סיפורי ז'ריף אללטיף - حكايا ظريف اللطيف

בהצגה "זריף והמאסטרו", זריף הוא ילד סקרן, שובב וכאוטי – הוא כל הזמן זז, מדבר, מחפש להתנסות ולבדוק גבולות. הסקרנות הזאת היא כוחו, אבל לפעמים היא גם חושפת אותו לקשיים ולאי־נעימויות.

המאסטרו הוא דמות שנולדה בהשראת מנצחים מוזיקליים אמיתיים – אדם בעל משמעת פנימית חזקה, עין חדה, ורצון עז לתקן כל התנהגות שנראית לו שגויה. הוא נכנס לבמה ומתחיל ללמד את הילדים טכניקות שונות שישמשו אותם בהמשך ההצגה, תוך שימוש בקול, מחיאות כפיים וכלים נוספים.

זריף פוגש את המאסטרו ממש כשעמד לעזוב – הוא חיפש מקום קל יותר, נוח יותר, שבו יוכל "לגלות את עצמו ואת הכישרון שלו". הפגישה המקרית הזאת מובילה לדיאלוג מרתק בין השניים, שבו המאסטרו מנסה – לא מתוך כוחנות אלא דרך שיחה, הקשבה ומשחק – לעזור לזריף לשנות חלק מהתנהגויותיו.

במהלך 55 דקות של הצגה, המאסטרו משתף את הקהל בשאלות שמעלה ההתנהגות של זריף. למשל – האם נכון שזריף לא עושה שיעורים בבוקר? הילדים משתתפים בדיון בצורה קומית, חיה, מה שמכניס אותם עמוק יותר לעולם ההצגה.

נרקמת ידידות יפה בין המאסטרו לזריף. המאסטרו מדגיש בפניו את החשיבות של התמדה ואי־ויתור, ומבטיח לעזור לו לגלות את כוחותיו וכישרונותיו, וללטש אותם יחד.

מכאן מתחיל מסע משותף של ניסויים וחוויות: זריף שולף מתיקו כלי נגינה מוזרים ומרתקים שתופסים את תשומת לב הילדים. יחד עם המאסטרו, הוא מבצע קטעי קסם פשוטים ומשעשעים, הולך על חבל בדרכו הקומית, ויוצר אינטראקציה סוחפת עם הקהל. בכל שלב, המאסטרו מסביר לילדים – וגם לזריף – איך משתמשים בכלים, איך מפתחים את הכישרון, ואיך מתמודדים עם קושי ואכזבה.

ככל שזריף מתקדם במסע, כישרונו מתגלה במלואו, והצורך "לברוח" נעלם. הוא כבר לא רוצה לעזוב – הוא מוצא את מקומו.

ההצגה משלבת קטעים מוזיקליים מוקלטים והופעות חיות עם הילדים עצמם. היא כוללת שירים מעודדי השראה, עוסקת במסרים חשובים כמו מניעת אלימות ובריונות, שמירה על היגיינה, התחשבות בזולת, וקבלת השונה.

זריף הוא בעצם כל ילד בקהל – ילד שמחפש עזרה, הכוונה ומקום לגלות את עצמו. זהו מרחב מצחיק, אינטראקטיבי ומרגש, שבו המאסטרו יודע לשתף את הילדים במשחק, בקצב וביצירה – לאורך כל הדרך.

חאלד מוהטסב
אמן רב־תחומי המתמחה באיפור ופיסול קולנועי, שחקן ובונה בובות.
חאלד השתתף בהפקות קולנועיות ותיאטרוניות רבות, כולל סרטים תיעודיים וחומרי תעמולה – ביניהם סרטו של חמזה "ששת ימים אינם מספיקים".
הוא שיתף פעולה עם תיאטראות מקומיים שונים, הן בעיצוב עיטורים ואיפור והן כשחקן, בתיאטרון אל-חשאבה, התיאטרון הלאומי הפלסטיני ואחרים.
הופיע בהצגות כמו "מלאכ והתיאטרון" ו-אופרטת "גג עננים".
בנוסף, הוא פעיל גם כשחקן בצוות תיאטרון רחוב, ויוצר מוזיקה, שירת ראפ והקלטות סולו ומשותפות במסגרת "קרן ח'ליל א-סאקכיני".

נידאל אבו אחמד
בוגר מכללת עבדאללה בן אל-חוסיין (1995) בתחום מקצועות המלאכה. לאחר סיום לימודיו השתתף בסדנאות רבות העוסקות בתיאטרון ובובות, כולל סדנאות עם פיטר ברוק וקרקס סטלה פולריס.
נבחר לייצג את ירושלים בסדנאות תיאטרון הילדים, ומשנת 1997 פועל כחבר קבוע בצוות תיאטרון "סנאבל אל-מקדסי".
במהלך השנים השתתף בעשרות הפקות והנחה סדנאות תקופתיות להכנת בובות ולהנפשתן.

ואיל אבו סאלום
בוגר הקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה ברמאללה, פעיל בתחום התיאטרון והמוזיקה משנת 2000.
לקח חלק ביצירות אמנותיות רבות בארץ ובעולם, ויצר מוזיקה מקורית להצגות בתיאטרון הלאומי בירושלים, תיאטרון "סנאבל אל-מקדסי", תיאטרון אל-סראיא ואל-מחבש.
מיוזמי אופרטה לירית־תיאטרונית שהתבססה על שירתם של משוררים פלסטינים בולטים.
כתב סיפורי ילדים שזכו בפרסים מקומיים, יצר טקסטים תיאטרליים, ועיבד חומרים מהפולקלור. ממשיך לעסוק ביצירה אמנותית רב־תחומית.

אחמד אבו סאלום
מחזאי, סופר, שחקן ובמאי, מן הבולטים והוותיקים בתיאטרון הפלסטיני, ואחד ממייסדי התנועה התיאטרונית בארץ.
השתתף בפסטיבלי תיאטרון רבים בארץ ובעולם, וזכה בפרסים יוקרתיים, בהם פרס השחקן המצטיין בפסטיבל קרתגו (1995) ובימי עמאן לתיאטרון, וכן בפסטיבל דמשק לתיאטרון ערבי.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

maboukaoud@gmail.com