סמיט שוהם (א-ו)

שהם סמיט מציעה במפגשיה רוחב יריעה ודיאלוגים מפתיעים, העוסקים בספרות, בחיים ובקשר בין השניים. במפגשיה קוראת סמיט מתוך סיפוריה, ומשוחחת עם התלמידים על הנושאים העולים מתוכם, ומתוך שאלות מאזיניה. על הייחודיות של מפגשי הספרות, ועל מפגשים אמנותיים בכלל, כתבה שהם: "קשה להקל ראש ביתרונותיו של מפגש מן הסוג המתוכנן, הידוע מראש. במפגש שכזה, אם לא יחולו שיבושים, ניתן להבטיח את חשיפת התלמידים אל מה שהיה בכוונת הסופר להעניק להם... מטבע הדברים, ככל שההיענות לתביעותיו הספונטאניות של הקהל מצומצמת יותר, ובוודאי ככל שהקהל מנוסה פחות בהקשבה, אדיב פחות ותוסס יותר, שליטת המנחה מובטחת... אך האם זו מטרתנו? בעיני, מפגש על אמנות, ממש כמו האמנות עצמה, צריך לא לעבור חלק, אלא דווקא להתסיס, להטריד, ואפילו להרגיז... לעורר שאלות, לנתץ מוסכמות... כשאני נכנסת למפגש אני נכונה בכל שלב של המפגש לזהות את ההזדמנות החד פעמית – ­המושגת רק באמצעות פתחון פה לקהל, ולסטות מן הדרך הראשית אל אותם משעולים צדדיים, שבהם, בחגווי סלע, עשויים להתגלות עורקים דקיקים של זהב".

שהם סמיט, ילידת 1966. גדלה והתחנכה בירושלים, עיר הולדתה. בוגרת בית הספר הגבוה לאמנות "בצלאל" במסלול לעיצוב תעשייתי וכמו כן למדה בחוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. סמיט החלה את דרכה כסופרת למבוגרים ומיומנותה ככותבת סיפורים קצרים מובחנת, אולם לקהל הרחב היא מוכרת בעיקר בשל כתיבתה לילדים. בשנת 1996 פרסמה אסופת סיפורים קצרים בשם "לבי אומר כי זכרוני בוגד ב"י ולאחריו הוציאה לאור שני ספרים למבוגרים פרי עטה. סיפוריה הקצרים נדפסו במספר אנתולוגיות ואף תורגמו לשפות שונות. את דרכה אל כתיבת הסיפורים לילדים מתארת שהם כמי שהתחילה במקריות ונמשכה בהיסחפות לתוך עולם זה.

סמיט הנה סופרת לילדים, מבקרת ספרות בהארץ, מתרגמת, מנחת סדנאות כתיבה ומשתתפת קבועה בכתב העת עיניים. על עבודתה זכתה בפרס ראש הממשלה לשנת תשס"ט, פרס אקו"ם לשנת תשע"א, ובשנת 2014 הוענק לה פרס דבורה עומר לספרות לבני הנעורים. בשנת 2018 זכתה בפרס ביאליק "על מפעל ספרותי רב פנים של כתיבה, עריכה ותרגום לילדים". לצד ספרי הילדים, כותבת סמיט ביוגרפיות לילדים, בהן על חיי לאה גולדברג ועל חיי סופרת הילדים אסטריד לינדגרן.

יצירתה רב גונית ורב גילאית ומקיפה ז'אנרים ספרותיים רבים, ובהם; הסיפור הקצר, הרומן הביוגרפי, עיבודים למיתוסים ולאגדות חז"ל, פיקצ'רבוקס וקומיקס. בנוסף עוסקת בתרגום ספרי ילדים ונוער מאנגלית (תרגמה מעל ל-70 יצירות ובהן קלאסיקות), בכתיבה עיונית הגותית על ספרות ותרבות, ועוד. מספריה לילדים; "מי שתה לי?", "מפלצות מיתולוגיות", "אבא אכל דייסה", ,שישה גיבורים גדולים", "ילד עיר", "האגדות שלנו", "שש גיבורות גדולות", אגדת קמצא ובר קמצא" ועוד.

