שם המחבר: שרה לניאדו

זה כל כך אקטואלי - תלמידי י"א מתיכון עמקים-תבור צפו ב"המלט" של הקאמרי

 

 "תגידי...", פנו אלי נועה ודנה, תלמידות י"א, בזמן ההפסקה הגדולה שבבית ספרנו עמקים-תבור שבקיבוץ מזרע. "מה בעצם המשמעות של 'להיות או לא להיות' במונולוג של 'המלט'?" 
לרגע ניסיתי להתנער ממחשבות היום. ההייתי או חלמתי חלום? "א... אה... אתן רציניות? זה הדבר שמעסיק אתכן בהפסקה ?! מה פשר השאלה הזו?"
"שלי מהכיתה אומרת, שזה לחיות או לא לחיות, אבל דנה ואני חושבות שהכוונה היא גם האם המלט יעשה את מה שאביו אמר לו לעשות. כלומר, השאלה היא גם - לנקום או לא לנקום?"  
אני אמרתי את שלי. נועה ביקשה הוכחות. פתחנו את המחזה והחלטנו. ידה של שלי הייתה על העליונה, אבל נועה לא הייתה מסופקת וגם דנה לא.

לאחר ההצגה, בשיחת הסיכום עם איתי טיראן המגלם את דמותו של המלט, העלתה נועה שוב את השאלה. איתי-המלט השיב לה את אשר רצתה יותר מכול לשמוע. אני ישבתי כמה שורות מאחור. הבטתי בנועה, בתגובותיה. פניה זהרו מאושר והחיוך שלה ביקש לצעוק ולהודיע קבל עם ועולם - אתם רואים, צדקתי!

תלמידים רבים הופתעו מהדרך שבה בחר הקאמרי להציג את הטרגדיה. אנחנו מצדנו הקדשנו שיעורים רבים לנושא במסגרת לימודי הספרות לקראת הבגרות. תלמידי י"א לומדים את פרק הדרמה הקלאסית, חלקם לומדים את המחזה "אנטיגונה", חלקם את "אותלו" וחלקם את "המלט".

נועה, תלמידת "המלט": "אנחנו לומדים את המחזה, וכל השכבה ראתה את הסרט 'המלט' של פרנקו זפירלי (הסרט, שפרשנותו אדיפלית, עורר תגובות נסערות בקרב התלמידים. ש.ל.). אבל ההצגה בבימוי של עמרי ניצן בקאמרי לא תאמה את המחזה ולא את הסרט. חשבתי שההצגה תהיה צמודה לטקסט, קלאסית, אבל מצאתי הצגה מודרנית ומפתיעה. ציפיתי שהשחקנים יהיו לבושים בהתאם למה שראיתי בסרט, לבוש קלאסי הדור של מלכים ונסיכים, אך הכול היה כל כך מודרני. הבנו את המשמעות, כמו שאמר איתי טיראן בשיחה - במודרניות הם ביקשו לומר שבעצם המחזה 'המלט' הוא לא מחזה שמתאים לתקופה או לקבוצה חברתית מסוימת, הוא יכול לקרות בכל מקום. האם אנחנו לא רואים פוליטיקאים שמחייכים כשהאדמה מתחתם גועשת? האם אנחנו לא מכירים אהבה מאכזבת כמו אהבתם של אופליה והמלט? זה כל כך אקטואלי, זה כל כך קרוב אלינו. זה כל כך יפה… בשיעור קיבלנו חומר רקע על המחזה ועל התיאטרון השייקספירי. הסבירו לנו סיטואציות משמעותיות מתוך המחזה. זה איפשר לנו ליצור הקשרים תוך כדי ההצגה ולהבין טוב יותר את משמעותם. למשל, בסוף המחזה - הופעתו של פורטינברס, נסיך נורבגיה, המשיב לארצו את הנחלות שנלקחו. צופה שלא קרא את מחזה, שלא הוכן מבעוד מועד, לא יכול היה לקשור בין האירועים."

חודשיים ניסיתי, תוך כדי לימוד המחזה, לספר לתלמידים שההצגה שאנו עומדים לצפות בה תשבור את המשולש הקדוש של במה- שחקנים-  צופים. אך יוק… התיאור שלי נשאר לוט בערפל.  עד ההצגה.
נועה: "התרגשתי מהרעיון שבעצם הייתי חלק מן ההצגה, חלק מן השחקנים. אף פעם לא ישבתי כל כך קרוב לשחקנים, ממש לידם. והם ישבו לידי וריכלו. את מאמינה? הם ריכלו על הדמויות שהופיעו, 'ירדו עליהם'. לכולנו לקח זמן להבין שזה חלק מההצגה ולא סתם... המפגש עם תיאטרון מסוג אחר, כשהבמה כל כך קרובה והישיבה היא על כיסאות שמסתובבים על פי התפתחות העלילה - זו הייתה חוויה אדירה, בלתי נשכחת."

*שרה לניאדו היא מורה לספרות בתיכון עמקים-תבור שבקיבוץ מזרע.

 *תמונה בשער: כרזה להצגה (יח"צ)


 

יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.