לאייר ולכתוב ספרי ילדים למו"לים בניו יורק.

 במשך השנים פרסם איורים, קריקטורות וקומיקס בעיתונות המקומית, בין היתר  קומיקס סטירי שבועי "המצב חמור" ב"מעריב". היה אחראי לפרויקטים רבים באיור ואנימציה, בין היתר, 23 קטעי קישור באנימציה לאירוויזיון שהתקיים בישראל ב-1999. לאחרונה עיצב עשרות מפלצות לגן המפלצות שהתקיים במוזיאון ארץ ישראל.

בשנים 1996 - 2000 ניהל את היחידה לאנימציה בבצלאל והיה פרופסור במחלקה לאמנויות המסך עד לפרישתו ב-2011. אבולעפיה אייר מעל מאתיים ספרי ילדים, בארץ ובחו"ל, אחד עשר מהם גם כתב. ספריו נחשבים לנכס תרבותי חשוב מאין כמוהו. ביניהם; "אבא עושה בושות", "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו", "הכינה נחמה", "איך האדם הקדמון המציא את הקבאב הרומני", "דג לגברת שאלתיאל", "מעלה קרחות", "לא תאמינו אבל זה מה שקרה", "כלב חתול ואיש", "האי של יאשקה", "יאשקה מציל את החוף", "ההר של יאשקה" ועוד.

אבולעפיה זכה בפרסים רבים, ביניהם פעמיים עיטור אנדרסן לאיור, פעמיים פרס בן-צבי מטעם מוזיאון ישראל, פרס נחום גוטמן לאיור.

הצעות לדיון לקראת המפגש:

  1. (לילדי היסודי) מצורפים שני קבצים עם הצעות להפעלות יצירה, סביב שניים מספריו, האי של יאשקה ולא תאמינו, אבל זה מה שקרה.
  2. (לילדי חטיבת הביניים) ניתן לחלק לתלמידים קטעי קריאה מתוך הסיפורים, דוגמה מצורפת בקובץ, ולפתח דיון בכיתה על האופן בו ניתן ליצור איור סביב טקסט; נסו לחשוב מה עשו הכלב והחתול, האם אפשר לתאר זאת באיור בלבד? אילו דברים מתוך הטקסט אי אפשר לתאר באמצעים ויזואליים?
  3. מהו ההבדל בין קריקטורה ואיור? במה שתי סוגות אלה דומות? האם קיים בעיניכם קשר בין איור וקולנוע? כיצד הוא מתבטא?
  4. (לתלמידי התיכונים) ניתן להקרין לתלמידים דוגמאות גרפיות של ציורי קיר עתיקים, פרסקאות ואמנות מצרית קדומה, ולפתח דיון סביב משמעותה של השפה הויזואלית כאמצעי לתקשורת בין בני אדם, חשיבותה של השפה הלא מילולית, כבר בתקופות עתיקות אלה. אילו תכנים מוצגים בציורים אלה? מה היה חשוב לאנשים להנציח? האם ניתן למצוא דמיון בין התכנים המוצגים ובין התכנים המאפיינים איור בן ימינו?

 

הצעות לדיון לאחר המפגש:

  1. לשמוע מן התלמידים על החוויה שעברו במפגש, אילו דברים למדו, עם איזו תחושה יצאו, האם ישנם דברים שרצו להעלות ולא הספיקו.
  2. האם הזדהו עם השפה הוויזואלית והסיפורית שהציג בפניהם אבולעפיה, האם הם מזדהים עם הצורך לספר סיפור באמצעים גרפיים?
מספר אומנים 1
זמן הקמה 00:15
שפת המופע עברית
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

יוסי אבולעפיה - קטע קריאה

לינק לצפיה

לא תאמינו - הפעלות יוסי

לינק לצפיה
אבולעפיה יוסי
052-8684615

y.abolafia@gmail.com

הר אדר, הר אדר 288

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.