מוזיקה חיה לסרט אילם (A)

תחום: מוזיקה
תת-תחום: מפגש מוזיקה
משך זמן המופע: 60
סגנון: מעורב
שם הרכב: דואו
סיווג: הרכב כלי
שם המפיק: אב"י - אמנויות במה ישראלית
קהל יעד: ג - ט
כמות קהל מקסימלית: 250
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 05/09/2017

 

בניית הרפרטואר המוזיקלי והתאמתו לסרט, כמו גם הלבשת סצינות שלמות על יצירות מופת מהגדולות בהיסטוריה של המוזיקה הקלאסית, היא תהליך מרתק שבו אנחנו מבצעים-מפרשים, מחיים מחדש, ומעניקים זווית רגשית אישית לסצינות הקולנועיות כמו גם ליצירות המוזיקליות המוכרות ביותר. בתהליך עבודה זה מצאנו צורך להרחיב את הקשת המוזיקלית וליצור קולאז' של סגנונות שמשלב; ג'אז, שירי פופ, פולקלור, אוריינטלי, אילתור חופשי, ורפרטואר קלאסי אשר עיבדנו במיוחד להרכב של כינור ופסנתר.

הפרויקט שלנו מציע לדור הצעיר חשיפה למוזיקה קלאסית בצורה מקורית ומהנה דרך שילובה עם הממד הוויזואלי, השולט כיום בתקשורת הבין אישית- התמונה- הסרט הנע. 
במופע אנחנו מציעים פסקול מוזיקלי שברובו מבוסס על המוזיקה הקלאסית, המבוצעת בנגינתנו בביצוע חי בהרכב של כינור ופסנתר לאורך הקרנת הסרט האילם. המופע מבוסס על שילוב בין האמנויות השונות: מוזיקה בסגנונות שונים, (קלאסית, אתנית ופופ, בנגינת פסנתר וכינור, עם האפשרויות השונות בשימוש בכלים הללו) ועולם האומנות הויזואלית, התמונה והקולנוע.

חשיפת הילדים למופע אמנותי כזה תעניק להם דרך נוספת ללמוד על העולם והחיים בכלל, תורמת להתפתחות הקוגניטיבית, השכלית והרגשית ומגרה בהם את היצירתיות והרצון להעז ולבטא את עצמם.  

המטרה שלנו לחשוף את התלמידים לחשיבות ולכוח שיש למוזיקה בפרשנות הנרטיבית והרגשית לתמונה \סצנה שבה הם צופים. לדוגמה אותה סצנה נתונה יכולה להיות טרגית לרקע מוזיקה מסוימת וקומית לרקע מוזיקה אחרת. בכוחה של המוזיקה לצבוע את הסרט האילם השחור לבן בשלל גוונים של צליל, לפרש, לתת אווירה ולספר את הסיפור שהעין רואה. בדרך זו נחשפים התלמידים ליכולת הביטוי ולסיפור שמספרת היצירה המוזיקלית-הקלאסית, אשר בעזרת התמונה היא יותר נגישה מובנת ומהנה.

הערך המוסף בפרויקט מסוג זה היא החשיבות לביצוע חי וליצירה ברגע (לעומת פס קול מוקלט). היצירה ברגע מתקיימת על ידי שיתוף פעולה מלא בין המאזין\צופה - התלמידים, לבין המבצעים - אנחנו. שלצורך זה נדרש ריכוז הדדי, חלופה של חוויות רגשיות וחוויה משוטפת של הסיפור מתחילתו ועד סופו. כלומר לתלמיד יש אחריות להצלחת האירוע (לעומת החוויה הפסיבית בהאזנה להקלטה בבית).

 

תיאור המפגש -  אורך המפגש 60 דקות

פתיחת המפגש בעשר דקות הסבר והכוונה לצפייה והאזנה

52 דק' הקרנת הסרט ונגינה רציפה של כינור ופסנתר

 

 


לצפייה בסרטון

על היצירה
 

הרעיון לפרויקט נולד מתוך התלהבות להציע ממד נוסף לחויה המוכרת כקונצרט קלאסי. עם הוספת הממד הויזואלי הנרטיבי והתיאטרלי, הרפרטואר הקלאסי מקבל משמעות חדשה וצובע את הסרט האילם, השחור-לבן, בשלל צבעים מוזיקליים של צלילים ורגשות.

