מתוך חוברת ההעשרה:
מה קורה כששחקן לא מגיע להצגה והשחקנית נותרה לבדה עם פועל הבמה. הקהל כבר באולם, כולם מחכים - אבל את ההצגה אי אפשר להתחיל. איך בכל זאת, בעזרת הקהל מעלים את ההצגה?
זאת תוכלו לגלות ב..."מהומה על הבמה".
מנהלים, רכזים ומורים יקרים,
חשבתי לעצמי שדברים לא קורים להם פתאום. כל דבר שקורה, מקדים לו תהליך. התהליך, הוא דבר חשוב, מעניין ומרתק,לא פחות מהתוצאה- מרהיבה ככל שתהיה. לעיתים התהליך קצר, אפשר לומר אף קצר מאוד, ולעיתים התהליך ארוך הוא. לעיתים, אנו יכולים להיות בו בגפנו, ולעיתים, אנו זקוקים לאנשים נוספים - שותפים לתהליך. כמה נפלא לצעוד יחד להגשמה של דבר. להיות חלק ממנו, להיות שייכים אליו. במקרה כזה, כשאדם שותף למשהו, יש לו את היכולת להביע את דעתו ולשתף בתחושותיו. הוא עצמו למד מכך וגדל עם הרגל נהדר - להיות שותף לדבר. אנו רוצים לנצל הזדמנות זו, כדי להזמין את הילדים להיות שותפים שלנו - להיות הקהל בהצגה. כי בתהליך יצירה של הצגה, זקוקים להרבה שותפים שבלעדיהם, כפי שנפרט בהמשך, הצגה לא יכולה להתקיים, היה כבר מי שאמר כי ".. אין הצגה בלי קהל.." אז בואו לצפות ב"מהומה על הבמה" - הצגה קטנה גדולה, שגם תלמד את הצופה הצעיר, כי לפעמים בדרך להגשמה, קורים דברים לא צפויים, ורק לאחר שמתמודדים עימם, ניתן להמשיך.
אתם וודאי שואלים את עצמכם עכשיו, על מה המהומה? הרשו לי רק לרמוז לכם שהיא מתרחשת על הבמה.
בהמשך, תוכלו למצוא דברים מאת היוצרים, וכן לבחון מספר הצעות לפעילות בכתה טרם הצפייה בהצגה ואחריה.
בברכת צפייה מהנה,
דפנה חלף גבאי
מנהלת תוכן
דבר המחזאים / שחקנים
עולם התיאטרון ריתק מאז ומעולם את כולם. גם את העוסקים במלאכת התיאטרון וגם את הקהל, הצופה במלאכה. תמיד מעניין ומסקרן מה קורה שם, מאחורי הקלעים? מה יש שם מאחור, שאף פעם לא מראים לנו? איך בדיוק נראה שחקן כשהוא מגיע לתיאטרון, נכנס בכניסה האחורית, המסתורית, המיועדת לשחקנים בלבד, מתקלף מבגדיו הרגילים ולאט לאט, שכבה אחר שכבה, מתחלף לו כזיקית והופך למישהו אחר, למשהו אחר. איך נראתה התפאורה ביום הראשון לחזרות, כשעוד הייתה שרטוט גס וראשוני של איזה רעיון? ואיך הפכה בסופו של עניין לתפאורה היפה שאנו רואים על הבמה כשהמסך נפתח? אותו הדבר לגבי המוסיקה, התאורה, הכוריאוגרפיה, התיאומים, השינויים, התיקונים, ואיך בכלל הפך מחזה שכתוב על נייר להצגה נושמת וחיה?
יכול להיות שהדור המבוגר בימינו כבר קיבל כמה תשובות על כל השאלות האלה, בזכות שפע תכניות הריאליטי ששטפו אותנו בשנים האחרונות. התכניות האלה, שעסקו ברצון להיות כישרון, ברצון להגיע לבמה, נתנו הצצה קטנה לעבודתו של השחקן או הזמר בדרך אל ההצלחה. אך יש עוד כל כך הרבה לראות ולהראות את מה שבאמת קורה בדרך הפתלתלה הזאת.
מתוך מחשבה על דור העתיד של קהל התיאטרון, בחרנו להציג דווקא בפני הקטנטנים שבינינו משהו מתוך הערבוביה הקסומה הזאת שנקראת 'הצגה'. אנחנו בטוחים, שמלבד סקרנותם לראות הצגה מוכנה, הם יהיו מסוקרנים לצפות גם בתהליך. הם ייהנו להיחשף לעבודת השחקן ולאלמנטים החשובים כמו סיפור, תלבושות, תפאורה, מוסיקה, דמויות.. ולקסם שבתיאטרון.
