שם המחבר: שירי לב ארי

צייר לי סיפור

המפגש בין סיפור ובין קומיקס הוא מפגש מעצים, שכן שתי האמנויות – הספרות והציור – יוצאות ממנו נשכרות. סיפור כתוב היטב מעשיר את הקומיקס, והקומיקס מעבה את העלילה ומוסיף לה דברים חשובים שלא יכולים להיאמר במלים.

בעשורים האחרונים הוליד המפגש הזה בין הספרות והקומיקס סוגה ספרותית חדשה יחסית – הרומן הגרפי. לאחרונה התקבלו להיצע האמנותי של סל תרבות ארצי שני מפגשי ספרות-קומיקס ייחודים מאוד, המעידים על התרחבות המעגלים הסגנוניים שבהם עוסקת הספרות העכשווית.

 

מהו רומן גרפי? הרומן הגרפי הוא סיפור המסופר הן באמצעות טקסט והן באמצעות איורי קומיקס, אבל בשונה מהקומיקס הרגיל, הזכור לכולנו מחוברות כמו "סופרמן" או "באטמן", או אפילו "זבנג" הישראלי – הרומן הגרפי לא בא כדי להצחיק או לבדר בלבד, אלא כדי לספר סיפור רציני, לפעמים אוטוביוגרפי, רק בכלים אחרים. הרומן הגרפי הוא הזדמנות לספר על דברים רציניים באמצעים קלים יותר, אווריריים, שנחשבים כביכול "לא רציניים".

אחד היוצרים הראשונים שעשה זאת, ולמעשה נחשב לאב המייסד של הז'אנר, הוא האמן היהודי-אמריקאי ארט ספיגלמן עם הרומן הגרפי "מאוס", שראה אור בשנים 1980-1991. בספר הזה סיפר ספיגלמן על אביו ניצול השואה והאירועים שחווה בתקופת השואה, וגם על יחסיו המורכבים עם אביו. ספיגלמן באיורי הקומיקס שלו השתמש בדימויים מעולם החי: היהודים מצוירים כעכברים, הגרמנים כחתולים, הפולנים כחזירים וכן הלאה. בשנת 1992 זכה הספר בפרס פוליצר.

 

ספיגלמן פתח את השער ליוצרים רבים שהלכו בעקבותיו. אחת מהם למשל היא היוצרת האיראנית מרג'אן סטראפי, שפירסמה בשנת 2000 את הרומן הגרפי "פרספוליס", שזכה להצלחה בכל העולם ואף עובד לסרט קולנוע. בספר סיפרה סטראפי על ילדותה ונעוריה באיראן שלפני המהפכה האסלאמית ב-1979. דרך עלילת הקומיקס היא מספרת על משפחתה, על חבריה בבית הספר ובשכונה, ועל החיים בטהראן שלפני המהפכה, מה קורה בזמן עלייתו של חומייני לשלטון, וחייהם בשנים שלאחר מכן.

גם בישראל ראו ורואים אור רומנים גרפיים נהדרים – למשל "סמטאות הזעם" של אתגר קרת ואסף חנוכה, "הנכס" ו"קרוב רחוק" של רותו מודן, "דור שני" של מישל קישקה (שכתב גם הוא, בעקבות ספיגלמן, על אביו ניצול השואה ועל יחסיו עמו), ועוד רבים וטובים.

בהיצע האמנותי של סל תרבות ארצי יש לא מעט מפגשי סופרים ומאיירים, ולאחרונה נוספו שני מפגשי ספרות-קומיקס ייחודיים. הראשון הוא מפגש עם אמנית הקומיקס אילנה זפרן, שטור שבועי שלה, "פינת ליטוף", מתפרסם במוסף "הארץ". זפרן כתבה במשך שנים במקומון "עכבר העיר" עמוד קומיקס ושמו "רישומון", שגיבוריו הם זוג הנשים "אמא 1" ו"אמא 2", והחתולים רפי וספגטי. ב-2005 פירסמה את הרומן הגרפי "סיפור ורוד", המספר את סיפורה של קהילת הלהט"ב בישראל.