את ספריה מקפידה סמיט לכתוב מתוך שיקולים אמנותיים והיא סולדת מפני מסחור ומציאת נוסחה ש"עובדת". כפי שמעידה על עצמה, היא אינה מסוגלת לכתוב אלא את סוגי הספרות שהיא עצמה אוהבת לקרוא.

כתיבתה של סמיט מתאפיינת בהגשת תכנים חברתיים, ריאליסטיים ובלתי מתפשרים לעיניהם של הקוראים, כאלה השאובים ממציאות קונקרטית ומתוכה מעבירה את גיבוריה מסעות. סמיט עושה זאת ברגישות, הומור, ותוך הזמנת קוראיה להתבונן וללוות את הדמויות עליהן היא כותבת במסעותיהן הפרטיים.

הצעות לדיון לקראת מפגש:

בהזמנת מפגש עם הסופרת שהם סמיט, אנו ממליצים להתקשר עמה ישירות בטרם המפגש, כדי להתאים את תכניה העשירים והמגוונים, באופן המדויק והראוי ביותר לקהל היעד.

1. מפגש בעקבות ספרה המאויר "יקינתון – סיפור על חברות ושיר" (כיתות א-ד). הספר עוקב אחר הידידות המיוחדת שנרקמה בין מחברת השיר המוכר והאהוב פזמון ליקינתון, המשוררת לאה גולדברג, ובין המלחינה רבקה גווילי. סיפור זה ידוע רק למעטים, והספר חושף את סיפורי החיים של הדמויות העומדות מאחורי השיר. מומלץ לקרוא את הספר עם התלמידים, או לשלוח אותם לקריאה מוקדמת בבית.

בכיתה ניתן לשאול לפני המפגש: מה ניתן ללמוד מן הספר על שתי היוצרות המדוברות בו? מה לדעתכם חיבר ביניהן? אילו הבדלים ניתן למצוא בסיפורי החיים שלהן? עוד במפגש עם הילדים, ניתן להאזין יחד לשיר, ולפתח דיון: על מה לדעתכם/ן מסופר בשיר? האם בבית האחרון בשיר מופיעות דמויות שונות מאשר ביתר השיר? הסבירו. איזו חשיבות יש למנגינה המלווה את השיר? אתם יכולים לדמיין לעצמכם שהייתם זוכרים את השיר בעל פה, לולא היה מולחן? נסו לחשוב. התבוננו באיורים בספר, מה מיוחד בהם לפי דעתכם? תוכלו לנסות למצוא בהם רמזים לשירים וסיפורים של לאה גולדברג.

2. מפגש בעקבות הספר "אברה – המסע אל הציור" (כיתות א-ד). גיבור הספר הוא אדם אתיופי שביתו בישראל, אשר מגלה בגיל מבוגר את כישרונו האמנותי החבוי. אברה מתחיל לצייר זיכרונות מילדותו שבאתיופיה וזיכרונות העוסקים בשבר ההגירה.

כדאי לקרוא את הספר עם התלמידים, או לבקש שיקראו אותו בבית. לאחר מכן ניתן לפתח דיון בכיתה סביב השאלות; במה לדעתכם/ן עוסק הספר? אברה נזכר בעבר שלו בזכות היכולת לצייר. איך לפי דעתכם יצירה והבעה עוזרת להיזכר בדברים? האם זה בכלל חשוב? ניתן לשוחח עם התלמידים על זיכרונות ולבקש מהם להעלות זיכרון רחוק. אילו זיכרונות הם בוחרים להעלות? אילו תחושות הם מעוררים? למה לפי דעתכם/ן ישנם דברים שאנו שוכחים וישנם דברים שאנו זוכרים? לאחר קריאת אחרית הדבר העוסקת בפציעה שהביאה את אברהם אל הציור אפשר לדבר על "מעז יצא מתוק" -רע המוליד טוב. כיצד כשלונות או חוויות קשות בונות אותנו או מהוות הזדמנות?

