מסטיק

מסטיק - זה הדבר השנוא על מרים המורה!
קולות הלעיסה, רשרוש העטיפה, החומר הדביק, הסוכר המזיק, הכל! מרים מחליטה לחנך את הכיתה ולעשות שיעור מיוחד - מדוע לא ללעוס! אך במהלך השיעור מסטיק אחד שובב מחליט להפריע לה, להצחיק אותה ולעשות הכל כדי להוציא אותה משיווי המשקל.
האם מרים תצליח להפטר מהמסטיק? או שתתפתח ביניהם ידידות מופלאה?
תיאטרון בובות פרוע ומצחיק, על מורה מסודרת, מסטיק שובב ועל מה שחשוב באמת.

על היצירה:

מבט חדש על תקופת הילדות

מרים המורה מביטה בילדותה מחדש, דרך הזיכרון שמעורר בה המסטיק. כל אדם מבוגר היה פעם יל ד קטן עם דמיון וחלומות, ולפעמים מבוגרים שוכחים שהיו ככה. בעולמה המסודר של מרים כבר לא נותר מקום לערכים של "ילדות", ודרך המסטיק הם פורצים החוצה והיא מבינה שהדחיקה אותם, שהם היו חלק חשוב מעולמה. ההצגה מזכירה לנו את המקום החשוב שיש בחיים לדמיון, לשעשוע וליצירה, במקביל לערכי חיים אחרים.

על האסור והמותר בגידול ילדים

בחינוך ילדים, יש הרבה מותר ואסור, במיוחד במסגרות כמו בתי ספר. הכללים שומרים על הסדר בכיתה, ומאפשרים קיום חברתי. אבל לפעמים חוקים וכללים יכולים לכבות משחק ודמיון, שהם הכוחות המניעים של גילוי, חקר והמצאה. בהצגה מרים המורה מבינה, שצריך למצוא דרך אמצע בין עולם הכללים לעולם הדמיון, שלשני העולמות חשיבות, וכל אחד בלעדי האחר אינו אפשרי.

כיצד "מסטיק" מספר סיפור על תרבות

לפעמים ניתן להביט בעולם דרך דברים גדולים, ולפעמים דרך הדברים הקטנים ביותר, כמו "מסטיק". למסטיקים יש סיפור תרבותי רב רבדים בתרבות הישראלית ובתרבות העולמית, מהמצאתו משרף עצים בדרום אמריקה, להפיכתו לממתק שנצרך ע"י כולם, מבזוקה שגי לתה עתידות, לקיר מסטיקים בטיול השנתי, ממסטיק עגול שקנינו במכולת ועשינו בועות, למסטיק עלמה ועוד. המסטיק מספר סיפור קטן על איך שהיינו ילדים, כמה התרגשנו מדבר כל כך קטן, כיצד חפץ יכול להעיר זיכרון שטמון בכולנו. חפץ יכול להעביר זיכרון תרבותי וזיכרון בין דורי, שמספר סיפור על העבר ועל העתיד.

על השפה האמנותית:

מסטיק כחומר פיסולי

השפה האומנותית בהצגה חוקרת לעומק את האופנים בהם השתנות החומר הגמיש מעוררת בנו רגש. בובת המסטיק ייחודית בכך שהצורה שלה משתנה כל הזמן, פיסול החומר והטרנספורמציות של הבובה קורים לעיני הקהל. הדרך בה מרים נוגעת בחומר, מספרת סיפור וההתנהגות של החומר מקבלת פרשנות דרמטית: הוא נדבק כי הוא לא רוצה שמרים תלך, הוא נובל כי הוא עצוב, הוא נצמד כי הוא אוהב… השפה החזותית חוקרת גם את הדרכים השונות לבטא ״מסטיקיות״. את הגמישות והדביקות של הקליי, ניפוח בלון ואלסטיות של בדים.

