"נפש הומייה – סיפורו של ההמנון הלאומי התקווה" (צפור הנפש)

נפש הומייה – סיפורו של ההמנון הלאומי התקווה

הנחייה: אסתרית בלצן, ניצוח: משה זורמן היכל התרבות ראשל"צ

 

התכנית:

סמטנה/מולדבה - התחלה עד בערך 4:30

צייקובסקי/הפתיחה 1812 – קטעים

תפילות יהודיות (לך לשלום גשם, יגדל אלוהים חי) ושירי עגלונים מרומניה – מקורות להמנון התקווה.

 

אלגר/המנון בריטניה הגדולה

המנון דיסני (עולם קטן)

המנון רוסיה הצארית

המנון צרפת

אם אשכחך (ציון תמתי)

שיר השיירה

כאן נולדתי

המנון הוא שיר הלל. בתחילה ההמנונים היו מוקדשים לאלוהים. כך בספר תהילים:

הללו בצלצלי שמע, הללו בצלצלי תרועה.

כל הנשמה תהלל יה, הללו יה הללויה.(תהילים ק"נ, ה-ו)

יותר מאוחר נוצרו המנונים המהללים מנהיגים חילוניים כמו מלכים ומפקדי צבא.

ההמנון הרשמי הראשון הינו המנון אנגליה, "אלוהים שמור את מלכנו", שנכתב בשנת 1745.היידן שמע את ההמנון ביותו בלונדון בשנת 1797, והלחין המנון לארצו אוסטריה. לימים הפך המנון זה להמנון גרמניה, עם כמה שינויים במילים.

במאה ה-18 הגיעו לתודעה שהמנון מגיע לא רק למלכים אלא גם לעם עצמו, והמנונים נכתבו לצורך גיבוש זהות חברתית לאומית, והם נקראו ההמנון הלאומי.

קראו על המנונים בכלל ועל מקורו של המנון התקווה בספרה של אסתרית בלצן "התקווה, עבר, הווה, עתיד" בקישורית הבאה.

http://cms.education.gov.il/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/tarbutisraelmoreshet/publications_conventions_specials/convention28112017.htm

 

המנון רוסיה הצארית מ-1833-1917

אל, נצור את הצאר היה ההמנון הלאומי של האימפריה הרוסית משנת 1833 עד שהוחלף בעקבות מהפכת פברואר בשנת 1917

מילות השיר נכתבו על ידי ואסילי ז'וקובסקי והמנגינה הולחנה על ידי אלכסיי לבוב לתחרות לבחירת המנון שנערכה בשנת 1833.

מלחינים רבים השתמשו בשיר ביצירותיהם, במיוחד פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, אשר השתמש בו בהפתיחה 1812 וביצירות אחרות, ושארל גונו, שהשתמש בו ב"פנטזיה על ההמנון הלאומי הרוסי". המנגינה שימשה גם במזמורים נוצריים רבים ובאלמה מאטר באוניברסיטאות.

אל, נצור את הצאר!
חזק ושולט
מלוך בהדר, להדר שלנו!
מלוך באימה על אויבינו,
מלך פרבוסלבי!
אל, נצור את הצאר!

https://www.youtube.com/watch?v=UyxcRNyJVXU

חשוב שהילדים יכירו את ה25 שניות הראשונות. ניתן לשיר עם מילים בעברית (כתבה: מיקי):

מלך חזק, יקר

שמור נא עלינו

מלוך בהדר

על אויבנו.

שאלה לתלמידים: על איזו מילה מופיע הצליל הגבוה ביותר?

אזכורים של ההמנון ביצירות

פנטזיה על ההמנון הצאר הרוסי/ שארל גונו

https://www.youtube.com/watch?v=GTprb170Dg8

 

המנון צרפת – המארסאייז

הראשון מסוג זה היה המארסייז ב-1792, בזמן המהפכה הצרפתית. המילים והמנגינה שאולות חלקן משתי אופרות שהיו מפורסמות באות התקופה.

ההמנון נכתב באמצע המהפכה על ידי מפקד גדוד חיילי מארסיי, ומכאן שמו של ההמנון.

מילות ההמנון.על פי תרגום של אפרים דרור עם שינויים של מיקי. מתאים לשירה עם ההמנון:

נֵלֵךְ, בָּנִים שֶׁל הַמּוֹלֶדֶת
הִנֵּה זֶה בָּא יוֹם לִגְדֻלָּה
עָרִיצוּת נֶגְדֵּנוּ צוֹעֶדֶת
דֶּגֶל דָּם הִיא לָנוּ תִּשָּׂא

חצוצרות ותופים ינגנו

נצעד בסך יחד כולנו

יחד אל החופש נצעד.

