שם המחבר: ד"ר הילה דוד

הספר ששינה את חיי

 

בנעוריי, גיליתי חיבה מיוחדת לספרות רוסית מהמאה ה-19. ביליתי ימים רבים עם דוסטוייבסקי, טולסטוי וצ'כוב. אהבתי את הסגנון הריאליסטי שבו כתבו ומצאתי בהם עומקי ניתוח פילוסופיים ופסיכולוגיים מרתקים. כל זה התחדד כשהתוודעתי ליצירתו של ניקולאי וסילייביץ גוגול, אשר למרות המרחק בן רבבות השנים והתרגום הארכאי של יצחק שנהר מ-1947, יצירתו נראתה לי מקורית, חדשנית ומלאת הומור. בייחוד השפיעה עלי יצירתו "נפשות מתות", אותה כינה הסופר "פואמה" אף על פי שהיא כתובה כפרוזה.

העלילה מתמקדת בדמותו של צ'יצ'יקוב, נוכל מצוי, הנודד ברחבי רוסיה, עובר בין בעלי אחוזות ומציע להם הצעה נפלאה, שיעבירו לבעלותו – בחינם או במחיר סמלי – את האיכרים המתים, שעדיין רשומים כחיים. כך, הם נפטרים מתשלום מס על אותם איכרים, והוא, כפי שמתגלה לנו רק בסוף הספר, יזכה תמורתם להלוואה שמנה, 200 רובל על כל גולגולת.

הסיפור כולו כתוב כסאטירה חברתית נוקבת החושפת את תאוות הבצע של בעלי הממון ואת קשרי ההון-שלטון המושחתים; במסעותיו ובהרפתקאותיו של צ'יצ'יקוב, נחשפים הסיאוב וקלקול המידות של השלטון והביורוקרטיה הרוסיים. אלא שעד מהרה גיליתי שאין כאן רק סאטירה חברתית ריאליסטית אלא יותר מכך; יצירה זו היא מין משל פואטי על טבעם העלוב ביסודו של בני האדם. מה שקסם לי ביותר היה ההומור הציני המיוחד של גוגול, הקצב והסגנון שלו. גוגול השתמש בשלל אמצעים סגנוניים ופואטיים כדי לתאר את הריקנות והיומרנות השולטים בחברה האנושית.

כל הגילויים הללו היו מעצבי זהות עבורי. מעבר להנאה וצחוק מתגלגל במהלך הקריאה, הייתה לחוויית הקריאה שלי המשכיות במחשבות והרהורים על אודות טבעם האנושי של האדם והחברה. זוהי בעיניי המשמעות העמוקה של מפגש עם יצירת אמנות: היכולת לעורר בנו את הרגש, אך גם את המחשבה על אודות עצמנו והעולם או החברה שבהם אנו חיים.

הבחירה להירשם ללימודי ספרות משווה באקדמיה הייתה אם כן טבעית מאוד עבורי, וכשעמדתי בפני ההחלטה על יצירתו של איזה סופר אני מעוניינת לכתוב את עבודת הדוקטורט שלי, לא היה לי היסוס. בחרתי כמובן בגוגול.

 

 

 

ינואר 2013


ד"ר הילה דוד היא מנהלת סל תרבות עירוני ראשון לציון.

מתוך המדור: פגישה לאין קץ

יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.