מלאכת הכתיבה היא מלאכה עדינה ולא פשוטה. בגלל שההצגה מיועדת לילדים הקטנים, היה צורך ברור שהחומר יוגש בצורה לא כבדה, לא מסובכת, ובוודאי לא דידקטית או מטיפה. חיפשנו בזהירות רבה את הנקודות שבאמת יעניינו, יסקרנו ויגרו אותם. הקפדנו על אותם רגעים שיגרמו להם להתחבר למה שקורה, גם רגשית, וכך לסחוף אותם לתוך שלל המצבים המתרחשים בהצגה. כך, אנו מאמינים, הם יוכלו גם לזכות בחוויה, וגם לתת לאחר מכן דין וחשבון, בינם לבין עצמם, על מה שראו.
כדי שהחוויה המסוימת הזאת תעבור עליהם בצורה נעימה, בהירה, ברורה ומעל לכל חווייתית, בחרנו להגיש אותה בצורה משעשעת, קולחת וזמינה, תוך שימוש באלמנטים תיאטרליים מגוונים. ולבסוף, ניסינו לא לשכוח כמובן לרמוז להם שעל מנת ליצור משהו, להצליח במשהו, כדאי להתעקש, לעבוד קשה, להשתפר ולהשתכלל, כדי להגשים את החלום. כל חלום.
מיטל סלקמון וגיל צ'רנוביץ
פעילות טרם צפייה בהצגה ואחריה
כדאי לשוחח עם הילדים על השלבים לפני שהמסך עולה:
איך עושים הצגה?
כדי לעשות הצגה, צריך לפני הכול להחליט איזה מחזה רוצים להציג. אם זו הצגה למבוגרים או לילדים. אחרי כן, מחפשים את הבמאי המתאים ליצור את ההצגה, את המעצב שייעצב את התפאורה והתלבושות, את המוסיקאי שיכתוב את המוסיקה, את מעצב התאורה ומעצב התנועה. עכשיו, כמובן, צריך לקבוע מי יהיו השחקנים שישחקו את כל התפקידים בהצגה. חודשים אחדים לפני שהמסך עולה, מתכנסים הבמאי והשחקנים בחדר חזרות. השחקנים, בעזרת הבמאי, עורכים הכרות עם הדמויות שהם מגלמים, וכמו שאומרים בשפה מקצועית, לומדים בעל פה את הטקסט (הטקסט - אלה המילים שהדמויות אומרות בהצגה). במהלך תקופת החזרות, בונים את התפאורה (שכבר עוצבה זמן רב לפני) ומקימים אותה על הבמה, כותבים את המוסיקה, מודדים את התלבושות, מייצרים את האביזרים ומתכננים את התאורה. בסוף, עושים את ההכנות האחרונות בהחלט, טרם הרגע החגיגי, בו המסך נפתח והשחקנים שעל הבמה פוגשים את הקהל שבאולם.
מילון תיאטרון
תיאטרון - המילה תיאטרון נגזרה ממילה יוונית זהה שפרושה "מקום לצפייה". סגנון הצורה והממדים של הבמה יכולים להשתנות מהצגה להצגה.
הצגה - הפירוש שנותן במאי למחזה, בעזרת שחקנים, תפאורה, מוזיקה, אביזרים ושאר אמצעים תיאטרליים העומדים לרשותו. ההצגה מתרחשת לנגד עיני הצופה, מעוררת בו תגובות רגשיות ומגרה אותו ליחס לאמצעים התיאטרליים משמעויות.
מחזה - יצירה ספרותית הבנויה על מטאפורות אמיתיות שונות, הנמצאות בתת מודע המשותף של הקהל. מחזה יכול להיות מורכב מכמה מערכות הכוללות תמונות (סצנות) קטנות, שבאמצעותן נרקמת העלילה.
העלילה - פעולה דרמטית נוצרת במחזה כאשר דבר מה מתרחש ומאפשר לדבר אחר להתרחש, כלומר פעולה אחת מניעה את זו שבאה אחריה, וכך נוצר רצף פעילויות - שהוא העלילה. פעולה במחזה מורכבת מסיבה ומסובב.
הדמות - דמות במחזה היא אישיות פרי יצירתו של המחזאי, הפועלת, מדברת ומשתתפת בהתרחשויות, בחלק מן המחזה או בכולו, ומומחשת בהצגה על ידי עבודת השחקן. יש מחזות עם דמות אחת בלבד, המשתתפת לכל אורך המחזה, ויש כאלה המכילים דמויות רבות- ראשיות, משניות וניצבים.
