שם המחבר: זיו יחזקאל

רגעי חסד של חדוות יצירה


יש היום מין דעה כזאת שכדי לרתק ילדים צריך להביא להם מופע תזזיתי, שלא תהיה שניה של שקט חס וחלילה ואז יתחילו להרעיש… כאילו כל המאמץ הוא כדי ש"המופע יעבור בשלום". בהופעות שלנו מול תלמידים בשנים האחרונות, אני רואה שוב ושוב שהבעיה איננה בילדים אלא בחוסר האמון של המבוגרים בהם, ובכך שבעידן המודרני, עם כל רעשי הרקע והסחות הדעת הרבות, גם לנו המבוגרים יש קושי עם שקט ועם הקשבה מתוך נוכחות אמיתית. ובמוזיקה, כמו בחיים, יש מקום חשוב לשקט ולכיוון, או בלשונו של הלל הזקן, "כאשר אני כאן (נוכח, מכוון), הכול כאן."

כשיצאנו עם המופע של "טריו המעלות" לבתי הספר, רמזו לנו "יודעי דבר" שאולי הרמה גבוהה מדי לילדים. "המוזיקה מאוד יפה, אבל איך תצליחו 'לתפוס' את הילדים במשך שעה שלמה?" לא זלזלנו בחששות מאופן התקבלות המופע, להפך, לקחנו את זה ברצינות רבה. הקפדנו על מעברים "מפתיעים", שילוב של קטעי משחק המלמדים על התקשורת בינינו, הנגנים, ועל היכולות של כל אחד מאיתנו. כך למשל, אני, המנחה, "שולח" את אסף זמיר עם שני מקלות התיפוף לאלתר על כיסאות, סטנדים וכל מה שנקרה בדרכו, או בעת הצגת הקונטרבס, נאור כרמי מדבר למיקרופון בקול נמוך ועמוק במיוחד שמאוד מצחיק את הילדים.

את המופע אנחנו פותחים בקטע ללא מילים שבו אסף ואני תוהים מה זה הפאנטאם, הכלי המוזר הזה, שנראה כמו מחבת וצלחת מעופפת… הקטע הזה, אגב, נולד בעקבות אחת ההופעות שלנו במסגרת סל תרבות ארצי. באחד מבתי הספר, ניסתה המנהלת להשתיק אולם גדול של 300 תלמידים סוערים. כשראיתי שהיא לא משיגה את השקט, ניגשתי ואמרתי לה שזה בסדר, שנתחיל כך. אל מול ה"תהייה" של אסף ושלי למראה המחבת המשונה, השתרר לו אט אט שקט מוחלט, ואז פתחנו באלתור – דואט משני צדי הפאנטאם. סיימנו לקול מחיאות הכפיים של הילדים, ומאז אנחנו פותחים כך כל מופע.

במשך שבע השנים שבהן הופענו ברחבי הארץ, חווינו את השמחה והסיפוק שבאי-ההתפשרות על הרמה. נוכחנו שלא רק שאין צורך "להוריד את הרמה" בשביל הילדים, אלא שאם רק נאמין בהם ובעצמנו ונאמץ מבט של גדלות ועין טובה, נוכל להתחבר אליהם ולהביא את היצירה ממקום אמיתי ונוגע.

ולעומקם של דברים: אלתור הוא אחד האלמנטים החשובים במוזיקה, ועליו מבוססת המוזיקה של "טריו המעלות". האלתור מבוסס על הקשר בין הנגנים, על היכולת ליצור כביכול "בו ברגע", ובעצם להרגיש באופן שלם אחד את השני. זו הרגשת הכלל, ה"אחד" שנוצר מכל הפרטים. כלומר, אנחנו שלושה קולות שכל אחד ייחודי, שלושה קולות שמתאחדים למכלול אחד: אסף, המתופף ו"השובב" שבחבורה, נאור, עם הקונטרבס החשמלי שנבנה בהזמנה מיוחדת עבורו ועם הטנבור – כלי טורקי שהוא מצא בסיבוב ההופעות שלו עם להקת "בוסתן אברהם", ואני – עם הפאנטאם, הכלי שהוא "כוכב נולד" – המצאה חדשה משווייץ.

באלתור בא לידי ביטוי "יסוד המחיה" (לשון מחיקה) שקיים ביהדות שאומר שהנגינה, כמו לימוד תורה, נעשית בדרך מחיקית = שניתנת להימחק. כלומר, שמה שאנחנו מנגנים עכשיו עתיד להימחק, ובפעם הבאה שננגן נתעלה עוד יותר ונפיק צלילים עמוקים, עדינים, ורוחניים עוד יותר.

ההרכב שלנו נוצר לפני כשמונה שנים, לאחר שהתכנסנו בסטודיו של נאור במוצא עלית, ואלתרנו, כל אחד עם כליו ועם מטענו המוזיקלי. מוזיקה אפריקאית, כורדית וטורקית שהבאתי אני, השתלבה עם ניגונים חסידיים בשילוב מוזיקת עולם שהביא איתו נאור, ועם השפעות של מוזיקה שבטית ומקצבים מן העולם שהביא אסף. כך, סולם מינור פנטאטוני שניגנתי בפאנטאם, עם הקצב שנתן אסף ב"פריים דראם" (תוף מסגרת), השתלבו במלודיה ש"המציא" נאור על הטנבור. היו אלה קטעים שהתהוו תוך כדי הנגינה שלנו ביחד, רגעי חסד של חדוות יצירה והתרוממות. ערכנו את ההקלטה ושלחנו לשווייץ, ליוצרים של הפאנטאם, הם התלהבו והזמינו אותנו לסיבוב הופעות, וכך נוצרו "המעלות".

השם "מעלות" מבטא עלייה. כמו בחנוכיה, שכל יום מוסיפים עוד נר, כך גם השאיפה היהודית הישראלית היא לעלות בעלייה מתמדת, אפילו במשברים – שתכליתם גם כן עלייה. וכדי לזכות במבט הזה של נצח ורוממות אנחנו צריכים להתרומם למדרגה גבוהה מאוד, להתייחס לחיים בגישה של גדלות רוחנית שתחליף את הקטנות, השטחיות וצרות האופקים. בתורת המוזיקה המזרחית, "מקום" הוא שם לסולם המוזיקלי. בחוכמת המוזיקה אותה ידעו הלוויים בבית המקדש, ניתן לקחת את המאזין בנגינה מכוונת ל"מקום" שישפיע עליו בצורה עמוקה, מקום רוחני ראוי, ממש תיקון הלב... כל יום לפי הסולם שלו, לפי הזמן וה"מקום" שלו.

אנחנו תקווה שהמוזיקה שלנו תעזור בחיבור ובעלייה הזאת.

"על ידי אותיות הנגינה מתעלה האדם והרי הוא נמשך ברום המעלות של היכלי האור וגילוי נשמתו, אשר קווי אור דוחים, על כל פנים לשעה, את כל הלא טוב הצבור בנפשו. כי אותיות הנגינה מעוררות בו, בהאדם, את הטוב הפנימי והנעלם, הזך והברור..." (אדמו"ר הריי"צ, ר' יוסף יצחק שניאורסון).

 

יולי 2010

 

קישור לקטע מתוך הופעה של "טריו המעלות"


 

יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.