אל נקמות

תחום: תיאטרון
תת-תחום: מופע תאטרון
משך זמן המופע: 110
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: תאטרון הקאמרי
קהל יעד: יב - יב
כמות קהל מקסימלית: 500
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 27/12/2018

תשוקות, חטאים, אהבה אסורה ויצרים אפלים בעיבוד מודרני למחזהו של אחד מבכירי המחזאים היהודים במאה ה-20, שלום אש, שהיה מועמד פעמיים לפרס נובל לספרות.

יענקל שפשוביץ' מנסה לעשות את הבלתי אפשרי; להחזיק בקומת הקרקע בית בושת ובעת ובעונה אחת לגדל את בתו היחידה והאהובה לטוהר המידות. הוא מקווה לחתן אותה עם "תלמיד חכם" ובכך לגאול את עצמו ואת משפחתו מהכתם שדבק בהם, ולזכות בהכרה בקרב האליטה של הקהילה.   

בעוד הוא מנסה לשמור על טוהר מידותיה של הבת המיועדת,  הוא אינו מודע לחברות מסתורית שנרקמת בינה לבין אחת מ"הבנות העובדות", חברות שהופכת לסיפור אהבה שמאיים על תוכניתו.



אל נקמות

מאת שלום אש

עיבוד איתי טיראן ודני רוזנברג

בימוי איתי טיראן

תפאורה ערן עצמון

תלבושות מוני מדניק

מוסיקה דורי פרנס

תאורה נדב ברנע

תנועה גלעד קמחי

עוזר במאי עמית אפטה

הפקה מוסיקלית עמית פוזננסקי

משתתפים: ירדן ברכה, אלון דהן, הלנה ירלובה, יואב לוי, מיה לנדסמן, ערן מור, אנסטסיה פיין, נטע פלוטניק, אורי רביץ, ג'וי ריגר, ערן שראל, תם גל.

שלום אש מגדולי הסופרים היהודים במאה ה20. מועמד לפרס נובל לספרות ב1935. המחזה "אל נקמות" זכה להצלחה בינלאומית גדולה, תורגם לשפות רבות והוצג ברוב ארצות אירופה ובארה"ב.

ב1920 הועלה המחזה בברודווי שם עורר סערה גדולה. אנשי ציבור ואמנים ביניהם סטניסלבסקי ויוג'ין אוניל יצאו להגנת ההצגה אך השחקנים והמפיקים הועמדו לדין באשמת פגיעה במוסר...

מאז עברו כמעט 100 שנה... המחזה הועלה לארץ לראשונה בשנות ה-20 ע"י התיאטרון התא"י. בימים אלו המחזה מופק בברודווי, ניו יורק

נקודות לדיון לקראת הצפייה

עיבוד מחזה קלאסי

על הכותב - את המחזה המקורי "אל נקמות" (גאט פון נקמה) כתב בשנת 1906 שלום אַש, צעיר יהודי פולני, כשהוא חסר ניסיון בכתיבה ומתוך להט גדול. לאחר שהצליח להלהיב שחקן יהודי-אוסטרי מוכר בשם שילדקראוט לגלם את התפקיד הראשי, הועלה המחזה על הבמה הנחשבת של ה'דויטשס תיאטר'. ההצגה זכתה להצלחה גדולה וחוללה סערה. הסיפור הפרובוקטיבי של קודש לצד זנות, נתפס כהשמצה גסה של הדת ועורר התנגדות עזה בקרב הציבור היהודי ומנהיגיו. עיתונים שמרניים קראו לנדות את אַש מהקהילה בעקבות הצורה ה'שקרית' שבה הוצג אורח החיים היהודי. י.ל. פרץ, מבכירי הסופרים היהודיים באותה תקופה, יעץ לאַש לשרוף את המחזה. הבכורה בגרסת היידיש היתה סוערת לא פחות, ובארצות מסוימות נאסר המחזה להעלאה גם בשנים מאוחרות יותר. גרסתו הראשונה בעברית עלתה בירושלים בשנת 1922 וגם היא לא התקבלה בשקט.

עם זאת, חלק מקווי עלילת המחזה עלולים להראות מגושמים לצופה בן זמננו. הסצנות שהסעירו עולמות בעבר, יראו לצופה העכשווי, המורגל בסצנות-מין ו'כפירה', כמעט נאיביות. הזנות, שהוצגה במחזה כבריחה של נשים ממציאות חייהן הקשה בשטייטעל (העיירה היהודית), הצטיירה באופן כמעט רומנטי. בין השאר מסיבה זאת, נקטו המעבדים, דני רוזנברג ואיתי טיראן, חופש פעולה ושינו ביד רחבה את המהלכים העלילתיים במחזה המקורי ואת הטקסטים כדי שימשיכו לבעוט גם היום.

על המעבדים - איתי טיראן, המעבד והבמאי, נחשב לאחד מגדולי השחקנים הישראלים בכל הזמנים. בדומה לאַש, גם טיראן היה לילד פלא שגילם את 'המלט' בקאמרי מיד עם יציאתו מבית ספר למשחק, בהצגה שהפכה להצלחה עולמית. בנוסף, הופיע בתפקידים רבים בהצגות ובסרטים, וביים בקאמרי את ההצגות: "איש קטן לאן עכשיו?" ו"וויצק". דני רוזנברג, הוא במאי ותסריטאי פורה. היה מיוצרי סדרות הטלוויזיה: "מלכות" ו"ג'וני ואבירי הגליל". לאחרונה כתב את וביים את הסרט הדוקומנטרי "אורי זהר חוזר". סרטיו השתתפו בעשרות פסטיבלים בעולם וזכו בפרסים רבים.