שחקן - הוא אדם שמשחק או מציג תפקיד בהפקה אמנותית. בזכות הדרך האמינה שבה הוא מגלם את הדמות, הוא מוביל את הקהל לעולם האשליה המאחדת את הצופים עם השחקנים.
במאי תיאטרון - הוא זה שאחראי לכל מה שמתרחש על הבמה. הוא הדמות המרכזית, אשר אמור לראות תמונה כוללת, לתזמר העלאה של מחזה ולהבטיח את איכות ושלמות המוצר התיאטרלי, על ידי איחוד המאמצים והאספקטים השונים של ההפקה. הבמאי עובד עם השחקנים ומנצח על כלל פעילויות ההפקה - תחקיר, מוסיקה, עיצוב תפאורה, עיצוב תלבושות, עיצוב תאורה, עבודת במה. הוא מחפש את הדרך איך להפוך את ההצגה משמעותית עבור הקהל.
מוסיקה - בין אומנויות המוסיקה והתיאטרון יש שותפות מפרה. המוסיקה משלימה, בעיקר בדרך רגשית את הדרמה המוצגת, ואילו הדרמה "הולידה" מתוכה אומנויות שהן בעיקרן מוסיקליות: אופרה ומחול. לזיווג בין המוסיקה לתיאטרון יש צאצא משותף, זהו המחזה המוסיקלי.
תפאורה ותלבושות - הבמאי ומעצב התפאורה קובעים איך תראה הבמה. איזה רהיטים ואביזרים יהיו עליה, ובכך להעביר את התחושה של המקום והתקופה בהם ההצגה מתרחשת. בעזרת כל הפרטים שנמצאים על הבמה אפשר לספק לקהל את כול המידע שלא כתוב במחזה. בתיאטרון הבגדים נקראים תלבושות. הבגדים בהצגה רומזים לנו על הדמות של השחקן שלובש אותם ועוזרים לנו להבין אותה.
אביזרים - הם כל הדברים שהשחקנים זקוקים להם על הבמה בכל הצגה. אלה חפצים שהשחקנים זקוקים להם ומכינים אותם במיוחד לכל הצגה. הם נראים ממש כמו הדבר האמיתי ועשויים מחומרים עמידים שיחזיקו מעמד לאורך ימים כל עוד ההצגה מוצגת.
תאורה - אור הוא קסם. התאורה עוזרת ליצור את האווירה הנכונה של המחזה. בעזרת התאורה אפשר להגדיר את השעה בה מתרחשים הדברים, את העונה ומזג האוויר. התאורה עוזרת לבחור את מה שרוצים לראות ומאפשרת להסתיר את מה שאיננו מעוניינים לראות.
פועלי במה - בונים את התפאורה על הבמה לפני ההצגה ומפרקים אותה אחריה, בכל פעם מחדש.
הקהל - הקהל הם הצופים,אשר בלעדיהם לא תיתכן שום הצגה. תיאטרון אינו יכול להתקיים ללא שני מרכיבים יסודיים: השחקן והקהל. הקהל, המשלים את שלבי היצירה, יש לו חלק חשוב ביצירת החוויה התיאטרונית עצמה. ההצגה יכולה להיות שונה בהתאם לקהל הצופה בה - קהל אוהד ומגיב מעורר את היסודות התוססים של ההצגה. השחקנים תמיד שמחים לקבל מהקהל מחיאות כפיים וחיוך שמעיד על כך שהוא מרוצה מההצגה.
הצעה לקיום פעילות שלאחר ההצגה –
פירוט : לאחר ההצגה הפסקה קצרה, חוזרים ומדברים על מושגים שהילדים נחשפו אליהם במהלך ההצגה כמו: מחזה, תפאורה, מוסיקה, פועל במה, מאחורי הקלעים, שחקן וכד', ממשיכים עם משחק דמיון מודרך – מנחה, מיטל השחקנית בהצגה וכן משחקי תיאטרון על הבמה (משתדלים לשתף את כל הילדים), משלבים ריקוד, קורדינציה, דמיון, מסיימים בשיר מקפיץ וסיפור דמיוני, יחד עם הילדים כשהם הופכים להיות מה שהם אומרים לדוגמה: אם הסיפור על חוף ים – כל ילד שאומר מה מזכיר לו ים : גלים, דגים, מדוזות, שמשיות, מטיילים (בעצם מציג את מה שאמר) .