נסבול כולנו בקרבות

ואט אט נוכל לצבור כוחות.

לַנֶּשֶׁק, אֶזְרָחִים!
עִרְכוּ אֶת הַשּׁוּרוֹת
צָעוֹד נִצְעַד

כך בגאון

עד יום הנצחון.X2

הצעות לפעילות:

1. השמיעו את המארסאייז. תשאלו את התלמידים: למה מתאים השיר?

לוויה. חתונה.מצעד חיילים.המנון (= מצעד חיילים בשל הקצב המנוקד והקוורטה בעליה בתחילת השיר)

המרסאייז הוא שילוב ביין מצעד חיילים לבין שיר שהפך להמנון המדינה.

2. האזינו והצביעו איפה השיא של השיר. (= "לנשק אזרחים")

סיבות: חזרה על אותו משפט,קצב מנוקד, שהייה על צליל גבוה,ארפז מז'ורי בירידה

 

ביצועים מעניינים של המארסאייז

ביצוע קונצרט חי

https://www.youtube.com/watch?v=ijbvIEXmQWQ

מיריי מאתייה על יד מגדל אייפל

https://www.youtube.com/watch?v=SIxOl1EraXA

 

בסרט "קזבלנקה" - קרב המנונים של גרמניה וצרפת

הסרט צולם בשנת 1942, באמצע המלחמה. חיילים גרמנים מתחילים לשיר את ההמנון הגרמני וכתגובה באי הפאב מתחילים לשיר את המארסאייז. הבחורה המצולמת איננה שחקנית מקצועית אלא פליטת הכיבוש הנאצי בצרפת, ששרה מכל הלב!

https://euro.walla.co.il/item/2976920

הסצנה הזו סימלה המון והיא מהותית מאוד עד עצם היום הזה. בנובמבר שעבר, אחרי מתקפת הטרור המחרידה בפריס -- באותו לילה שיחקה צרפת נגד גרמניה, וגם בסטאד דה פראנס התפוצצו מחבלים -- אלפים שיתפו את קליפ היוטיוב הנ"ל. כולל חבר הפרלמנט הגרמני, יליד איראן אומיד נוריפור.

ה"חיפושיות" אזכרו את ההמנון בשירם all you need is love.

https://www.youtube.com/watch?v=csyHN3LoRJ4

 

הפתיחה 1812/ צייקובסקי –היצירה נכתבה בשנת 1880

התחלה- מעין תפילה, דומה להמנון הצאר הרוסי

התקפה ראשונה- 5:05 עד 6:20

עם מעקב אחר הנגנים והכלים. מדקה 11:00 ועד הסוף (כדאי להעתיק את הכתובת ולא ללחוץ על הלינק כדי שאפשר יהיה להעביר קדימה)

https://www.youtube.com/watch?v=RMmJ18SW68A

הקטע מתאר את הקרב בין הרוסים לצרפתים בפיקודו של נפוליון בשנת 1812.

אפשר לשמוע כאן את ההמנון הצרפתי באזכורים שונים, גם בהרחבה לצלילים ארוכים. שומעים את הכינורות המהירים הדוהרים אלי קרב ולאחר מכן את אחד ההאטות ההדרגתיות (ritard) הארוכות ביותר לקראת ביצועו המרשים והחגיגי של המנון הצאר בכלי נשיפה ממתכת! רק בסוף, כפי שקרה במלחמה עצמה, החורף מכניע את הצרפתים והרוסים מנצחים, ואז גם שומעים את המנון הצאר.

 

אלגר- המנון בריטניה הגדולה

אלגר הלחין את המוזיקה בשנת 1901 במסגרת סדרת מארשים חגיגיים. המלך אדוארד השביעי שמע את המוזיקה, ואמר לאלגר שכדאי להוסיף לה מילים. ובשנת 1903 נכתבו המילים: "ארץ הוד ותפארת".

בשנת 2006 עשו סקר בבריטניה ו50% העדיפו ששיר זה יהיה ההמנון הלאומי של בריטניה במקום "אלוהים נצור את המלכה".

במרוצת השנים הפך השיר להמנון במשחקי כדורגל ורוגבי ובארצות הברית, קנדה ובפיליפינים הגרסה התזמורתית משמשת בטקס בוגרים של התיכונים והאוניברסיטאות.

https://www.youtube.com/watch?v=Vvgl_2JRIUs

מ-5:05 עד הסוף

מילים בעברית לשירת הילדים (כתבה: מיקי):

ארץ הוד ותפארת

אם כל בני החורין

את עלינו שומרת

ובך אנו גאים.

