פיית המרציפן - חדש

על ההצגה

"למיק היה חלום נפלא, היא סיפרה לי אותו – ואני רוצה לספר אותו לכם."

כך מתחיל מסעה של מיק, יחד עם טינו הגמד. מצוידים ב"מילת הקסמים" של אבא, הם יוצאים לגן הממתקים של המכשפה – שמאוד רוצה חברה, אך אינה יודעת איך.

ההצגה מציגה את ההתמודדות עם הפחד והתיידדות עמו, באופן רך, משעשע ומלא דמיון – עד לפתרון המרגש. הילדים משתתפים באופן פעיל במתרחש באמצעות שירה, מוזיקה קלילה, וכמובן – מילת הקסמים.

על היצירה והשפה האמנותית

אגדה ריאליסטית
ההצגה מספרת על התמודדות עם פחד, דרך יצירת קשר עם "האחר" – במקרה הזה, מכשפה בודדה שרק רוצה חברים, אבל מנסה "לתפוס" אותם בדרכה המכשפת. לכן הם בורחים...
המכשפה מוצגת כדמות קומית אך אנושית, עם חולשה שקל להזדהות עמה – ולכן מיק יכולה, על אף הפחד, ליצור איתה קשר.

הסיפור שואב ממוטיבים של אגדה, אך עובר תהליך רגשי ריאליסטי, מובן ומוכר לכל ילד.
הצמד מיק וטינו מגלם ניגודיות שמאפשרת התפתחות רגשית: מיק היא ההגיונית, האחראית והאמיצה – ואילו טינו הוא הרגשני, הפחדן והאימפולסיבי.
החברות בין השניים היא כלי להתמודדות עם הפחד – והיכולת לתת ולקבל מאפשרת למיק להתיידד עם מה שהיה קודם מאיים ובלתי-מוכר.

הסיפור נע בין דמיון למציאות: העלילה דמיונית, אך הרגשות אנושיים והדמויות מעוררות הזדהות.

דרמטורגיה

העיצוב והעלילה נבנו יחד, בתהליך משותף של יוצרות ההצגה – נטליה רוזנטל ורוני מוסנזון-נלקן – כדרמטורגיה משולבת.
העולם הבימתי עושה שימוש יצירתי בכל פינה של הבמה הקטנה – מלמעלה, מלמטה ומהצדדים.
הבמה משתנה לאורך ההצגה, ועוברת טרנספורמציות מפתיעות: החדר של מיק הופך ליער, לים, להר, לגן ממתקים – ולבסוף חוזר להיות חדרה.
עולם קטן שבו הכול יכול לקרות – ובכל זאת הוא נשאר מוגן ובטוח.
השפה הבימתית שותפה מלאה למסע הרגשי של ההצגה.

משחק

השחקנית מפעילה את הבובות באופן גלוי על הבמה, ומשחקת את כל הדמויות.
ההצגה נוצרת לעיני הילדים, אך השחקנית – גם כשהיא גלויה – מצליחה לעשות "קסמים".
המשחקיות מאפשרת לילדים להתמודד עם הרגעים המפחידים ולעבור בעצמם את המסע.
הם משתתפים באמצעות שירים ומילת קסמים שחוזרים לאורך ההצגה, ובדיוק כמו מיק – גם להם הכלים הללו עוזרים להתמודד עם הפחד.

מוזיקה

ההצגה מלווה במוזיקה מקורית שכתב אבי בנימין (תיאטרון גשר).
המוזיקה מלווה את הילדים לאורך המסע – מרגיעה ברגעי פחד, מלהיבה ברגעי שמחה, ותורמת רבות לחוויית ההצגה.
עד סוף ההצגה, הילדים כבר מכירים את השיר המרכזי – ושרים אותו בעצמם.

על היוצרים:

רוני מוסנזון-נלקן
אמנית בתיאטרון הקרון מאז 1983. כתבה, עיצבה וביצעה שורה ארוכה של הצגות מגוונות, והופיעה על במות תיאטרון בארץ, בפסטיבלים ברחבי העולם ובתוכניות טלוויזיה – בין היתר עם הדמויות שיצרה, "יוסף" ו"ברוך". לימדה במשך 25 שנה בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים. כיום עוסקת גם בטיפול.

נטליה רוזנטל
בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי. יצרה כבר במהלך לימודיה את ההצגה סודות בארמון, בה שימשה כמעצבת וכמפעילה. מאז עיצבה בובות ותפאורות להפקות רבות בתיאטרון הקרון ובתיאטראות נוספים, בהם: בלילה חלמתי חיות, אגדת ירושה וליים, ממלאה ציפיות, היפה והחיה (תיאטרון אל-קאסבה) ועוד. עבדה גם עם קבוצת התיאטרון הירושלמי.
כיום משחקת בהצגה רכבת המתנות של סבא וסבתא בתיאטרון הקרון. פיית המרציפן היא פרי שיתוף פעולה בינה לבין רוני מוסנזון-נלקן.

