המסע המופלא לארץ המילים

תחום: תיאטרון
תת-תחום: מופע תאטרון
משך זמן המופע: 60
סגנון: פנטזיה קומית
שם הרכב:
סיווג: הצגה גדולה
שם המפיק: מדיטק חולון
קהל יעד: גן - ג
כמות קהל מקסימלית: 500
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 27/08/2018

המסע המופלא לארץ המילים

ע"פ ספרו של רוביק רוזנטל

הצגה על מילים, ילדים ומפלצות עם לב רגיש

 

לילה אחד נשמעים קולות רחש משונים מכיוון הספרייה בחדרם של שירה ודורון.

כשהם מדליקים את האור, הם מגלים שמישהו מסתורי בילגן להם את החדר והפיל את כל הספרים לרצפה.

החקירה אחר 'הפושע הנמלט' מוציאה אותם אל מסע הרפתקאות מופלא ב"ארץ המילים", שם יסייעו למילים של השפה העברית במלחמתן במפלצת הבוץ המטורללת "אנדרלמוסיה" המאיימת להשמידן.

במסעם הם יפגשו מילים שונות ומשונות, מפחידות ומצחיקות, זקנות וצעירות. הם ילמדו הרבה על השפה העברית ועל עצמם, ויגלו שגם למפלצות יש לפעמים לב רך ורגיש.

"המסע המופלא לארץ המילים" מבוסס על הספר הראשון בסדרה מאת רוביק רוזנטל, המומחה לשפה העברית.

הספר זכה בפרס רמת גן לספרות ילדים ונוער וצעד במשך שלושה חודשים במקומות הראשונים של רשימת רבי המכר לילדים.

הביקורות משבחות:

"הצגה קורעת בעקבות השפה העברית, שתרחיב לילדים שלכם את אוצר המילים" (ידיעות אחרונות)

"הקסם של המחזה נוצר במפגש של הילדים עם כ-100 מילים חדשות... המילים מונגשות לילדים ואלה מגיבים בהתרגשות ובמחיאות כפיים" (מעריב)

 

לינק לדף ההצגה: http://www.mediatheque.org.il/broadcastShow/Show.aspx?Z18vrVQ=FME&s=3




מחזה ובימוי: נועם שמואל

מוסיקה מקורית: אמיר לקנר

תנועה: שרון גל
תלבושות: אביה בש

ביצוע תלבושות: ורוניקה שור

אביזרים: רועי עקאב
תפאורה: זאב לוי

וידאו: נמרוד צין

תאורה: זיו וולושין

ע במאי: נועה ינאי

משתתפים: בר אקרמן, עדי ארד, אסף דגני, רוני מרחבי, קרן סלנט, דן קיזלר, הלל קפון / אדם הירש

 

סרטון ההכנה לצפייה בהצגה "המסע המופלא לארץ המילים" פורסם בערוץ היוטיוב שלנו וניתן לצפות בו בקישור הבא:

https://youtu.be/R5ylc_j2b5s

 

המסע המופלא, לינק לקליפ:  https://youtu.be/esVqjZ81Yk8

 

מכתב לאנשי חינוך והוראה מרוביק רוזנטל, מחבר הספר עליו מבוססת ההצגה

הספר "המסע המופלא לארץ המילים" יצא בשנת 2011. כתבתי אותו עבור ילדיי שגדלו ונכדיי ששימשו לו השראה, ובדיעבד חזרתי אל הילד שהייתי, ושלעולם יהיה חלק ממני. ילדים קטנים וילדים שבגרו אוהבים מילים. המילים הן השער לשפה. למילים יש אישיות, יש להן ריח, צבע, וכמובן צליל ומשמעות. דרך השער הזה ניתן ללמד ולהבין את השפה על כל מרכיביה: את תורת ההגה, את שיטת השורשים והמשקלים, גם את התחביר. לכן גם נעניתי לפניית משרד החינוך וכתבתי את התוכנית "סיפורי מילים" הנועדת לכיתות ד' ומעלה.

בספר, וכן בספרים הבאים לילדים המילים ממשיכות להיפתח. ב"חנות המילים של נועם", שצעד במצעד הספרים של משרד החינוך, מילים הנחשבות קשות ונדירות נטמעות ביסוד העולם הלשוני של הילד, והן חיות בזכות הסיפור. הילד לומד בלי שהוא יודע שהוא לומד. המילים מדברות אליו ישירות, ולא באמצעות מבוגר מתווך. כשנכנסתי עם נעם שמואל, המחזאי והבמאי הנפלא, להפוך את "המסע המופלא" למחזה ולהצגה, היינו שנינו מודעים לקושי. כסופר הגבולות שלי הם הסגנון והקשב של הילד הקורא או המאזין. בתאטרון נוספים על אלה גבולות הבמה, גבולות הסיפור הדרמטי, גבולות התפאורה וגבולות התקציב. למותר לציין שהפתרונות שנמצאו הבשילו להצגה מלאת קסם.

