אמורפיה נגד הצורות

המופע "אמורפיה נגד הצורות" מעמיק את ההיכרות של ילדים עם צורות גיאומטריות בסיסיות דרך סיפור רגיש ומלא הומור. העלילה עוסקת בסכסוך אשר נתגלע בין אמורפיה, שהיא חסרת הצורה מוגדרת לבין: משולש, מרובע ועיגול אשר לעגו לאמורפיה בשל שונותה. אמורפיה הרגישה מושפלת ודחויה ובהתקף זעם ביקשה לנקום בצורות ולהכחיד אותן מהעולם. 

מבוסס על ספר ילדים בעל אותו שם, מאת איל נחום. 

איל נחום – מנהלה האומנותי של תיאטרון מחול ירושלים, הוא כוריאוגרף מוערך בזכות יצירות המחול שלו כגון "שובו של חד הקרן", "וורודים", "עונות של מלחמה" ועוד. נחום רקד בלהקות מחול מובילות בארץ ובחו"ל והשתתף ברפרטואר מאת טובי היוצרים בארץ ובעולם. בנוסף נחום הוא בוגר האוניברסיטה הפתוחה בפסיכולוגיה ומוסמך מטעם האקדמיה למוזיקה ומחול. לאחרונה הוציא לאור את ספר הילדים הראשון שלו "אמורפיה נגד הצורות" אותו כתב בהשראת הורותו לשלישיית ילדים שחלקם עם צרכים מיוחדים וביים אותו כהצגת מחול.

על היצירה -

היצירה מורכבת משישה מישורים: 1. מחזה 2. כוריאוגרפיה 3. "ווידיאו ארט" 4. מוזיקה מקורית 5. תאורה 6. תלבושות.
הסיפור עובד למחזה (איל נחום) והרקדנים/שחקנים מדברים את הטקסט לכל אורך ההצגה ומשתפים לפרקים את הילדים בשאלות שמציב המחזה. הכוריאוגרפיה של המופע (איל נחום) מציגה עולם תנועתי לא מוגדר ומשתנה של אמורפיה לעומת עולם צורני ומקובע. קטעי הריקוד מאופיינים במקצבים מוזיקליים שונים ומייצגים את סצנות העלילה באופן דינאמי, מרשים ויצירתי. הווידיאו ארט (אמרי שביט) נפרס על פני מסך קולנוע לבן ענק ועליו מוקרנות שקופיות עם ייצוגים וויזואליים קונקרטיים או מופשטים כרובד תומך נוסף לעלילה או למצבן הרגשי של הדמויות המציגות. המוזיקה המקורית (דקלה בניאל ואיל נחום) נוצרה בהתאם לכוריאוגרפיה והיא מלווה את המופע באופן קליט ורגיש. המופע מסתיים בשיר סיום סוחף של כל משתתפי ההצגה והצופים כשמילות השיר מוקרנות גם הן על מסך הווידיאו. 6. תלבושות (ילנה סרגון) – התלבושות הצבעוניות והססגוניות מעוצבות כך שהן מייצרות הרבה שמחה וחיות ברוח המופע.

רעיונות לדין הכנה ועיבוד:

1. מהו שונה? מי הוא שונה? מה אנחנו חושבים על מישהו שהוא שונה?
2. מציאת מילים ופעלים שמעליבות ומקטינות ערך אנושי.
3. איך אנחנו מגיבים כשאנחנו נעלבים? איך אנחנו מגיבים כשאנחנו כועסים?
4. האם כדאי לשוחח עם מישהו כשאנחנו נסערים או עצובים? ועם מי אנחנו יכולים לדבר?
5. מה קורה לנו כשאנחנו לא מדברים?
6. איך אני מרגיש את עצמי בחברה? כמה מקום אני תופס "בעולם"? (אפשר לשחק או לצייר)
7. האם יכול להיות מקום ל"אחר"?
8. האם "שונות" היא דבר טוב?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

jerusalemdance@gmail.com