 

"הגעתי לקומיקס קצת במקרה", מספרת זפרן. "החיים הובילו אותי אליו. ב-2003 עברתי פרידה דרמטית מהחברה הראשונה שלי, ועלה בראשי הרעיון לספר על הפרידה הזו בקומיקס, למרות שלא היה לי שום קשר לקומיקס באותו זמן. הרעיון לא עזב אותי ועשיתי קומיקס של עמוד על הפרידה, זה התפרסם בעיתון 'הזמן הוורוד'. כשעשיתי אותו גיליתי את החיבור המיוחד שיש בקומיקס בין איור לטקסט והוא מאוד מצא חן בעיני. האיור והטקסט בקומיקס משלימים זה את זה, לפעמים אומרים דבר והיפוכו, ופעמים רבות לא יכולים בכלל להתקיים אחד בלי השני. הבנתי שקומיקס משלב שתי אהבות שלי – איור וטקסט – לדבר אחד שלם, והרגשתי שמצאתי שפה שמתאימה לי".

דרך העמוד שיצרה גילתה זפרן שהקוראים מתחברים לסיפורים אישיים וכנים, ולכן הרבה מהקומיקס שלה עוסק באוטוביוגרפיה ובתיעוד.

"המפגש עם תלמידים מנפץ את הדעות הקדומות שמתייחסות לקומיקס כעניין קומי לילדים, ומציג אותו כמדיום ספרותי לכל דבר. המפגש גם מלמד את התלמידים על כוחם של סיפורים אישיים, מעודד אותם לחשיבה יצירתית ולביטוי אישי, מציג בפניהם את האפשרות להביע דעה בנושאים רציניים בדרך נגישה, ומראה להם איך אפשר לקחת חומרים מן המציאות ולהשתמש בהם כחומרי גלם ליצירה אמנותית".   

מפגש ספרות-קומיקס נוסף ורב קסם שהצטרף להיצע לאחרונה הוא המפגש של יוסי וירדן ואסה. השניים הם בני זוג – הוא יליד אתיופיה, היא ילידת ישראל – והם יצרו ביחד את הרומן הגרפי "היום האחרון של פורים". יוסי כתב את סיפור הקליטה שלו בישראל, וירדן איירה בקומיקס.

"עבורנו קומיקס היא אמנות שמאחדת עולמות מרוחקים", מספרת ירדן ואסה, "עולמות כמו ציור וספרות, אמנות גבוהה ואמנות פופ, סיפורים היסטוריים וסיפורים אוטוביוגרפיים. בקומיקס הקוראים מניעים ומשמיעים את העלילה תוך כדי קריאה, ומפיקים ממנה חוויה אינטימית ועשירה".

הסיפור "היום האחרון של פורים" מתאים למסגרת של קומיקס בין השאר בגלל הנושא: גיבור הסיפור הוא ילד בן 10 שעלה זה עתה עם משפחתו מכפר באתיופיה לישראל. הוא רוצה להתחפש לסוג של גיבור-על, נינג'ה, ולהתעלות מעל האתגרים שחיי היום יום מציבים בפניו.

 

"זה סיפור על ילד שחולם להיות גיבור, וגבורה היא נושא קלאסי בקומיקס", אומרת ואסה, "במיוחד המתח בין הגבורה ובין הבנאליות של היומיום. הספר רווי בתת-סיפורים כמו זיכרונות או מעברי זמן שהמספר מדלג ביניהם. הציורים נתנו לסיפור כנפיים והפכו אותו לסיפור לכל המשפחה, שאפשר לחוות אותו בכמה רבדים. כשאנחנו פוגשים תלמידים, אפשר לראות איך הקומיקס מעורר אצלם עניין, אולי בגלל המיידיות של הדימויים, וגם בגלל הרלוונטיות של הקומיקס לקוראים הצעירים של ימינו. אנחנו חיים בעידן שמדיות כל הזמן חוברות יחד ליצירת חוויות  

יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.