3. מפגש בעקבות הספר "ילד עיר" (כיתות ג'-ו'): ילד עיר הינו רומן בסיפורים קצרים, העוקב אחר שנה בחיי נער תל אביבי בן אחת עשרה. כדאי להזמין את התלמידים לקרוא את הספר, או סיפורים מתוכו, לקראת ההכנה למפגש. תכנים העולים מן הסיפורים עוסקים בהתבגרות, בביקורת חברתית, במציאות הישראלית, בשפה כמעצבת תרבות ועוד. מי הוא אותו עמוס ואיזה מין ילד הוא? שתפו. האם אתם מזדהים איתו ועם החוויות שהוא עובר? הסבירו. אילו נושאים עולים בספר? אילו דברים עניינו אתכם במהלך הקריאה?

4. מפגש בעקבות הספר "אגדת אסטריד" (כיתות ד'-ו'): הספר עוקב אחר חייה ויצירתה של מחברת "בילבי", ספרה הנודע של אסטריד לינדגרן. המפגש יעסוק בהיכרות עם פועלה של הסופרת ועם סוגת הביוגרפיה – סיפור החיים. מומלץ לבקש מן התלמידים לקרוא את הספר או פרקים מתוכו לקראת ההכנה למפגש.

בכיתה ניתן לפתח דיון סביב השאלות: אסטריד לינדגרן כתבה את הספר שכולנו מכירים על ילדה אמיצה בשם בילבי, במה שונה הספר על אסטריד? האם ספר המספר את סיפור חייו של יוצר, נחשב גם הוא לסיפור? באיזה אופן? הסבירו. איזו חשיבות יש לדעתכם להיכרות עם סיפור חייו של סופר/ת? האם לא מספיק לקרוא את הסיפורים שהוא ממציא וזהו? לאחר שקראתם את "אגדת אסטריד", אפשר לפי דעתכם ללמוד דברים נוספים על בילבי וגיבורי ספריה שאתם מכירים? מה למשל? ומהי בכלל ביוגרפיה ולמה היא חשובה? במה ביוגרפיה שונה מסיפורים אחרים? נסו לדמיין ביוגרפיה של סופר או יוצר אחר שאתם אוהבים את יצירתו. מה יהיה כתוב בה?

5. מפגש בעקבות הספר "ילד חולות" (כיתות ה' ומעלה): ספר ובו שישה סיפורים קצרים מחייו של הילד, שכשגדל הפך להיות הסופר הידוע ס. יזהר. במפגש מציעה הסופרת היכרות עם סיפורי ילדותו וחיי הילדים בראשית ההתיישבות בתל אביב וברחובות. כדאי להציע לתלמידים לקרוא את הספר לפני ההכנה למפגש. מה חשבתם על גיבור הספר? אילו מין חיים היו לו כילד? במה החיים שלו שונים מהחיים שלכם/ן כיום? האם לדעתכם סיפורי הילדות וזיכרונות הילדות משפיעים על היצירה הספרותית של האדם כשהוא מתבגר? באיזה אופן? הסבירו.

הצעות לדיון לאחר מפגש:

1. לבקש מן התלמידים/ות לתאר את החוויה שיצאו ממנה מהמפגש. מה הרגשתם? האם גיליתם דברים חדשים שלא ידעתם לפני כן?

2. להזמין את התלמידים לדיון בנושא ספרות ויצירה ספרותית, מבעד לחוויית המפגש. מה חשיבותה של הספרות בעיניהם, מה לדעתם כדאי ונחוץ לספר לילדים ובני נוער, מה הקשר שהם מזהים בין חוויית החיים הפרטית להם, ובין הסיפורים שכתבה שהם סמיט?

3. אילו מחשבות עורר בכם/ן המפגש?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

shoham40@gmail.com