עופר פריימן והסרט לעזוב את גן עדן

קְלֵאוֹ, מתעורר לפני כולם, יוצא לבוש בשרוול וחולצה גזורה מבקתת הבוץ שלו ושל אשתו אָנִיטַה אותה בנה במו ידיו, מלקט עצים כדי להדליק את האש בתנור האבן ומכין קפה ברזילאי מתקתק. כשהוא לוקח את הגיטרה ומתחיל לנגן ולשיר בקול שיר ברזילאי, כולם יודעים שמתחיל יום חדש ב"וִילַה בָּרוֹלוֹ" (מדינת מִינַאגֵ'רַייס, 8 שעות נסיעה צפונית מסאוֹ פָּאוּלוֹ, ברזיל).
אט-אט מתעוררים 15 ילדיו, שבעת נכדיו, חתנו ושתי כלותיו. כל בני המשפחה יושבים סביב השולחן תחת כיפת השמיים ואוכלים מטעמים מעשה ידיהם. לאחר ארוחת הבוקר כולם מתפזרים לעבודות השונות בחווה ע"פ התורנות השבועית.
קלאו מביט בכל זה ויודע שהצליח להגשים את חלומו: הקומונה המשפחתית הזו בחווה הטרופית הפרטית שלו, היא גן-העדן עליו חלם במשך עשרות שנים של חיים בעיר הגדולה, לכאן הצליח להביא את כל משפחתו הגדולה ופה הוא יזדקן ויקבר בבוא העת.
אלא שבשנה האחרונה מרחף איום על גן-העדן הזה. קלאו לא חשב שדווקא היהדות, אותה גילה ואימץ לחיק משפחתו הברזילאית, תציב סימן שאלה גדול על המשך קיומה של הקומונה.
​את המחקר אודות שורשי המשפחה התחילה לערוך אחת מבנותיו של קלאו בעת ביקורה בישראל. שם היא גילתה את מה שהרגישו בני המשפחה לאורך השנים - שהם צאציהם של יהודים אנוסים. 
דווקא כעת, כשחלומו של קלאו התגשם סוף סוף, מתחיל לצמוח לו חלום חדש והפעם של הילדים - לעלות לישראל כחלק מחזרתם ליהדות.
קלאו לא חשב שדווקא הוא, שמאמין באמונה ישירה וספונטנית עם האל ללא מתווכחים, ייאלץ לארח בביתו רב שיגדיר לו מה מותר ומה אסור לעשות על-פי הדת היהודית ויעביר אותו ואת משפחתו תהליך של גיור שבסופו, לאחר ש-11 הזכרים במשפחה יעברו ברית מילה, הם יקבלו את הנייר שיאפשר להם לעלות לישראל.
את הרב ראובן, שהגיע לחווה במיוחד מארגנטינה, 'שידכה' למשפחה פאני, ישראלית שעלתה לישראל מארגנטינה, שבדרך הגורלה הכירה את המשפחה והתחתנה עם גִ'יזרָאֵל, אחד מהאחים.
כניסתה של פאני לקומונה מפרה את האיזון במשפחה. פאני מלמדת את בני המשפחה והילדים עברית ומלהיבה אותם לעלות לישראל. היא לא יכולה לחכות ליום שתחזור עם בעלה הטרי לחיות בארץ - לשם היא שייכת.
קלאו עובר את תהליך הגיור בשביל ילדיו שויתרו על ההגשמה העצמית שלהם בשביל לבוא לגור איתו בקומונה ולהגשים לו את החלום. הוא מנסה לדחות את הקץ. אך התהליך שבני המשפחה החלו לעבור הוא בלתי נמנע וגורמת לו לאבד שליטה. ככל שנוקפים הימים ותהליך הגיור מתקרב לסיומו, לקלאו קשה יותר ויותר עם רעיון העליה שעתיד לפרק את הקומונה כפי שהיא היום.
מצב זה יוצר מתח רב בקומונה. פאני מתקשה להתאקלם באורך החיים השיתופי וחסר הפרטיות שבקומונה ומצבה משפיע גם על בעלה, שמרגיש לראשונה גם הוא את הקושי הרב לקיים חיי זוגיות נפרדים מהקבוצה. אך יותר מכל, הם אינם יכולים כבר לחכות ליום בו יוכלו לעלות לארץ ולהוליד שם את ילדיהם.
ביום בהיר אחד הכל מתפוצץ כאשר פאני וגִ'יזרָאֵל עוזבים במפתיע את הקומונה ועוברים לארגנטינה כדי להמשיך שם את תהליך הגיור.
העזיבה של השניים והנתק המוחלט שנוצר בינם לבין המשפחה, מטלטל את הקומונה ומאיים על שלמותה: מבחינת קלאו, בעצם עזיבתו, שבר בנו את האמונה והאידיאולוגיה עליהם חונך ואת ה'חוק' שלא עוזבים את הבית.
מבחינת אחיו ואחיותיו, פתח להם אחיהם את צוהר לחשוב לראשונה על עצמם בתור אינדיווידואליסטים ועל המחיר הכבד אותו הם משלמים מאז עברו לחיות בחווה, כאשר ויתרו על חברים, לימודים, קריירה, על החופש וההגשמה העצמית שלהם ועל אפשרות להכיר בני ובנות זוג.
עזיבתו, קורא גִ'יזרָאֵל תיגר על מעמדו של אביו 'כראש השבט'. עזיבתו מאיימת על שאר אחיו ואחיותיו, שנקרעים בין החלום להגשמה עצמית לבין נאמנותם למשפחה ולאביהם.
האם צורת החיים הקסומה של הקומונה תשרוד את השינויים הגדולים בעקבות המשבר שהולידה החזרה ליהדות?
 

