יוסף חורי יושב כבר שלושים שנה בחנותו המבולגנת והכאוטית בקריית מלאכי ומתקן שעונים. יוסף היה ילד גאון, אבל עיירה הפיתוח בה נולד היא לא מקום לילדים גאונים. היום, שהוא בן שישים, החובות נערמים והבחירות המקומיות בפתח יוסף מחליט שהגיע הזמן. בניגוד לכל הסיכויים הוא מחליט לרוץ לבחירות לנסות לתקן את העוולות ולהפיח רוח חדשה בעיר ובחייו. אבל יש משוכה אחת שאותה יוסף רוצה לעבור: לקבל את ברכתו של ויקטור אביו.
למסע של יוסף מתלווים זמרים, נגנים ורקדנים, כמקהלה יוונית הם נכנסים לסיפור ומעניקים ליוסף ולעיר פן מוסיקלי שמעיר אותה מהתרדמת והופך אותה לרגעים לעיר התאומה - "לוס אנג'לס".
גולן רייז
בוגר בית הספר לקולנוע "מעלה". ביים את "המחברות של אליש" (זוכה פרס העריכה בדוקאביב) ואת "עיניים של אבא" (יצא לאקרנים בשנת 2021 וביס דוקו). סרטי הגמר שלו "חסימות" העלילתי ו"פרלמנט ארוחת הבוקר" התיעודי זכו בפסטיבלים רבים בארץ ובעולם בניהם פרס ראשון בפסטיבל ירושלים ופרס שני בפסטיבל דוקאביב.
"לוס אנג'לס דרום" זה סרטו השישי אותו הוא מביים.
שרון יעיש
שרון יעיש, זוכת פרס אופיר על הסרט "זונה כמוני". במאית ועורכת למעלה מ25 שנה. בין הפרויקטים הבולטים שלה: "המחברות של אליש", ( זוכת פרס העריכה 2017 דוקאביב) "אהבה זאת לא הייתה" (IDFA, זוכה דוקאביב 2021) "איך אומרות שתיקה" ( זוכה סרט ביכורים דוקאביב) "למה אמרתי אני"( פסטיבל ירושלים), לוס אנגל'ס דרום זהו סרטה השלישי באורך מלא שהיא מביימת. בעברה שימשה כמנהלת קריאייטיב בשידורי קשת.
על היצירה
מה צריך ילד גאון כדי לממש את הפוטנציאל שלו כאדם בוגר? את המקום הנכון, את הסביבה הנכונה ומשהו אחד שמאמין בו. יוסף היה היה ילד גאון אבל לא גדל במקום הנכון, ולא גדל לאבא הנכון שיראה אותו ויאמין בו שהוא יכול להצליח. לוס אנג'לס היא העיר התאומה של קרית מלאכי, תאומים לא זהים בכלל. הסרט הוא הפער בין החלום למציאות, אבל יותר מכך בין מי שאנחנו יכולים להיות לבין מה שהפכנו להיות. יוסף יכול היה להיות משהו גדול אבל בלוס אנג'לס, לא בקריה.
הריצה שלו לבחירות היא הריצה שלו לאמונה שעוד אפשר, לחיבוק הקר של אביו לברכה שמעולם לא קיבל אבל הוא זקוק לה כמו אויר לנשימה, בשבילה הוא נשאר בעיר ותקע את חייו, בשבילה הוא מוכן לעשות הכול, אפילו להיות ראש העיר.
אנחנו כיוצרים ניכנס עם המצלמה נאיר את החידלון של המקום, את התקיעות שלו, את הכיכר המאובקת, את בעלי העסקים המחכים ללקוח, אבל היא גם תכניס צבע ,שמחה ומוזיקה. באמצעות זמרים, רקדנים ונגנים נספר את סיפורה של העיר. המקהלה היוונית הקטנה הזאת תשיר בזעם על השחיתות בעיר, על ראשי הערים שסרחו אבל גם תיתן תקווה בדמותו של יוסף חורי. היא תהייה לצדו במאבקו לרוץ לראשות העיר, היא תעודד אותו, היא תספר לצופים איך הוא מרגיש, היא תכניס מוזיקה למקומות שאיבדו תקווה. היא תכניס את לוס אנג'לס לקרית מלאכי.
הצעות למערך שיעור
בשלב הראשון אנו ננהל דיון פתוח על הסרט. מה חשתם בזמן הצפייה, האם התחברתם ליוסף? האם התחברתם לציונה? איך קרית מלאכי נראית מבעד לעדשה.
נסביר כיצד המחזמר וז'אנר הדוקו התחברו יחד ומה הייתה התפיסה הקולנועית בבחירת השילוב בין הז'אנרים. נסביר כיצד צילמנו אותו ולמה בחרנו את השירים האלה דווקא ואת הטקסטים האלה. כאן נעמיד שאלה שקשורה לחיבור של המוסיקה לעיר. נשאל מה עושה המוסיקה לעיר? האם היא מדגישה את הפער או דווקא מפיחה בה חיים? נשאל על הבחירה בזמרים מתוך העדה האתיופית ומה הם מייצגים בעיניכם? ונסיים בשאלה שקשורה לשיר האחרון: האם אתם חושבים שיש עוד מלאכים בקרית מלאכי? ובעצם האם הקולנוע יכול לשנות את המציאות?
לאחר מכן אנו ננהל שיח על הקשר בין חינוך לפריפריה. נשאל האם העובדה שיוסף החליט להישאר בקרית מלאכי הייתה טובה עבורו? אם היה גדל בתל אביב או בעיר מרכז אחרת האם היה מתפתח ומממש את הכישרון שלו? אנו גם נשאל מה המחיר או הרווח שמשלם אדם שבוחר להישאר בעיר פריפריאלית, בדיוק כמו יוסף? השאלה האחרונה בנושא תעסוק במשאבים. האם ילד שגדל בפריפריה יש לו את אותם משאבים, אותם חוגים, אותו מגוון? וגם מהם היתרונות של לגור בעיר קטנה שאינה במרכז?
החלק השלישי יעסוק בציפיות של ההורים שלנו מאיתנו. נשאל האם אתם מרגישם שההורים שלכם מצפים ממכם? ואם כן איך זה משפיע עליכם? האם זה מלחיץ אתכם? האם זה גורם לכם לעשות דברים שאתם לא באמת רוצים? כמה חשוב לכם לעמוד בציפיות של ההורים ומה המחיר שתהיו מוכנים לשלם בשביל זה?
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.