רם נהרי וסרטו "אל תשכחי אותי"

הסרט הוא קו פרודוקציה ישראלית, צרפתית, גרמנית בהפקת יפעת פרסטלניק, ורוניק זרדון, כריסטוף פטסהאוזר בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי וסרטי יונייטד קינג פילמס.
זהו היום הטוב ביותר בחייו של ניל, כשחבר הציע לו להצטרף ללהקת הגאראז' המצליחה שלו. זהו היום הגרוע ביותר בחייה של תום, היא מאושפזת במחלקה להפרעות אכילה, המחזור החודשי שלה הופיע מחדש וזה אומר שהיא השמינה. בעקבות מפגש מקרי ביניהם, ניל מסייע לתום בבריחה מבית החולים ויחד הם נמלטים ממוסדות, משפחות וציפיות חברתיות. "אל תשכחי אותי", דרמה קומית שחורה, מרירה ומתוקה, מעידה שבסופו של דבר צריך להיות לא נורמלי בכדי להתאהב באמת.

רם נהרי בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ת"א.

סרטו הראשון "אל תשכחי אותי" (2017) זכה בחמישה פרסים בפסטיבל טורינו (2017), בינהם:

פרס הסרט הטוב ביותר ופרס השחקן והשחקנית הטובים ביותר, כמו כן זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל זרקאלו רוסיה (2018), הסרט הוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם והופץ מסחרית באטליה וצרפת.

בין יצירותיו לטלוויזיה: הסדרות "אהבה זה כואב" (2003) זוכת פרסי האקדמיה,

"אמאל'ה" (2006) זוכה חמישה פרסי אקדמיה, "מקימי" (2013) שהוצגה בפסטיבלים והוקרנה בצרפת ו"ככה זה" (2018) זוכת פרסי אקדמיה (לסדרה הקומית והבמאי הטוב ביותר),

במהלך 15 השנים האחרונות, בנוסף לעבודות הבימוי לטלוויזיה ולקולנוע, רם נהרי מלמד בסדנאות משחק וקולנוע לפגועי נפש במסגרתן נוצרו סרטים קצרים, וידאו דאנס, מופעי סטנד אפ ועוד, שהוקרנו במסגרת פסטיבלים ושידורי קשת.

הסרט נולד בסדנת משחק שהעביר הבמאי רם נהרי שבה השתתפו ניתאי גבירץ ומון שביט שמשחקים את תום וניל.
ניתאי הביא לאחד השיעורים את הדמות של ניל שמבוססת על חבר ילדות עם סיפור חיים דומה. ניתאי למד את ההיסטוריה של החבר, את שפת הגוף שלו ולמד לדבר כמוהו בשילוב של הולנדית ועברית משובשת.

מון חקרה עבור העבודה בסדנא את נושא הפרעות האכילה והדמות של תום מבוססת על עולם שמון מכירה ועל בנות שפגשה שמתמודדות עם הפרעות אכילה.

הסרט נבנה מתוך אימפרוביזציות של שתי הדמויות ושימוש בחומרי מציאות וחומרים מן הדמיון. היינו נפגשים שלושתנו, מעלים רעיונות, מאלתרים ובודקים דברים.
בסוף כל מפגש היינו שולחים את ניתאי הביתה לכתוב ולהפוך את זה לתסריט.

בסרט עצמו משתתפים פגועי נפש ונערות שסובלות מהפרעות אכילה לצד שחקנים מקצועיים האם שיטת העבודה הזו הופכת את הסרט לעלילתי או לדוקומנטרי?

מה הופך סרט לעלילתי ומה לדוקומנטרי?

האם ברור לנו כצופים מה יש לניל? או שהוא סתם מוזר?

הגיבורה סובלת מהפרעת אכילה. מה זה דימוי גוף? מה דימוי גוף שלילי ומה זה דימוי גוף חיובי וכיצד הם נוצרים?

מי לדעתכם "משוגע" בסרט ומי "נורמלי" והאם האבחנות האלו ברורות או מטושטשות בסרט?

מה מחבר בין תום וניל? מה מוצאת תום בניל? מה מוצא ניל בתום?

האם תום וניל יוצרים אצלכם הזדהות או דחייה והאם גיבור של סרט צריך להיות עם מעט פגמים ולהיות מוצג באופן שיהיה קל לחבב אותו?

כשתום חוזרת הביתה – לאיזו קבלת פנים הייתם מצפים מהוריה? האם אביה של תום כועס עליה בצדק? כשצופים באימא של תום, האם ניתן להבין משהו על תום? על אחיה הקטן? איזו מן משפחה יש לתום? האם זו משפחה מתפקדת? או רק בכאלו? מה תפקיד ההורים בסרט? האם ההורים של תום באמת רואים את ילדיהם?

האם לדעתכם סוף הסרט הוא טוב או רע?

איזה תפקיד יש לסצינת הפתיחה לדעתכם בסרט? הסצינה מורכבת מצילומים של הגיבורים וגיבורי המשנה מישירים מבט למצלמה. במה זה טוען את הסרט?

הפעלה- הסרט נוצר מתוך אימפרוביזציות של השחקנים. נתרגל בשיעור את שיטת העבודה על הסרט בעזרת אימפרוביזציה של מטרה מתנגשת במטרה. מישהו רוצה משהו שהשני לא רוצה, כך נוצר קונפליקט וקונפליקט הוא הבסיס לדרמה. התלמידים יחולקו לזוגות ויקבלו מהבמאי הוראות סותרות ויתנסו במשחק וביצירת סצינה.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

info@nonti.media