דרך האבות- סרט תיעודי ומפגש יוצרת - היצע נוסף

תחום: קולנוע
תת-תחום: קולנוע
משך זמן המופע: 113
סגנון:
שם הרכב:
סיווג: מפגש עם יוצר וסרטו
שם המפיק: טלי אוחיון - טליה אינספירשין בע"מ
קהל יעד: ה - יב
כמות קהל מקסימלית: 300
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 30/07/2019

בס"ד

דרך האבות {כביש 60 - המחבר את קבר יוסף, הר הבית ומערת המכפלה}, טומנת בחובה את ראשית ההיסטוריה ואת הזיקה של  עם ישראל לארץ ישראל. הסרט בוחן לעומק את ההיבטים- ההיסטורי המקראי והמדרשי של  ה"מקום", ה"מאירים" את הקונפליקט הפוליטי.

סרט תיעודי בשלוש מערכות {100 דקות}

בימוי : טלי אוחיון

הפקה: טליה אינספירשין בע"מ ואמיר גדליה

צילום: מתן כהן ורוני אהרון

צילומי אויר: מתן כהן

עריכה: אביב קרסוצקי, אולפני סאן וידאו בע"מ

עריכות נוספות :מתן כהן  ודנה בירקאן אסף קרייף .

אפטר אפקטס: נימרוד בן צור

עריכת פס קול: יהונתן מוליאן  אולפני זינקו בע"מ

מיקס סופי : אבי טולדנו – תשע סטודיו

אונליין: יגאל הכט

מוזיקה מקורית: זיו הרפז, יליה יוסיפוב, חי אפיק, להקת חיות הקודש, יוסף אסייג ומרינה טושיץ. כינור : ניר סרוסי.

ייעוץ משפטי: שאול שרצר

צילום יחסי ציבור: ויקטור בזרוקוב

הסרט נתמך על ידי קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה, מורשת יהודית בשיתוף עם תרבות יהודית חברון.

 

 




לצפייה בסרטון

על היצירה

"דרך האבות"-{כביש 60} טומנת בחובה את ראשית ההיסטוריה של עם ישראל, ואת הזיקה שלו לארץ ישראל.

הסרט עוסק בהיבט ההיסטורי המקראי, ובהיבט המדרשי ביחס למקום, כרבדים ה"מאירים" ההיבט הפוליטי.

הסרט הזה נעשה מנקודת מבט שההתיישבות היא חלוצה, ערכית ומממשת את ייעודנו, בהיבט ההיסטורי דתי.

הסרט עוסק בסיפור המקראי של  אבותינו, מאלון מורה – שכם, כניסתו של אברהם אבינו לארץ {פרשת לך לך}, בית אל, הר הבית- ירושלים, בית לחם, שדה בועז, חברון ובאר שבע – ציר כביש 60.

הסרט בנוי משלושה רבדים ששזורים כמעין מסע מההווה לעבר. הסרט נפתח במצב ציר כביש 60 היום, והולך אחורה על ציר הזמן: להקמת ההתיישבות– לכיבוש המקומות ב-67, ליישוב היהודי במקום עד מלכות דוד וסיפורי המקרא.

המסע לאחור מסמל את מסע אבותינו לארץ המובטחת, את המסע של המתיישבים בחידוש היישוב ההיסטורי, את המסע שלנו כיוצרים וכצופים אל  "דרך האבות" .

הרובד הראשון: סיפורי המקרא הקשורים בדרך האבות ובעיקר במקומות – שכם, בית אל וחברון.

הרובד הראשון ההיסטורי. היסטורי עכשווי והיסטורי מקראי.

הרובד השני: משמעות המקומות ע"פ המדרשים  תורת הסוד. בעיקר שכם חברון- מערת המכפלה הר הבית  ובית אל. העיסוק במשמעות של תורת הסוד –  מובא בהקשר של כוחות הטמונים ופועלים על עם ישראל ועל היקום בכלל -  מתוך המקומות המסמלים אותם. 

