גרביטאס

כוח המשיכה הוא אחד הכוחות הבסיסיים והחזקים בטבע, הוא פועל עלינו ועל כל האובייקטים הפיזיים בעולם באופן זהה. הכוח הזה מעצב את השפה והמושגים שאנחנו ממציאים: למעלה – למטה, קלילות – כבדות, אמנות גבוהה – אמנות נמוכה, חיים – מוות.  
לכוח המשיכה לא אכפת אם ננחת או נתרסק. הוא ימשיך בשלו. 
במופע ׳גרביטאס׳ אנחנו לוקחים רגע אחד ומשחקים עם כוח המשיכה, הופכים להיות מסה טהורה ומנסים להתמסר לאדישות שלו.

בשיתוף ׳זירת מחול׳, הזירה הבינתחומית ירושלים 

הכנה לקראת צפייה במופע המחול "גרביטאס" מאת אופיר יודלביץ

(להורדת ההכנה בפורמט PDF לחץ כאן)

לצפייה בהכנה מצולמת מאת אופיר יודלביץ לחץ כאן.

מושגים בסיסיים: מהו מחול ומהי יצירת מחול?

כוריאוגרף - היוצר שאחראי על כל מרכיבי יצירת המחול.

משפט תנועתי - סידרה קצרה של תנועות.

שפה תנועתית - חיבור של המשפטים התנועתיים, ה"מילון" התנועתי הייחודי של היצירה, טכניקת המחול הספציפית שמשתמשים בה והסגנון (קלאסי, מודרני, אחר).

סוגי מחול מרכזיים - הינם הבלט הקלאסי והמחול המודרני. סגנונות בולטים אחרים הינם: מחול עכשווי, תיאטרון מחול, ריקודי רחוב, פלמנקו ועוד.                                                                                                          

הרעיון המרכזי - המוביל את הכוריאוגרף. יכול להיות סיפור, רגש, תוכן ומסר או רעיון מופשט.                                                         

מרחב - חלל הבמה בו נעים הרקדנים והשימוש שהם עושים בו. מעניין לשים לב האם הרקדנים נעים במקום אחד, מתקדמים בחלל במסלולים, יוצרים מבנים (שורות, טור) משתמשים ברמות גובה שונות (גבוה - עמידה וקפיצה, בינוני -כיפוף רגלים, נמוך רצפה).     

הרקדנים - בלתי אפשרי להפריד בין הרקדן והריקוד. הם היצירה וכלי הביטוי בו זמנית בניגוד לאמנויות אחרות. הם שמאפשרים לכוריאוגרף להביע את עצמו ולעיתים גם משתתפים בתהליך יצירת המחול. מעניין לשים לב ליכולות הטכניות ורמת המיומנות הגופנית של הרקדן ולנוכחותו. מה ההכשרה שלהם (קלאסי, מודרני, אחר)? לאיכויות התנועתיות, לשרירים, הזיעה וכו'. יש לשים לב למספר הרקדנים, החלוקה המגדרית (כמה בנים וכמה בנות?).

הלווי המוסיקלי - של המחול יכול להיות קטע מוסיקה קיים או מוסיקה המולחנת במיוחד למחול. התנועות יכולות להיות מותאמות למוסיקה בדיוק רב, בצורה חלקית או להיות מנוגדות למוסיקה (תנועה איטית בלווי מוסיקה מהירה) המוסיקה תורמת ליצירת המכלול האמנותי השלם.

התלבושות והתפאורה - גם הם משלימים את החוויה האמנותית. הכוריאוגרף מחליט על צבע ועיצוב התלבושת, מה תהיה התפאורה או האם בכלל תהיה, צורת הבמה והישיבה של הקהל ועוד. כל החלטה כזאת היא מכוונת ויוצרת משמעות. 

מה אנחנו חווים במהלך מופע מחול?

אמנות המחול במהותה היא מופשטת מאחר שהיא מבוססת על תקשורת לא מילולית שבדרך כלל נושאת משמעות עמוקה. עם זאת, המחול הוא גם גשמי מעצם העמדת הגוף במרכז ההבעה. אנו חווים את גוף הרקדן החי, את שריריו, תנועתו, זיעתו ועל ידי גופנו והחושים, אנו חווים את הריקוד. הצפייה במחול אינה מחייבת להבין את הנראה, אלא לחוש, לדמיין ולהרגיש את מה שמתעורר בנו לאחר תפיסת המחול. החוויה האמנותית מכוונת להשאיר מקום לפרשנות אישית של הצופה, שבוחר על מה להסתכל ובמה להתמקד. לכל צופה, בעקבות זאת, נוצרת חוויה ייחודית ואישית.

כיצד נוצרות יצירות מחול?

