סיפור אמיתי של אמונה נחישות וניצחון של ילדה אחת קטנה במאבקה העיקש ויוצא הדופן נגד חברת ענק המאיימת לכרות יער של עצי סקויה עתיקים בארצות הברית.
סיפורה המרגש של ג'וליה יגרום לכולנו להאמין שאפשר, חשוב ומוכרחים לפעול למען הצלת כדור הארץ. גם פה, במדינה שבה "יש צרות גדולות מאלה" במאבק הזה, הגיל לא קובע והמשפט "yes we can" לא שייך רק לעולם המבוגרים.
מחזה – אורלי ישועה שוורצברג
בימוי – יעל טילמן
עוזרת בימאית – עידן גילת
עיבוד מוזיקלי – רן בגנו
עיצוב תפאורה – סשה ליסיאנסקי
עיצוב תלבושות ואביזרים – מאיה פלג
עיצוב תאורה – אורי מורג
כוריאוגרפיה – מירה רובינשטיין
שחקנים – אמנון וולף, בר חדד, רונן סדיד, שגיא פרץ/עדן גולדמן .
VIDEO
על היצירה
את השאלות הרבות בהן נתקלה הבמאית בהצגה מיוחדת זו היא פתרה באמצעות שימוש מתוחכם בשחקנים, תלבושות ובתנועה על הבמה.
• השחקנים אינם מחליפים תלבושות ואינם יוצאים מהבמה ולו פעם אחת. לשחקנית הראשית תפקיד קבוע כמספרת סיפור ההצגה. לעומתה לכל השחקנים האחרים מספר דמויות ותפקידים. השחקנים משתמשים בגופם בקולם ובמספר אביזרים כמו כובעים ואביזרים נוספים על-מנת לעבור במהירות מדמות לדמות. צורת המעבר הינה תוך כדי יצירת הקפאה של הדמויות )פריז( • השחקנים הם גם אלה שמגלמים את עולם הטבע, הם היער עצמו, והם חלק בלתי נפרד מהעץ שעליו יושבת ג'וליה: שורשיו, ענפיו, הגזע. כך הם מגבירים את תחושת האנושיות של העץ, הליטוף שלו והחום. • שימו לב לבגדים שלובשים השחקנית הראשית בהצגה לעומת הבגדים שלובשים כל היתר: אבא של לונה, הילד תום, מנהל העבודה והדוקטור. הבגדים שונים בצורה משמעותית נסו להבין מה הסיבה לכך. • לסיכום: התנועתיות והתלבושות הן הרכיבים המרכזיים בהם השתמשה הבמאית. יחד איתם משתלבים גם מרכיבי הצגה נוספים כגון: המוסיקה שעוטפת את עולם הרגש ומלווה את ג'וליה ברגעים הקשים, המשמחים המפחידים. התאורה שעוזרת למעברי הזמן ומצליחה להניע התרחשות של שנתיים.
רעיונות לדיון הכנה ועיבוד מצורפים בהמלצת המפיק.
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.