משמעות זו מתקשרת  לתרחיש ההיסטורי ולהיבט הפוליטי.

הרובד השלישי - רובד פוליטי –שזור בדקות ועדינות ויציג ברקע עמדה ימנית – שוחרת שלום ובעד דו קיום אמיתי. צידוק ההתיישבות וקידום הרעיון של ריבונות יהודית בשטחים.

 

"חוט המשולש לא במהרה ינתק"

"חוט המשולש לא במהרה ינתק"{קהלת ד' }12,  ע"פ פרשנות הסוד- פסוק זה נאמר על שלושת האתרים המקודשים: אבן השתיה{הר הבית}, מערת המכפלה

{חברון} וקבר יוסף{שכם}, אלה מקומות שנקנו בכסף מלא על ידי אבותינו, כדי שאחיזתנו בהם תהיה מובטחת.  על פי תפיסת "תורת הסוד"  היהודית, אלה מקומות  משמעותיים מבחינה רוחנית, בחיבור שלהם לעולם שמעבר...

דרכם האחיזה בארץ מתאפשרת והשפע מגיע לארץ, ולעולם כולו.

 

הסרט חותר להבהרה והארה של קדושתה של ארץ ישראל.

 

"כי האדם עץ השדה" - קדושת ארץ ישראל

הסרט עוסק בייעוד של יישוב ואחיזה בארץ ישראל, בעבור העם היהודי, בניגוד לתפיסת הארץ כמולדת. דרך המדרשים על התפיסה של ארץ ישראל כ "גופא דשכינתא", הכוונה שאין ארץ ישראל היא ככול הארצות, הארץ אינה "נדל"ן" והאדם אינו גר על הארץ. האדם צומח מן הארץ. ולארץ מסוימת מיועד עם מסוים שחובתו לממש את ייעודו ביחס לקניינו על הארץ, וכשיעשה כן, גם הגר היושב בתוכו יזכה .

עובדה היא שהארץ  לאורך שנות הגלות, היתה מקום חרב ושומם, ורק היהודים בחזרתם ארצה, הצליחו להפוך את המקום לשוקק חיים ופורח תוך זמן קצר מאוד.

הארץ היא דבר חי וסימביוטי עם האדם- היא ארץ אוכלת יושביה, המקיאה את הרע מתוכה. מפרשת המרגלים אנו למדים על איסור החמור על הוצאת דיבה על הארץ. הנבואה אשר ברובה מיוחסת לאפשרית רק בארץ ישראל, וכך תפילות האבות שנענות דווקא בארץ ישראל. ישנן מצוות התלויות בארץ וקשורות באדמה ופרותיה.

האדם הוא עץ השדה- כפי שיש עץ שמתאים לתנאים אקלימיים וגיאוגרפיים מסוימים, ורק בתנאים הללו יצמח, לעומת עץ שנטוע באדמה תחת תנאים אקלימיים וגיאוגרפיים שאינם מתאימים לו ולכן לא יצליח להתקיים!

 כך עם ישראל יכול לפרוח ולצמוח ולהשפיע  על סביבתו רק בארץ ישראל.

 

 

 

 

 

 

המרואיינים המרכזיים שישזרו בסיפור המקראי ויביאו את הסיפור העכשווי של הישובים על ציר כביש 60- "דרך האבות":

הרב יוסי פלאי מתנועת "דרך חיים" תושב יצהר יישזר בסיפור על שכם.

דור שני של מתנחלים, הבן של הרב ראובן מנחם צבי פליקס, מראשוני המתיישבים בשומרון ומקימי גרעין אלון מורה, ומתלמידיו של הרב צבי יהודה קוק. הרב יוסי פלאי הוא מתלמידיו של הרב גינסבורג . חי ביצהר.

