שם המחבר: מילאת ביברמן

מהם הקריטריונים למופע מוזיקלי טוב לתלמידים?

אנו שואפים להביא בפני תלמידים מופע המקנה חוויה אמנותית משמעותית, כלומר כזה הכולל קודם כל יצירות בעלות ערך, המנוגנות ברמה מקצועית גבוהה. הרפרטואר צריך, כמובן לכלול יצירות שיכולות לעורר עניין וקשב פעיל אצל מאזינים צעירים. הדברים הבאים נוגעים הן למתכונת של מופע והן למתכונת של מפגש. 

נושא המופע:
בתחומי השעה המוקצבת למופע, רצוי להעדיף עומק על פני רוחב יריעה. לכן רצוי לבחור במופעים שמתמקדים בעניין אחד - למשל מלחין או סגנון (ג'אז, מוזיקה קאמרית, מוזיקה ערבית אמנותית, מוזיקה עממית מסוג מסויים וכו'), ובמבחר מצומצם של היבטים שהכרות עמם מסייעת להקשבה פעילה ולהנאה, כגון הנעימה (מלודיה), וריאציות על הנעימה, קצב וכו'. לעומת זאת, מידע טכני כזה או אחר על הכלי, אופן הפקת הצליל וכיו"ב לא רק שאינו תורם להאזנה, אלא הוא מייגע את המאזינים שלא לצורך. 

הרפרטואר:
איכות הרפרטואר היא קריטריון מרכזי לבחירת המופע. מעבר להתאמתו של הרפרטואר לגיל היעד מבחינת מידת המורכבות ומשך הקטעים, עלינו לבדוק אם יש הגיון פנימי בבחירתו. נשאל את עצמנו, למשל, מה הקשר בין היצירות הכלולות בו? האם הן מייצגות  נאמנה את הסגנון בו מתמקד המופע? על פי רוב ראוי שהרפרטואר יכלול יצירות מן הקלסיקה של אותו סגנון. יצירות אלה רצוי שיובאו בנוסחן המקורי, ולא בעיבודים. כדי ליצור חוויה שלמה אצל המאזינים חשוב שיושמעו יצירות שלמות או לפחות פרקים שלמים מתוכן, ולא שברי קטעים או הדגמות צליליות של כלי זה או אחר (קטעי יצירות מקומם בהסברים והדגמות, אך לא כעיקר המופע). למותר לציין שבמופעים נצפה לביצוע חי: להקלטות יש מקום רק במקרים מיוחדים, כגון השוואה בין ביצועים שונים.

ההנחיה:
ככלל, הנחיה נחוצה לכל מאזין שאין לו השכלה מוזיקלית מסודרת (לפחות לא בסגנון המושמע במופע). תפקיד ההנחיה לתלמידים הוא להעניק להם כלי האזנה בסיסיים: רקע כללי ומידע על היצירה המסויימת גם יחד. המידע צריך להיות מקצועי ומדויק, וכמובן מנוסח בעברית נכונה.
הרקע הכללי אמור להציג את מאפייני הסגנון, ולתת מידע רלוונטי על המלחין ולעיתים גם על התקופה בה נכתבה היצירה. הרלוונטיות של מידע זה נבחנת בשאלה עד כמה הוא תורם להבנת המוזיקה, או יוצר סקרנות ועניין להאזין לה. במסגרת זו יש מקום גם למושגים מוזיקליים כלליים (כגון פורטה/פיאנו, לגטו, פרטיטורה, סולם מוזיקלי). במופעים תזמורתיים יש מקום לעיתים להתייחס גם לתפקיד המנצח ואף לסגנונות של ניצוח.
הרקע הייחודי ליצירה עשוי להצביע על מוטיבים ונושאים ביצירה, על המבנה שלה ובאופן טבעי על הרוח ועל האווירה.

ההגברה:
רמת ההגברה במופעים אינה רק פרט טכני, אלא חלק מתרבות ההאזנה המוקנית לתלמידים: מהיבט זה, כמו מהיבטים אחרים, אמור המופע המוזיקלי האמנותי לספק דוגמה נגדית לתרבות המועדונים והמסיבות העכשווית, על ההגברה המוגזמת הנהוגה בה.  

בעיות נפוצות במופעים לתלמידים:
מופעים רבים לגילים הצעירים נוטים לעסוק בהצגת כלי – משפחת כלי ההקשה, הנשיפה וכו'. תפוצתם הרחבה של מופעים אלה נובעת מכך, שהסברים טכניים בסיסיים  על כלים הם מוחשיים ופשוטים הן להעברה והן לקליטה. ואמנם, חשוב שהתלמידים יכירו את משפחות הכלים העיקריות. עם זאת, מידע מפורט על מבנה הכלים ואופן הפקת הצליל מהם – מעניין ככל שיהיה – אינו תורם באופן משמעותי ליכולת להקשיב ליצירות מוזיקליות – שהיא מטרתם העיקרית של המופעים. על כן ראוי שהכרות עם הכלים תהווה חלק משני מן המופע ולא נושא מרכזי.
לעיתים נתפסת ההנחיה כדרך לבדר את הקהל ולתת לו "לנוח" מן המוזיקה, על ידי הסחת באמצעים מילוליים וחזותיים. הנחייה מעין זו לא רק שאין בה ערך, אלא היא מעבירה מסר סמוי שהמוזיקה אינה מעניינת דיה, או שאין מה לומר עליה. הנחיה משמעותית היא כזו המתמקדת במוזיקה עצמה ומעניקה כלים לעקוב אחריה ולהתעמק בה.

 

5/11/2007

יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.