הרקדנים מתפרנסים מעבודתם, המחול הוא מקצועם וייעודם המקצועי הוא להעלות יצירות מחול ולהופיע איתן. יצירה של מופע מתחילה בעבודה פרטנית בסטודיו על כל חלק בנפרד. לאחר מכן מתקיימות חזרות בהן היוצר מעיר הערות לרקדנים ומתקן אותם. השלב הוא הוא חזרות מלאות, כלומר הרצת כל המופע ללא הפסקות, לעיתים מול קהל וללא תלבושות ותאורה. השלב הבא הוא מופע שלם בסטודיו ללא תאורה והשלב הסופי הוא מופע על הבמה עם כל האמצעים הבימתיים. בכל אחד מהשלבים הללו, עוד בטרם גיבוש המופע הסופי, אפשר לצפות ולהנות. ואכן, אף אתם תצפו במופע סטודיו שאינו כולל תאורה.

מה מייחד את המחול העכשווי?

ביצירות מחול קלאסיות, הבימה נתפסת כייצוג העולם הבדוי שבו מתרחשת העלילה. הדרמה המועלית בשפת המחול מוצגת כאירוע נפרד מהמציאות של הצופים, ולכן היא מוצגת באולם, במרחב ייעודי, שבו קיימת הפרדה בין חלל התנועה של הרקדנים ובין חלל הצפייה. יותר מכך, החלל שבו מתרחשת היצירה מוגבה על בימה, וזאת מתוך חלוקה בולטת: עולם האמנות מזה ועולם היום-יום מזה. המחול העכשווי מערער על תפיסה בימתית זו. יצירות רבות של המחול העכשווי נמנעות במכוון מהפרדה חותכת בין חלל הריקוד לחלל הצפייה. טשטוש גבולות זה מושתת על התפיסה שלפיה הצופה הוא שותף פעיל ליצירה, והתיחום בין עולם האמנות ועולם החיים מועמד בלי הרף בסימן שאלה.

מופע המחול "גרביטאס"

כוריאוגרפיה וביצוע: אופיר יודלביץ

רקדן יוצר: אשר בן שלום

מוסיקה מקורית: גל רודיטי, תומר דמסקי

משך המופע: 30 דקות

מופע המשלב אקרובטיקה ומחול המתרחש על משטח מקפיץ, כלי שהוא במקור מיועד ללימוד אקרובטיקה. הרקדנים משתמשים במשטח כדי לייצר סוג חדש של יחסים עם כוח המשיכה וכדי ליצור שפה תנועתית שלא היתה מתאפשרת אחרת. כוח המשיכה הוא אחד הכוחות הבסיסיים והחזקים בטבע. הוא גם מעצב את השפה והמושגים: למעלה - למטה, קלילות - כבדות, גבוה - נמוך. לכוח המשיכה לא אכפת אם ננחת או נתרסק, הוא ימשיך בשלו. במופע הרקדנים משחקים איתו ומתמסרים אליו. הם נופלים, מתרסקים וקופצים, משתעשעים, מתחרים ורוקדים יחד ולחוד.

אופיר יודלביץ, יליד חיפה, 1983. התחיל ללמוד קפוארה בגיל חמש עשרה ובמשך עשר שנים התאמן ולימד קפוארה ואקרובטיקה. רק בגיל 24 התחיל ללמוד מחול עכשווי. עבד כרקדן עצמאי עם כוריאוגרפים שונים, יצר מספר יצירות מחול ופרפורמנס בפסטיבלים שונים, לפני שיצר את "גרביטאס", עמה הוא מופיע ומסייר בפסטיבלים בארץ ובחו״ל.

הכנה לצפיה במופע (המורים יכולים לבחור בין הנושאים הבאים)

1.מחול, מגדר ודעות קדומות

מגדר הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין גבר לאישה, התלויות בחברה ובתרבות. זהו מונח שמרחיב את ההבחנה לפי המין הביולוגי - זכר ונקבה. הטענה היא שההבדלים בין המגדרים אכן נובעים מההבדלים הביולוגיים אבל יותר מכך, מהדרך שבה הגבר והאישה לומדים להתנהג בחברה. הציגו לתלמידים את המונח הנ"ל וספרו להם: אתם עומדים לצפות במופע שבו רוקדים שני גברים. אולי חלקכם יגידו שמחול זה לא לבנים. יש לי כמה שאלות אליכם: מי רוקד בלט קלאסי? (יצביעו כמה בנות...) מי רוקד מחול מודרני (יצביעו עוד כמה בנות...) ומי רוקד במסיבות? (יצביעו הרבה יותר בנות וגם בנים...). בעצם כולנו אוהבים לרקוד, אך אנחנו מושפעים מהדעה הקדומה שריקוד זה לא בשביל בנים. איזה סוגי ריקוד כן מתאימים לבנים?