ארץ הוד ותפארת

אם כל בני החורין

אל ליבנו חודרת

(ב)תקוה ובגעגועים.X2

 

המנון התקווה

נפתלי הרץ אימבר כתב את מילות "תקוותנו" בשנת 1878 ברומניה.הלחן הוצמד לשיר בשנת 1888 בראשון לציון, ע"י שמואל הכהן, שהיה עולה צעיר בן 17 מרומניה, והשיר קיבל את שמו "התקווה". בהמשך נעשו בו כמה שינויים עד שהתייצב בשנת 1905.

נפתלי אימבר היה היחיד מבין משוררי "חיבת ציון" שהגיע לארץ וחי בה חמש שנים. הוא הסתובב בין המושבות של העליה הראשונה (פתח תקוה ראשון לציון, ראש פינה, זכרון יעקב,גדרה) וכתב להן שירים, ואף השמיע להם את שירו "תקוותנו". אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, לגלג על שירו של אימבר וטען שהוא כתוב בעברית לקויה ובשגיאות לשון. אך אנשי המושבות אהבו את השיר ואט אט הפך לשיר עממי המושר בפי כל.

המקור הראשון ללחן התקווה, על פי אסתרית בלצן, הוא שיר עגלונים רומני, ששמואל הכהן הכיר מילדות.

הלחן הרומני גם הוא לחן עממי שהושפע ממקורות שונים.ניתן לקרוא על גלגוליו בספרה של אסתרית מעמוד 40 ואילך.

 

מקורות למנגינת התקווה

שיר עגלונים רומני

https://www.youtube.com/watch?v=fjq_rZPgoWI&feature=youtu.be

 

ברכת הטל (לך לשלום גשם) של העדה הספרדית

הברכה נאמרת ביום הראשון של פסח, בו מקדמים את האביב ומברכים את הטל.

https://www.youtube.com/watch?v=2fDfB95AqQ4&feature=youtu.be

 

יגדל אלוהים חי

מנגינה אשכנזית המלווה את תפילת הבוקר בשם זה, ונאמרת גם בחגים.

https://www.youtube.com/watch?v=B3XTjtwWOW8&feature=youtu.be

 

סמטנה/מולדבה

https://www.youtube.com/watch?v=DiX0srZI0OY

המנגינה הדומה להתקווה מ1:16-3:17

 

אם אשכחך (ציון תמתי)

מנחם דוליצקי כתב את השיר ציון תמתי בשנת 1888. הוא השתייך לארגון שנקרא "חיבת ציון", ששאף להחזיר את היהודים מהגולה לארץ ישראל. הוא כתב שיר זה לאחר שהיה עד לפרעות שנעשו ביהודים ברוסיה.

מילות השיר מתייחסות לשבועת האמונים לירושלים שנאמרה בפי גולי בבל לאחר חורבן בית ראשון ב-586 לפנה"ס: "אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני..."

 

ציון תמתי

מילים: מנחם מנדל דוליצקי
לחן: היימן קאהן

צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי
לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הוֹמִיָּה.
תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יָפָתִי,
עַד תֶּאֱטַר בּוֹר קִבְרִי עָלַי פִּיהָ.

לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי!
אַתְּ, כָּל עוֹד אֱחִי, תּוֹחַלְתִּי וְשִׂבְרִי.
עֵת הַכֹּל אֶשְׁכָּחָה - אַתְּ שְׁאֵרִית נִשְׁמָתִי
וְצִיּוּן, אַתְּ - צִיּוֹן, תְּהִי עֲלֵי קִבְרִי!

מדוע השיר לא הפך להמנון לאומי?

https://www.youtube.com/watch?v=iA2ZJGx5D1Y&feature=youtu.be

 

כאן - מילים ולחן: עוזי חיטמן

https://www.youtube.com/watch?v=AKi-yPiiAlQ

שיר השיירה - מילים: עלי מוהר לחן: עממי

https://www.youtube.com/watch?v=yQdLRkFk6bA

זה עולם קטן

https://www.youtube.com/watch?v=nTVHGwptmac

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

התזמורת הסימפונית ראשון לציון
מעיין אמיר 0544630300

maayangiladi@gmail.com

ראשון לציון, זבוטינסקי 16 ראשלצ