בדיון שהתקיים ב-2008 בבית המשפט המחוזי בירושלים, שופטים ועורכי דין ביקשו מנערה בת 16 להדגים את התנוחות בהן נאנסה על ידי ארבעה נערים. היא רכנה על רצפת בית המשפט והדגימה.
עם פרסום הדיון בתקשורת, הסניגור של הנאשמים טען להגנתו: "אמפתיה תפריע לי לעשות את עבודתי" מומחים טענו: "לגיטימי לחלוטין". אגב, כולם גברים.
"תדגימי" היא דרמת בית משפט שמבוססת על פרוטוקול אותו דיון. המינים המקוריים הוחלפו- הגבר היחיד במופע משחק את הנאנסת, ונשים משחקות את השופטים, התובע והסנגור.
VIDEO
דפנה זילברג – יוצרת ובמאית
בוגרת תואר שני MFA בבימוי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב, בהצטיינות. בעל תואר ראשון בקולנוע באוניברסיטת תל אביב, במסלול תסריטאות, בהצטיינות. חברה במעבדת הבימאים של הלינקולן סנטר, ניו יורק (Lincoln Center Directors Lab 2014). מלמדת תיאטרון דוקומנטרי, בגודמן, בית הספר למשחק בנגב, זוכת פרס במאית השנה לשנת 2018 ב"קיפוד הזהב" על בימוי ההצגה "תדגימי".
בין עבודותיה : ברטוד ואגנס, מאת נועה לזר-קינן, תיאטרון הבימה (2018) אמא מאוהבת, בכיכובה של חנה לסלאו, תיאטרון הקומדיה (2017) אדיפוס שמדיפוס , במאית ומחזאית, תיאטרון יידישפיל (2017) תדגימי , דרמת בית משפט תיעודית, מוזיאון תל אביב (2017) הניצוד מאת מרטין שפר ב"גודמן" בית הספר למשחק בנגב (2016), אופוריה - העיר השמחה בעולם מאת נבו זיו בתיאטרון חיפה (2016) בייבי מאת אמנדה וויטינגטון בסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין (2015) כרטיס לקרקס בתיאטרון תמונע (2015), תורת הזרע בתיאטרון תמונע (2014), דרקון הזהב מאת רולנד שימלפפניג בפסטיבל עכו (2014), תמונות מהוצאה להורג מאת הווארד בארקר בגודמן - בית הספר למשחק בנגב (2013), אגדות מיערות וינה מאת אדן פון הורבאט כפרויקט גמר לתואר שני באוניברסיטת תל אביב (2013) של מי החיים האלה בעצם? מאת בריאן קלארק, הצגה אורחת בתיאטרון הבימה (2012), דרושה אמא! בפסטיבל בת ים הבינ"ל לתיאטרון רחוב (2010).
ז'אנר תאטרון דוקומנטרי (אופציה לסדנה כיצד יוצרים הצגה שמבוססת על פרוטוקול)
מהו תיאטרון דוקומנטרי?
שימוש בחומרי מציאות, שלא נועדו להיות פרוזה או דרמה והעלאה שלהם לבמה.
Verbatim theater – תיאטרון דוקומנטארי של מילה במילה. לקחת ולערוך חומרים בדיוק כפי שהם נאמרו / נכתבו ולהעלות אותם על הבמה.
Voices of the voiceless – קולם של חסרי הקול.
דוגמה - "אפרוח" / אגי משעול
בשיר "אפרוח", המשוררת אגי משעול השתמשה בטקסט דוקומנטרי מתוך תקנת צער בעלי חיים "המתת אפרוחים". משעול לקחה את הטקסט מתוך החוק והפכה אותו לשיר. בכך היא למעשה הוציאה אותו מההקשר של החקיקה ונתנה לו הקשר אמנותי והפכה אותו ממציאות ליצירה.
תיאטרון דוקומנטרי בישראל - דוגמאות: נולה צ'לטון, יגאל עזרתי ("משפט גבעתי)
דוגמאות עכשוויות שרצות בישראל - "השימוע" רננה רז, "אקווריום" רוני ברודצקי, "כרטיס לקרקס", "תורת הזרע" דפנה זילברג.
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
אי״ב - ארגון יוצרים עצמאים בתיאטרון
0508872445 ליטל
lital@eve.org.il
תל אביב - יפו, רח' תל גיבורים 5