צפו ביחד בסרטון של בן רקדן רוקד היפ הופ לצלילי מוסיקה קלאסית - היצירה מות הברבור. (להעביר ל0:43): https://www.youtube.com/watch?v=C9jghLeYufQ                                                                                  

במופע שתראו, שני רקדנים שמשתמשים בכוח ובאקרובטיקה. האם זה ריקוד או ספורט? בספורט המטרה היא תחרותית ובמחול המטרה היא אמנותית - ליצור תקשורת עם הקהל, להעביר סיפור, תחושות, רגשות. צפו בסרטון מתוך המופע:   https://www.youtube.com/watch?v=mh97LwezBBw

2. מחול עכשווי

סוג מחול זה התפתח מאז תחילת המאה ה-20. כיום הוא במהותו מופשט ועוסק בגוף הזז בזמן ובמרחב. המטרה באמנות המחול היא ליצור תקשורת לא מילולית עם הקהל באמצעות השימוש בגוף. זוהי תקשורת שלא עוברת דרך ההבנה והמוח, אלא דרך החוויה וההזדהות החושית. אנו בקהל חווים את גוף הרקדן החי, את שריריו, תנועתו, זיעתו. דרך ההזדהות עם גופו, אנו חווים את הריקוד. במחול עכשווי משתמשים בכל תנועה אפשרית: קטנה וגדולה, פשוטה ומורכבת, יומיומית או מוגזמת. תנועות ספורט, אקרובטיקה ואמנויות לחימה גם אפשרויות, כמו גם משחק ודיבור.

ספרו לתלמידים שהם עומדים לצפות במחול עכשווי. שאלו אותם את השאלות הבאות ומה שהתלמידים לא ידעו, השלימו. שאלו אותם - מה זה מחול? איזה סוגי מחול הם מכירים? ספרו להם על מחול עכשווי. איך קוראים למי שממציא את הריקוד? (כוריאוגרף) האם צריך להבין את הריקוד? (לא בהכרח, יותר חשוב לחוות) איזה תנועות יהיו במופע מחול? (כל תנועה אפשרית). הזכירו לתלמידים שהם עומדים לצפות באמנות, צריך לכבד את היוצרים ולכן יושבים בשקט, לא מדברים ומוחאים כפיים בסוף המופע.

3. לאחר ההופעה

בקשו מהתלמידים לחשוב על רגע אחד במופע שהיה מעניין במיוחד. בקשו מהם לכתוב במשך כמה דקות על רגע זה: ראיתי... הרגשתי... דמיינתי... בקשו מהם לשתף בזוגות זה את זה בחוויה. ייתכן שהתגובות יהיו מאוד שונות זו מזו, מה שקולע בדיוק למהותה של אמנות המחול. בקשו מכמה תלמידים לשתף את הכיתה במה שכתבו.

אפשר להתייחס לנושאים: איזה מחשבות/רגשות/סיפורים עלו לכם בעקבות המופע? מה היה היחס בין הרקדנים - הם היו חברים או יריבים? איך השפיעה עליכם צורת הבמה? מה חשבתם על הבחירה בשני רקדנים גברים? מה חשבתם על מרכיבי המופע השונים: התנועות, השימוש במרחב, השימוש באביזר, המוסיקה, התלבושות?

הידעת? להורים:

גברים בעולם המחול. הדעה הקדומה בימינו היא שמחול הוא עיסוק שלא מתאים לגברים. כדאי לדעת שכוכב המחול הראשון בהיסטוריה היה גבר, ואפילו מלך. לואי ה-14, שמלך בצרפת בין השנים 1643 – 1715, היה מלך מצליח שהרחיב את גבולות ארצו, פיתח את המסחר והתעשייה והביא לשגשוג כלכלי לארצו. בזכות השגשוג הכלכלי, יכול היה לקדם את האמנויות השונות שאהב מאוד, ובמיוחד את המחול. באותה תקופה, חלק בסיסי בחינוך האצילים היה לימודי המחול החברתי כחלק מהנימוס והגינונים בחצר המלוכה. 

לואי ה-14 אהב לרקוד והופיע מגיל צעיר. הוא השתמש במחול כדי לשלוט על האצילים שחיו בחצר ורסאי: באמצעות הנשפים הרבים שנערכו, העסיק את אנשי האצולה כך שלא ימרדו בו. הוא יזם והופיע בהופעות בהן העביר מסרים פוליטיים על עוצמתו הרבה. הוא הקים את האקדמיה המלכותית למחול שהפכה להיות בית הספר הראשון לבלט ושם נקבעו חוקי הבסיס. זו הסיבה שכל המונחים בשפת הבלט הם בצרפתית. במאה ה-18 וה-19, הפכו הנשים להיות הרקדניות המפורסמות כשאת הכוריאוגרפיה עשו גברים. מהמאה 20, יותר ויותר גברים נכנסו לעולם המחול, אך עדיין הדעה הקדומה קיימת, וחבל, הריקוד הוא לכולם!

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

ofiryud@gmail.com