רוני חפר

במפגשיו עם ילדים/ות, סופר הילדים והמאייר רוני חפר משתף את קהל הילדים בתהליכי יצירתו, כסופר וכמאייר של ספריו. כיצד נולדים רעיונות לסיפור? ומהם שלבי כתיבה בסיפור? לאיזו חקירה ויזואלית נדרש הסופר והמאייר לטובת האיורים שילוו את הטקסט? זאת ועוד מציע במפגשיו, באמצעות דיאלוג פורה עם הילדים הנסוב סביב סיפוריו.

רוני חפר נולד בשנת 1965 בתל אביב, כיום חי עם אשתו ושני ילדים במושב תלמי מנשה. בוגר יחידת התותחנים בצה"ל והחוג לעיצוב גרפי באקדמיה לאמנות בצלאל. מסלול חייו הביאו למשרדי פרסום גדולים בארץ ולהיותו ארט דירקטור בכיר. בשנת 2002 עזב את תחום הפרסום והקים סטודיו עצמאי לעיצוב גרפי. ב-2003 יצא לאור ספר הילדים הראשון שלו "האוצר של צ'מבלו".

את דרכו אל עולם ספרות הילדים מצא לגמרי במקרה, כך מספר: "הסיפור הראשון צץ במקרה, בלילה ליד המיטה של בני הגדול. ומשם, עוד ספר ועוד ספר, עד שיום אחד כל לקוחות הסטודיו שלי מוצאים מכתב פיטורים בתיבת המייל שלהם. מאותו הרגע אני סופר ילדים, וזה כיף גדול!". עד כה הוציא חפר לאור שישה ספרים, כולם מאוירים על ידו, בהם "סיפורי חייזרים", "פומי – סיפור על טפיר" ו"משעמם לי". בשונה מסופרי ילדים אחרים, חפר מאייר את ספריו בעצמו ועבורו מלאכת האיור קודמת למלאכת הכתיבה. "העבודה על האיורים היא לא פחות משמעותית מבחינתי מאשר הכתיבה. אני קודם כל מאייר שהפך לסופר והרעיונות שעולים בראשי צריכים קודם כל לעבור את מבחן המאייר; האם יהיה לי כיף לאייר אותם?"

הנושאים העולים בספריו נעים בין ידידות אמיצה, קשר בין אב ובן ועד פנטזיה ועולמות בכוכבים רחוקים ותהליך היצירה של האמן, כשהז'אנר המשותף לכולם הוא ספרות ההרפתקה ובכולם שזורים חדווה גדולה והומור.

הצעות לדיון לקראת מפגש:

1. (גן – כיתה א') כדאי להקדיש שעת סיפור מיוחדת ולקרוא לילדים מספריו של רוני חפר, "האוצר של צ'מבלו", "משעמם לי", "מתי מגיעים". ניתן לעצור במהלך הקריאה ולשאול את הילדים על המתרחש בסיפור עצמו. "מה אתם חושבים על...? מה בעצם קורה כאן בסיפור?" ולהוסיף לשוחח לאחר שנגמרת ההקראה. ניתן לשאול: "מה חשבתם על הדמויות?", "את מי הכי אהבתם ולמה?"
2. ניתן לעורר עניין בילדים בטרם הקריאה, כך למשל להביא בפניהם את הסיפור "משעמם לי" ולהראות להם רק את כריכת הספר ולקרוא את הכותרת; איזה מין פרצוף יש לילד? מה הוא חושב? אתם מכירים את ההרגשה שמשעמם לכם? שתפו...
3. (כיתה ב') לחלק את השיעור לשני חלקים, בחלק הראשון: לחלק את הכיתה לקבוצות, להניח במרכז כל קבוצה את אחד מספריו של רוני חפר. לבקש מן הילדים להתבונן בכריכה בלבד ולחשוב יחד על מה לדעתם יסופר בתוך הספר. הצעה נוספת: לבקש מחברי הקבוצה לקרוא את הכריכה האחורית של הסיפור – האם זה חיזק את ההשערה שלהם על תוכן הסיפור, אולי דווקא להיפך? לאחר מכן ניתן לקיים דיון כיתתי בו הילדים משתפים ממחשבותיהם, על ידי נציג מכל קבוצה. בחלק השני: לקרוא לכלל הילדים מסיפוריו של רוני חפר, כמה שיותיר הזמן ולשאול: מה דעתכם עכשיו על הסיפור? זה מה שציפיתם לשמוע? האם הופתעתם?

הצעות לדיון לאחר מפגש:

1. איך הייתה חוויית המפגש? אילו דברים חדשים למדתם? מה אתם חושבים על איור, האם אפשר לספר סיפור רק דרך ציורים? אולי אי אפשר? הסבירו
2. ניתן לקרוא עם הילדים ספר של רוני חפר, שלא הוצג במפגש, ולבקש מן הילדים לשים לב לקשר בין האיורים ובין הטקסט הכתוב; כך למשל, האם נוכל לדעת מה מרגיש הגיבור עוד לפני שנקרא את הכתוב? בואו נתבונן באיור, מה דעתכם?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

gooshi777@gmail.com