אנימציה חיה

זיכרון הילדות של עיר המסטיקים בהצגה מוצג לקהל על ידי צילום חי על הבמה שמוקרן למסך הטלוויזיה, הרי הוא לוח הכיתה. הטכניקה הקולנועית מאפשרת לעבור לעולם של זיכרון של ילדות ולהוציא את מרים מזמן ההווה של ההצגה. בסיום ההצגה, הילדים מקבלים הצצה אל עיר המסטיקים המיניאטורית האמיתית שמתחת לשולחן.

על היוצרות:

מרים לופו נובופלנסקי

יוצרת תיאטרון חזותי, כותבת ומאיירת. בוגרת תקשורת חזותית בבצלאל. השתתפה בהכשרות האמנים של תיאטרון הקרון ״החממה״ ו״הקליידוסקופ״. יצרה שלוש הצגות יחיד קצרות בתיאטרון הקרון, שהוצגו בפסטיבל הקרון הבינ״ל וכמופעים רצים: ״אגן המשאלות״, ״יונה הדוורית״, ו-״צינורגולות״. כתבה ועיצבה את ספר הילדים ״איילה אחות גדולה״ שיצא בהוצאת קרן, 2021 . כותבת ומאיירת עבור עיתון עיניים.

גוני פז

אמנית בינתחומית, בובנאית תיאטרון וטלוויזיה, בימאית, מרצה, יועצת ושותפה ליצירה במגוון יצירות תיאטרון ומחול בארץ ובחו"ל. רכזת תוכנית ההכשרה של תיאטרון הקרון ה"קלידוסקופ". בוגרת ביה"ס לאומנות תיאטרון הבובות חולון ובית הספר לתיאטרון חזותי. "אני מאמינה בכל ליבי שהנפשה היא דבר הדדי, אני מנפישה דברים והם מנפישים אותי".

לי גאון

בוגרת רימון ובעלת תואר ראשון בחינוך מוסיקלי מהמדרשה למוסיקה מכללת לוינסקי . הוציאה את אלבום הילדים " ילד פעם " ושני אלבומי סולו, ויצרה עם שותפיה מופעים מוסיקלים בעקבות השירים. השתתפה בפרויקטים מוסיקליים שונים, ביניהם ערב שירים של אגי משעול, מנחה קונצרטים של הפילהרמונית לילדים ונוער , השתתפה ב"קלידוסקופ " הכשרת אמנים של תיאטרון הקרון בתיאטרון חזותי לילדים.

עדילי ליברמן

ילידת חיפה 1979, פרפורמרית ויוצרת, מורה לאילתור בשפת הרגע. סיימה בהצטיינות לימודי חקר הביצוע באמנות התיאטרון באונ׳ ת״א MFA . יוצרת ״בנות בצריח״ ואת ״נירה וסוואנס בחלל הילדי״ כיתת אמן לציבור (בשיתוף עם נדב בושם). יוצרת ומבצעת את ״מופעי ההיסטריה״ - lecture performance , ואת מופעי ההיסטריה פרק ב׳ (בשיתוף תרפיסטיות ומטפלות בבריאות הנפש). מתנדבת ופעילה במרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית משנת 2006 .

הכנת הילדים לפני הצפייה:

• לספר על ההיסטוריה של המסטיק (יש המון חומרים שאפשר למצוא ברשת).

• להקריא עתידות של בזוקה.

• לספר סיפורים שקרו לילדים בהקשר של מסטיקים.

יצירה בעקבות ההצגה:

• לצייר את המפה של העיר הדמיונית ולכתוב עליה סיפור.
• לצייר/ לפסל את העיר הדמיונית בחומרים שזמינים לכם.
• להביא לכיתה/גן CLAY או חימר או פלסטלינה ולשחק בצורות משתנות של דמות המסטיק שלכן.ם. אפשר גם להוסיף זוג עיניים מחומר אחר.

* קיימת אפשרות להזמין סדנת קליי עם האמנית מרים לופו נובופלנסקי בהמשך להצגה.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

shoshy@traintheater.co.il