לאחר הקרנת הסרט אספר בקצרה על איך הגעתי בכלל לתעד משפחה שלא הכרתי בצד השני של העולם (זו אחת השאלות הראשונות שאנשים תמיד שואלים אותי).
אספר על כך שלא יכולתי להישאר אדיש כששמעתי שהמשפחה שחיה במקום ובצורת חיים שנראית כמו 'גן עדן' מוכנה לוותר על כל זה כדי לעלות לישראל?
אשאל את התלמידים מה הם הריגשו בכל החלק בו היה נראה שהמשפחה הולכת אוטוטו אכן לעלות לארץ? האם הם רצו שהם יעשו את זה? מדוע?
זו גם תהיה נקודה לשאול את התלמידים: אילו נושאים או שאלות הסרט העלה להם ולהתחיל לשמוע אותם וכן לשמוע מהתלמידים שאלות נוספות שאענה עליהם במהלך השיחה.

בנושא היהדות: אשאל את התלמידים מה הם חשבו לגבי צורת היהדות שהמשפחה בחווה חיה? האם הם מזדהים איתה? במה היא שונה מהיהדות שהם מכירים?
זוהי אפשרות לעלות שאלות כגון: האם חייבים לגור בישראל כדי להיות או להרגיש יהודים? האם היהדות כפי שאנחנו מכירים בארץ (מה שהאבא בסרט מכנה: "היהדות הרבנית") היא היהדות היחידה? האם כל אחד יכול להחליט שהוא יהודי? מה זה אומר להיות יהודי?
במסגרת שיחה זו אוכל לספר בכמה מילים על נושא 'היהודים האנוסים'

בנושא החופש והבחירה העצמית, שזהו בסופו של דבר הנושא האוניברסלי שהסרט נוגע בו: אשאל את הילדים מה הם חשבו על האבא? האם הם אהבו אותו או לא? עם מי הם הזדהו בסרט?
לאחר מכן נדבר על נושא ההגשמה העצמית של כל אחד מאיתנו- עם מה היא יכולה להתנגש (למשל הרצונות שלנו מול הרצונות של הסובבים אותנו כמו ההורים שלנו, המורים שלנו)?
הרעיון הוא להבין שגם אנחנו צריכים לתמרן בין החלומות שלנו לבין הדברים שמגבילים אותנו (כמו למשל השירות הצבאי שתלמידי י"ב בעיקר עומדים מולו)? איך עושים את זה? מה זה בכלל המושג חופש? מה המחיר שאנחנו משלמים על החופש?

בחלק האחרון של השיחה אספר לתלמידים קצת על מאחורי הקלעים של היצירה עליה עבדתי במשך 6 שנים :
כמה פעמים נסעתי לברזיל? כמה זמן שהיתי בחווה? איך היה להיות שם חוץ ממה שרואים בסרט? איך תקשרתי עם המשפחה שמדברת פורטוגזית? כמה חומרי גלם צלמתי ואיך עורכים את זה בכלל?
לבסוף אספר על מה קרה עם המשפחה מאז סיום הצילומים ועד היום (היו עוד הרבה דרמות...).
אני מאמין שהשיחה איתי תפתח לתלמידים את העולם המרתק של יצירה דוקומנטרית דבר שיאפשר להם לצפות בעתיד ביצירות מהז'אנר הזה עם ידע נוסף וכן לגעת בנושאים שגם קשורים אלינו בתור ישראלים או יהודים ולפתוח להם מחשבות פילוסופיות יותר בהן הסרט נוגע.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

ofer@frames-video.co.il