קטרינה טפליצקי מילר
שחקנית יוצרת, בוגרת בית הספר הגבוה לתיאטרון פיזי של אברהם דנא. פועלת מעל עשור כליצנית רפואית בפרויקט "רופאי חלום". שותפה ליצירה והופיעה בהצגות, סיורים תיאטרליים ומופעי רחוב. שחקנית בתיאטרון הקרון, יוצרת, בובנאית ומבצעת של הצגת היחיד קוואלי וקטי.

נעה אברמובסקי
שחקנית ובובנאית. למדה משחק בתיאטרון דאטא (אברהם דנא) ובובנאות במרכז לתיאטרון בובות בחולון. ממקימי "אנסמבל פנים" בבימוי עתליה זהבי. מנהלת תיאטרון באמבולה, בו יצרה את ההצגה ליעלי יש חווה. משחקת גם בתיאטרון הארצי לנוער (דרקון עפיפון) ובהצגה פיית המרציפן בתיאטרון הקרון.

אבי בנימין
מוזיקאי, החל את דרכו כפסנתרן קלאסי. מלחין מוזיקה לתיאטרון, קולנוע ופרסומות. כיום פועל בעיקר בתיאטרון "גשר" כמלחין הבית.

התאמת הסיפור לילדים בגיל הרך

הסיפור עוסק בנושא הפחד, ועם זאת בנוי כך שלא יהיה מפחיד מדי. כיצד?

• המפעילה הגלויה מספרת ויוצרת קשר ישיר עם הילדים. הילדים יודעים שהיא עושה את כל ההצגה – היא מתווכת ונותנת תחושת ביטחון.

• הסיפור והדמויות מביאים לידי ביטוי דקויות פסיכולוגיות אנושיות, שהילדים מזדהים איתן.

• הפחד נבנה באופן הדרגתי. המפגשים מתפתחים מהקל אל הכבד: הפטריות ביער, בולע המים, יצורי ההר ועוד. מיק "מתאמנת" דרכם על מילת הקסמים שלה – לקראת המפגש עם המכשפה. גם קהל הילדים מתכונן לשיא בהדרגה. מילת הקסמים נותנת ביטחון למיק, וגם לילדים.

• דמותה של המכשפה מפחידה אך אנושית. יש לה חולשה, והיא מעט מגוחכת בניסיון שלה "לתפוס חברים" במקום להתיידד איתם. היא הופכת לדמות קומית – במקום לפחד, צוחקים...

• המוזיקה קלילה וקליטה. מהר מאוד מתחילים הילדים לשיר עם המספרת בקטעי המעבר. המוזיקה מפיגה את המתח, ומעוררת שמחה ותחושת שותפות.

• במקביל לעניין בסיפור, הילדים מתעניינים גם באמצעים החזותיים – איך הדברים נעשים, איך פועלים ה"טריקים". רוח המשחקיות שורה על ההצגה כל הזמן, ומתוך המשחק ניתן לעשות את המסע בביטחון.

ההצגה נוצרה לפני למעלה מ-30 שנה. מאות ואלפי ילדים צפו בה – דורות שלמים... היא הפכה לקלאסיקה בתיאטרון הקרון. הורים שראו אותה כילדים מביאים את ילדיהם.
ההצגה התפתחה באופן אורגני מתוך הקשר עם הילדים.

הכנת הילדים לפני הצפייה

אפשר לשאול את הילדים שאלות שיכינו אותם לקראת הנושא:

• האם אתם מפחדים לפעמים? ממה?

• האם אתם מפחדים ללכת לישון?

• מה עוזר לכם כשאתם מפחדים?

• איך אתם מתגברים על הפחד?

מה כדאי לעשות עם הילדים לאחר הצפייה

אפשר לחזור על אותן שאלות, ולשאול על מיק:

• ממה מיק פחדה?

• מה עזר לה?

• איך מילת הקסמים השפיעה על המכשפה?

• האם משהו בהצגה הפחיד אתכם? הצחיק? עניין?

• איך בולע המים עזר למיק ולטינו?

• גן הממתקים היה אמיתי או לא? פיית המרציפן – אמיתית או לא? מה לדעתכם אמיתי, ומה זה דמיון...?

• מה את.ה היית אומר.ת למכשפה אילו פגשת אותה?

• אפשר לחזור על מילת הקסם של מיק, ולהמציא מילות קסם מצחיקות אחרות.

• אפשר ללמוד את השיר ולשיר אותו ביחד.

• אפשר להיזכר בשם המלא והארוך של טינו הגמד, ולתרגל אותו... (ננסינו פיצפולינו ולנטינו הגדול!)

יצירה בעקבות ההצגה

• ציירו את גן הממתקים ופיית המרציפן.

• ציירו אחת מהדמויות שאהבתם: בולע המים, הפטריות ביער, המצחיקונים בהר.

• המציאו דמויות נוספות שהייתם רוצים לפגוש בדרך.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

meirav@traintheater.co.il