נועם ארנון היסטוריון, ממקימי הישוב היהודי בחברון והדובר שלה.

נועם ארנון חי בבית הדסה. הוא נולד וגדל במושב מעורב של דתיים וחילונים – שדה וורבורג. שירת בחיל שריון, ונלחם במלחמת יום  כיפור. אחרי ששת הימים הגיע לביקור בחברון והתאהב במקום. היה שותף בחפירות של בית כנסת אברהם אבינו, ובייסוד היישוב היהודי בחברון. נועם ארנון הוא היסטוריון {מתמחה בהיסטוריה של עם ישראל}{אב לשמונה}.

מוטי קרפל מסרבני הגיוס הראשונים אחרי הסכמי אוסלו, כותב, איש רוח  יציג את הרעיון ע"פ ספרו "המהפכה האמונית" -  נסיקתה של הציונות הדתית ושקיעתה של זו החילונית.

נולד בחיפה - בכרמל, למד בבית הספר הריאלי, היה קצין בצבא בסיירת אגוז. למד פילוסופיה באוניברסיטה, חזר בתשובה. משלב זרם של חסידות יחד עם זה של הרב קוק. {אב לשמונה}.

מיכל ארבל –יובא סיפורה של ביתו של יהודה ארבל {ראש מחוז ירושלים בשב"כ} היתה בת 12 אחרי כיבוש חברון ב - 67, ושולשלה בחבל דרך פיר הנרות לפנים מערת המכפלה. היום מרצה לספרות באוניברסיטת ת"א.{לא תרואיין אבל תובא העדות שלה יחד עם אילוסטרציה}.

אברי רן – אבי נוער הגבעות מי שיישב את כל רכס מעל איתמר- חוות גבעות עולם.

גדל בקיבוץ נחשולים, שירת בסיירת מטכ"ל ובחיל שריון. סיים בהצטיינות קורס קצינים והיה מפקד פלוגה. במהלך השירות, נפצע ברגלו מפליטת כדור, אושפז וחזר לשירות. רן השתחרר בדרגת סרן ולימים, בשירות המילואים, הגיע לדרגת סגן אלוף. חזר בתשובה נטש את עסקיו במרכז והקדיש את חייו יחד עם אשתו שרונה ליישוב הרכס מעל איתמר. הקים מספר ישובים. היום הצבא מודה לו על נקודות האסטרטגיות הללו מעל שכם. {אב לעשרה}.הדמות שלו תועבר דרך אשתו שרונה רן.

אדי דריבן {ז"ל} – מי שישב בחווה בפאתי לב העיר הערבית בחברון היה פעיל בהתיישבות בחברון ובגילוי בית כנסת אברהם אבינו.

"קאובוי" אמריקאי שעלה לארץ בתקופתו של בן גוריון, ישב את הנגב עד לרגע שבו המתיישבים בחברון קראו לו לבוא לגור בחברון, משום הכבוד והיראה שרחשו לו הערבים אשר הכירו אותו עוד מעז ישיבתו בנגב, ומאוחר יותר באזור הר חברון. האיש אפשר את חפירת השרידים של בית הכנסת של אברהם אבינו בחברון. שמר על המתיישבים, בעצמו התיישב בבניין שרכש באזור התעשייה בין קריית ארבע לחברון – כך יצר רצף יהודי, בעודו יושב בתוך שכונות ערביות וזוכה לכבוד גדול מהם. בנו נרצח בחוות מעון.

 

באופן כללי מאחרי הגברים שהובילו את ההתיישבות עומדות  נשים לתפארת – שהן הרוח הגבית, לאותן פעילים, כל אחת מהן מגדלת בין שמונה לעשרה ילדים ומקדמת קריירה עצמאית.

הנשים:

אשתו של אדי דריבן- חיה שרה דריבן- אומנית פלסטית עולה מדרום אמריקה גרת צדק. היום לאחר מותו של אדי, היא מנהלת את החווה בלב חברון כבית הפתוח לעם ישראל.