שאלות לדיון:

  1. למה לדעתכם בחרו המעבדים לקחת מחזה ולשנותו באופן קיצוני, במקום לכתוב מחזה משלהם?
  2. האם לדעתכם מחזה שמקשר בין זנות לדת היהודית, יתקבל בהבנה בקרב כל הקהלים בישראל כיום?
  3. כיום שלום אַש נחשב לאחד מגדולי הכתיבה היידית. ההצגה 'מלך הגנבים', שמועלית בהצלחה בתיאטרון בית-ליסין, מבוססת על מחזהו הנוסף, 'מוטק'ה גנב'. אך תרבות היידיש המפוארת שהיתה נפוצה כשפת היהודים בכל אירופה, נעלמת אט-אט מהעולם. בישראל פועל תיאטרון ה'יידישפיל' שעדיין מציג הצגות ביידיש, אך קהלו קטן משנה לשנה. האם שמעת על סופרים או כותבים מפורסמים נוספים שכתבו ביידיש? מהו הערך המיוחד בעיניכם בהעלאה מחודשת של מחזות פרי סופרים ביידיש, דווקא בעברית?

 

מחזה כפרה

"המחזה בבסיסו עוסק בכפרה, בחזרה בתשובה. שלום אש מתקיף במחזה את מהותה של פעולת המירוק. הוא מטיל ספק בעצם הרעיון שאדם יכול לכפר על חטאיו. בעיקרון היהודי של "וסליחה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". בעולמו של אש האדם החוטא נידון להסתובב בעולם לעד עם אות הקין" (דני רוזנברג).

משאלתו הגדולה של גיבור המחזה, יענקל, היא להכניס ספר תורה לביתו, ולחתן את ביתו חיתון הגון. האמצעי לכך הוא הכסף שצבר באמצעות עסקי הזנות, בעידן של משבר כלכלי עמוק. קשה להבין את המחזה ללא הכרה בעוני הקשה ששרר באותה תקופה ושאילץ נשים רבות לעסוק בזנות. בזמנים כאלו - ארגוני פשע חוברים לעיתים למוסדות דתיים.

שאלות לדיון:

  1. מדוע לדעתכם פושע, שיודע שהוא חי חיי חטא, מבקש להתקבל דווקא בקרב הדת?
  2. האם אתם מאמינים שלכל חטא או פשע יש מחילה (דתית, ציבורית או חוקית), בהנחה שהחוטא באמת רוצה לסור מדרך הרע? 

 

נקודות לדיון לאחר צפייה

דיון כללי:

- איזה רושם הותירה עליכם הצפייה במחזה? האם כוחו המטלטל של הסיפור נותר בעיבוד החדש גם עכשיו, לאחר למעלה ממאה שנה?

- האם ההצגה הזכירה לכם במשהו סרטים או סדרות שצפיתם בהם? במה?

- את משחקם של אילו שחקנים אהבתם בהצגה? עם איזו דמות הכי הזדהיתם?

 

עולם של ניגודים

השפה הבימתית שיצר הבמאי היא שפה שבה בולט עולם הניגוד. צד אחד מול צד אחר. ביהדות מוכר מאד המונח "סיטרא אחרא" (הצד האחר) שמשמש כשם קבלי לכוחות האופל והטומאה של השטן הפועלים מול כוחות הקדושה. בחירות אלו של הבמאי באות לידי ביטוי בעיצוב התלבושות, התפאורה, המוסיקה ועוד.

שאלות לדיון:

  1. לאילו אלמנטים ניגודיים בתפאורה שמתם לב?
  2. באילו אלמנטים ניגודיים בביגוד הבחנתם?
  3. האם הבחנתם באלמנטים ניגודיים נוספים?

 

אין תפקידים "קטנים"

אחת המימרות (המשפטים) המוכרות בעולם התיאטרון משויכת למדריך השחקנים הנודע, השחקן והבמאי  סטניסלבסקי, שאמר: "אין תפקידים קטנים, רק שחקנים קטנים". בהקשר זה נוכל להתרשם מדמותה של באשה היצאנית, "הגונבת" את ההצגה במונולוג מסעיר אחד. למעשה, במחזה המקורי דמותה של באשה שולי למדי, וגם בגרסה זו תפקידה העיקרי הוא לשקף את חיי המסכנות הכרוכה בזנות, ובכל זאת הופעתה המחוצפת של השחקנית מיה לנדסמן מפיחה בדמות רוח חיים שלא ניתן להתעלם ממנה.

שאלות לדיון:

  1. האם זכורים לכם תפקידים "קטנים" נוספים מהצגה או סרט ש"גנבו" את ההצגה?
  2. אמירה נוספת ומפורסמת של סטניסלבסקי היא: "שחקן גדול הוא מי שמסוגל לנהוג באינטימיות מול קהל צופים". האם לדעתכם מצליחות בכך דמויות הזונות בהצגה שראיתם?
  3. כיצד לדעתכם מצליחה השחקנית להחיות באופן כה בולט את דמותה של באשה?
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
תאטרון הקאמרי
052-2228210רון

ronb@cameri.co.il

תל-אביב, לאונרדו דה וינצ'י 30, ת.ד. 23097

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.