אני כותב את הדברים כדי להציע לאנשי החינוך שצפו בהצגה והזמינו אותה ללכת צעד נוסף. להפיק מחומרי ההצגה (והספר כמלווה וכמרחיב) עבודה משותפת בשיעורי הלשון. זאת בדומה לעבודות רבות שנעשו בעקבות "חנות המילים של נועם". כמה רעיונות:

 

  • מהי "ערוגת העברית", או בספר "ערוגת השורשים"? איך נבנות משפחות מילים בעברית? הערוגה הזו מייצגת את הדרך היצירתית והגמישה שבה נבנות מילים בשפה העברית. חיבור בין המילים שבמילון והמוטיב העתיק והקרוב לכל אדם של המשפחה יכול להיות פורה מאוד באמצעות משחקי משפחות מילים, חיפוש אחר קרובי משפחה של מילה, לימוד שרשרת הזמנים של הקמת משפחת מילים ועוד. למשל: משפחת השורש יל"ד: מה הקשר המשפחתי בין ילד, לידה, מולדת ויום הולדת? ומה בין סיבוב, סביבה, סיבה, סביבון ומסיבה?

 

  • "נהרורית" היא מילה מומצאת. ילדים ממציאים מילים באופן טבעי. אנחנו נוטים תחילה להתפעל מהמילה, אבל מהר מאוד לבטל אותה מפני שהיא "איננה קיימת". אבל הרי אבות העברית החדשה עשו בדיוק את אותו הדבר. הם עסקו בקדחתנות בהמצאת מילים, שחלקן נדחו בשעתו כי נראו מוזרות. המילה 'רצינות' של בן יהודה זכתה לקיתונות לעג. אפשר לפתח פעילות שבה מעודדים תלמידים להמציא מילים חדשות ולתת להן פירוש, ובעקבותיה ליצור מילון כיתתי פנימי יכולה להיות מרתקת ומצחיקה.

 

  • "אנדרלמוסיה" היא מילה 'זרה'. ובכל זאת היא מילה עברית, ולמרות מוצאה היווני היא קיימת רק בעברית. מהי מילה 'לועזית'? איך מבחינים בינה לבין מילה עברית למהדרין? מדוע איננו יכולים להסתפק רק במילים עבריות? מהן השפות שמהן מגיעות אלינו מילים? העיסוק בנושא מלמד שהעברית התעשרה ממילים זרות, לפעמים אימצה אותן ולפעמים הצליחה להציע במקומן מילה חדשה מוצלחת. למשל: למילים ספורט ומוזיקה אין חלופה בעברית. הילדים יכולים גם ליצור מאגר של מילים לועזיות נפוצות, ולנסות להציע להן חלופה עברית.

 

  • "מילים יכולות להכאיב", אומרות חרב וקופסה. אפשר להילחם באמצעות מילים, ואפשר להשכין שלום באמצעות מילים. איך נוצרת מלחמת מילים? מהן מילים של מלחמה ומילים של שלום? איך אנחנו מכאיבים ומרפאים באמצעות מילים? העיסוק בנושא יכול ליצור קטגוריות של מילים מכאיבות, מאיימות, מול מילים נעימות ומפייסות.

 

אלה רק דוגמאות, ויש מקום ליצירה חינוכית-פעילותית נוספת. הספר והספרים שבעקבותיו מספקים נושאים נוספים רבים. ההצגה כחוויה מרוכזת שנועדה קודם כל להנאה ולשעה של מתח, צחוק ודמיון, הם בסיס לפעילות ולהמשך. הכפפה בידיכם.

ד"ר רוביק רוזנטל

סוג במה מקצועית
רוחב 11
עומק 8
גובה 6
מספר אומנים 7
מספר אנשי צוות 4
זמן הקמה כ-6 עות
שפת המופע עברית
ציוד הקרנה מערכת סאונד פלוס 2 מוניטורים מחשב שמנגן קטעי סאונד ווידאו תוך שימוש בתוכנות : אבלטון ורזולום. צרכים מיוחדים (הקרנה וכו'): מקרן וידאו מסוג קריספי דגם lx1750 , עוצמת הארה 17000 אנסילומנס. יש לדאוג למקום להצבת המקרן. במקסימום מרחק 15-20 מטרים מקדמת הבמה.
החשכה כן
סאונד כן
תאורה כן
מסך כן
חדר הלבשה כן
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
מדיטק חולון
050-5339983 שירית חורש

Salt2@mediatheque.org.il

חולון, רח' גולדה מאיר 6

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.