הצגה בנושא מניעת פגיעות דרך הרשת - ווטסאפ וטיקטוק
לירון, ילדה בכיתה ד', היא ילדה החיה חיים שגרתיים בעיר הגדולה. היא כותבת יומן ומעבירה את שעות הפנאי עם חברים, בחוגים, בוואטספ, באינסטגרם ובטיקטוק.
המצב מתחיל להסתבך כשהיומן שלה נעלם ואיתו סודות שכתבה.
בעזרת בן דודה מהקיבוץ, מתן, היא יוצאת למסע לחיפוש היומן. בדרכם הם נתקלים בסכנות ובדילמות הלקוחות מחיי הילדים:
כיצד להתמודד עם התנהגויות פוגעניות ברשתות החברתיות? כיצד להתנהל ברשת מול זרים? וכמובן- מיהו זה שחדר לפרטיות שלה וקרא את יומנה?
ההצגה מועברת כסיפור בלשי מסקרן ומותח בו הילדים מגלים את הסכנות האורבות ברשת וכיצד להישמר מפניהן.
מטרת ההצגה "תעלומה ברשת" היא העלאת מודעות הילדים לסכנות הכרוכות בשימוש פוגעני או לא בטיחותי ברשת.
בהצגה מועלים תכנים ומסרים למוגנות ומניעת פגיעות ואנו רואים חשיבות רבה בעבודה של הצוות החינוכי - זאת על מנת לחדד, לעבד ולהעמיק מסרים חשובים אלו:
שלב א' – רשמים מההצגה:
חווייתית - האם נהניתם? מה אהבתם? מה לא אהבתם? מה אתם הכי זוכרים? לימודית - מה למדתם - מה חידשה לכם ההצגה? אילו סוגי פגיעות עלו בהצגה?
הדגש בהצגה – פגיעות ברשת:
1. פגיעות בווטסאפ בין ילדים (התנהגות כוחנית, הוצאת ילדים מווטסאפ קבוצתי)
2. שיח עם זרים בטיקטוק עד לכדי מפגש.
שלב ב' – סוגי פגיעות ברשת: לבדוק עם הילדים מהם סוגי הפגיעות שילדים עלולים להיחשף אליהם דרך הרשת (כהזדמנות להרחיב את השיח בנושא – מומלץ לצאת מתוך נושאי ההצגה לכלל הפגיעות ברשת):
- פגיעות בין ילדים בדרכי התקשורת שלהם, דוגמת ווטסאפ: התנהגות כוחנית, אלימות מילולית, הוצאת ילדים מקבוצה, פתיחת קבוצה פוגענית כנגד ילד מסוים.
זה המקום להדגיש שבשליחת מסרים כתובים (בשונה משיח פנים מול פנים) איננו רואים את תגובת מקבל ההודעה ולכן לעתים אנו פחות מודעים לכך שמסר שלנו נחווה כפוגעני.
- פגיעות מזרים דרך מרחבי הרשת – יצירת אינטראקציה עם אדם לא מוכר - הקלות בה אדם יכול לאמץ זהות בדויה באמצעות תמונות פיקטיביות, שפה "ילדית", התנהגות "חברית ונעימה", יצירת תחושת אכפתיות וכד'. בהמשך – בקשת קבלת פרטים אישיים / שליחת תמונות / נסיון למפגש. מומלץ להדגיש:
* הנוכחות הגבוהה שלנו בעולם הווירטואלי עלולה להטעות אותנו ולייצר תחושה שמדובר בעולם הממשי – תחושה שאנחנו אכן מכירים היטב אדם שמתכתבים איתו, שיש ממש בתמונת פרופיל / תמונות שאדם מעלה וכד'.
* לפעמים נוצרת תחושת בטחון מוטעית כאשר אנחנו נמצאים במרחב בטוח שלנו כמו הבית אך בפועל מתכתבים עם אדם שאינו באמת מוכר לנו.
- חשיפה לתכנים לא מותאמים – ההצגה אינה עוסקת בכך אך זו בהחלט הזדמנות להעלות את הנושא – גם אם ע"י חשיפה מקרית לתמונות / סרטונים לא מותאמים.
** כמו כן יש מקום להרחיב את הדיון על פגיעות מחוץ לרשת, שעלו מתוך ההצגה - דמותו של השומר, בנצי, כאדם מבוגר ומוכר לגיבורת ההצגה אשר מנהל עימה שיח שסגנונו ותוכנו יכולים להדליק "נורות אדומות" לגבי כוונותיו: ריבוי מחמאות על החיצוניות שלה בשילוב עם הצעה להגיע אליו ולספר לו את כל מה שעובר עליה. המסר המרכזי - באם מרגישים מוזר / שלא בנוח עם מבוגר כלשהו - חשוב לשתף את ההורים או את צוות ביה"ס – מחנכת / יועצת וכד'.
שלב ג' – חשיבות הדיווח לצוות החינוכי ולהורים
- ההבדל בין סוד לבין הלשנה - למשל, בהתנהגות פוגענית בווטסאפ: שיתוף המחנכת / הורים - אינה הלשנה אלא שמירה ומניעת פגיעה באחר.
- שיתוף הורים בכל אינטראקציה עם זר ברשת – כדאי לצאת מתוך ההצגה: כיצד לירון פעלה? (בחרה להתמודד בכוחות עצמה, סיכנה את עצמה כשקבעה להיפגש עם מישהי שפנתה אליה ברשת) כיצד מתן פעל? (דיווח מיידי להורים) כיצד אתם הייתם פועלים?
שלב ד' – כללי בטיחות ברשת:
- אל תכתבו ברשת דברים מעליבים ופוגעים – פגיעה ברשת פוגעת לעתים אף יותר מפגיעה פנים מול פנים
- קיבלתם / ראיתם מסר פוגע – דווחו להורים / למחנכת (דיווח אינו הלשנה אלא עזרה)
- אל תמסרו פרטים אישיים ואל תשלחו תמונות / סרטונים לאדם שאינכם מכירים
- לעולם אל תיפגשו עם זר שהכרתם ברשת, גם לא במקום ציבורי, ללא אישור וידיעת הוריכם
- היכנסו רק לאתרים שמתאימים לגילכם
- המנעו מהורדת אפליקציות שאינן מותאמות לגילכם - אפליקציה כמו טיקטוק מוגבלת לגיל 13 ומעלה כדי לשמור על ילדים מחשיפה לתכנים לא מותאמים או לפנייה של זרים אליהם.
שלב ה' – אנשי אמון:
בניית רשת תמיכה לילד – מבוגרים אליהם ניתן לפנות בשעת מצוקה: הורים, בני משפחה בוגרים שסומכים עליהם, צוות ביה"ס – מחנכת, יועצת.
ניתן לציין גם את מוקד 105 - מוקד סיוע שאפשר להתקשר אליו בכל פגיעה שנעשתה ברשת. אפשר לדווח גם אנונימית.