 אשתו של אברי רן- שרונה רן- למדה לימודי ארץ ישראל, היתה שותפה של אברי ליישוב הרכס מעל איתמר תוך כדי לידה וטיפול בעשרה ילדים.

ארז צדוק- תושב אלקנה – בעל קרן להשקעות, כתב בדה מרקר. משקיע ונלחם להקמת מפעלים מעבר לקו הירוק , מפעלים המעסיקים יהודים ופלשתינאים .

הפרשן ועיתונאי החרדי בני רבינוביץ - מציג עמדה חרדית תורנית המתנגדת להתיישבות. 

אשרף ג'אבר ממובילי דו קיום בחברון – בן לחמולה מרכזית שם בעד סיפוח וריבונות ישראלית.

דמויות משנה

בני קצובר:  ממקימי הישוב היהודי הראשון ביהודה ושומרון  בחברון ואלון מורה.

מראשי המתיישבים בחברון, וממקימי הגרעין באלון מורה, מראשוני המתיישבים בשומרון. תלמידו של הרב צבי יהודה קוק. חי באלון מורה. נולד בפתח תקווה שירת בצבא, ולמד באוניברסיטת ירושלים. השתתף באותו ליל סדר במלון פארק בחברון. מה שהחל את האירוע המכונן.{אב לשבעה}.

 

דמויות משנה:

יהודה עציון –מראשי המתיישבים בשומרון - בעופרה

נועם איתן, היה קצין ביחידת שלד"ג, כותב ויזם. כיום מסתובב בהתיישבות מסייע בתדרוך גששות שטח למתיישבים, על מנת לזהות גונבי עדרים. הקים יחד עם צדק את חוות אלה.

 

היצירה מציגה את הקשר של עם ישראל לארץ ישראל באופן עמוק מקיף ומזוויות שבדרך כלל התלמידים לא נחשפים אליהם- מדרשים ותורת הסוד- ארון הספרים היהודי היקר.

כמובן מבין כל הנושאים המוצגים להלן תותאם רמת הדיון עומקו והיקף נושאיו בהתאם לגילאים במנעד קהל היעד שציינתי.

 

הקשר בין האדם לאדמה  כי האדם עץ השדה 

הייחוד של ארץ ישראל . 

הייחוד של שלושת המקומות אשר נקנו בכסף מלא. פירוט היסטורית - דוד המלך הר הבית, מערת מכפה - אברהם, קבר יוסך - יעקוב אבינו.

שאלת הזהות מה אני מרגיש יותר דומיננטי - יהודי ישראלי אדם ? אבחנה ביניהם.

יחס למקומות ההיסטוריים ולקברי האבות

מציונות חילונית לציונות דתית . האם הציונות החילונית באמת סיימה את תפקידה ?

ההכרח של הצינות החילונית לבעוט בדת על מנת לעלות ולהקים את ארץ ישראל 

השאלה הפוליטית לגבי ההתיישבות סיפוח וויתור על שטחים? 

השאלה הערכית- מה החשיבות של המקום ההיסטורי הטעון... בתוך הזהות שלי 

אבחנה בין אמת היסטורית ותפקיד מדרשים אגדות תורת הסוד...{כמעשירים ממחישים מעמיקים את

הקשר בין הנפש המקום והזמן}

שאלת הסכסוך הפלשתינאי ישאלי- מה אני מרגיש אחרי הסרט ביחס למקומותהללו האם ההתיישבות היא טעות/ אסון או מעשה חלוצי ערכי והכרחי. 

מפרט טכני מקרן מחובר למגבר סאונד ו מחשב נייד. אני מביאה את הסרט על הארד דיסק.
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

המלצות טלי אוחיון

לינק לצפיה
טלי אוחיון - טליה אינספירשין בע"מ
0522846954

talioh@013.net.il

תל אביב, יעבץ 15

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.