על היוצרים

בשארה הארוני


בשארה הארוני נולד ב- 1983 בנצרת, פסנתרן קלאסי בינלאומי, סיים את לימודיו בבית הספר הגבוה למוזיקה ולמחול בהנובר אצל פרופ' אריה ורדי. בשארה הארוני הופיע בגיל 24 בהופעת בכורה ב'קרנגי הול' בניו יורק, וניגן כסולן עם תזמורות מהשורה הראשונה כגון; התזמורת הפילהרמונית של לונדון, התזמורת הסימפונית של ולנסיה, התזמורת הקאמרית של שטוטגרט, התזמורת הפילהרמונית הישראלית וכן תזמורות ישראליות אחרות .

הארוני ניגן כסולן עם מנצחים ידועים בהם זובין מהטה, לורין מאזל, ודניאל ברנבוים. כנגן מוזיקה קאמרית  ניגן הארוני יחד עם מוזיקאים מהשורה הראשונה כגון דאישין  קאשימוטו (הנגן המוביל של התזמורת הפילהרמונית של ברלין) , נבוקו אימיי וגיא בראונשטיין באולמות החשובים בעולם; 'הברלין פילהרמוני', 'הפרומס' בלונדון, 'המוצארטאום' בזלצבורג ועוד.

בין השנים 2011-2016 הארוני ניגן יחד עם הפסנתרן הבינלאומי ירון קולברג בדואו הפסנתר 'דואו אמאל'. יחדיו הופיעו השניים מול קהל נלהב באולמות ידועי שם בעולם, ביניהם 'מוזיאון המטרופוליס לאומנות' בניו יורק, 'בטהובן-פסט' בון, 'האולם הקונצרטנתי' בבייג'ין, 'תיאטרון קולון' בבואנוס- אייריס, 'אולם מלבורן לאומניות' באוסטרליה, 'מרכז מוסאשינו' בטוקיו, ו'מרכז גויאנג לאומניות' בקוריאה.

בשארה הארוני נותן כיתות אומן ברחבי העולם באוניברסיטאות ואקדמיות למוסיקה, והיום מקים יחד עם עדי צייגר פרויקט של סרטים אילמים בליווי מוסיקה חייה בביצועם. השניים חנכו לאחרונה את הפרויקט באירופה וזה זכה להתלהבות רבה.

 

עדי צייגר

                                                             

עדי צייגר, סיימה את לימודיה בבית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש בוכמן -מהטה בתל אביב ונסעה להמשך לימודים באקדמיה למוסיקה ותאטרון ברוסטוק גרמניה.

צייגר הופיעה עם תזמורות שונות תחת שרביטם של מנצחים כמו זובין -מהטה, כריסטוף פון דוהנני ופייר בולז. בין השנים 2003-2010 סיירה ברחבי אירופה ארצות הברית ודרום אמריקה עם התזמורת West Eastern Divan, תחת שרביטו של דניאל ברנבוים.

לאורך השנים בהם חייתה בברלין למדה תאטרון, משחק בימתי ומול המצלמה ב-' Actors Space', ב- Theater Summer School Berlin, ב- 'Die  Tankstelle' . מ- 2010 מופיעה בהפקות תאטרון שונות בגרמניה, ב- 'Schaubuehne' בברלין וב- Vorpommern Theater, איתו היא מסיירת ברחבי גרמניה.

עם הפסנתרן בשארה הארוני מנגנת רסיטלים בגרמניה ספרד ואנגליה. אחד הקונצרטים הללו באביב 2013 באנגליה הוקלט על ידי ה- BBC Stoke.  באותה השנה הקימו השניים את פסטיבל טק'אסים בברלין המשלב מוסיקה קלאסית ואוריינטאלית. הפסטיבל הוקלט ושודר במלואו בתחנת הרדיו המרכזית  DeutschlandRadioKultur וכן נתמך על ידו.

ב-2014 עברה להתגורר בברצלונה וניגנה עם תזמורת האופרה של ליסאו והתזמורת הסימפונית של ברצלונה קאטאלוניה, לצד פרויקטים של מוסיקה קאמרית ורסיטלים עם הפסנתרן ג'ורדי רומרו.

מלבד ההופעות והקונצרטים צייגר מלמדת ומשתפת מניסיונה בשיעורי כינור וסדנאות להופעה בימתית בשפות שונות; גרמנית, אנגלית, עברית וספרדית. בנוסף היא דוברת הונגרית וערבית.

לאחרונה חזרה להתגורר בישראל ויחד עם בשארה הארוני חונכת פרויקט של סרטים אילמים ידועים ומוסיקה חיה בביצועם.

 

 

נקודות לדיון לפני המפגש - הכנה למפגש

המפגש בין הסרט האילם ובין המוזיקה הוא מפגש בין שני תחומי אמנות, העומדים כל אחד בפני עצמו. הסרט כמו המוזיקה, מעצבים מציאות מסוימת, מספרים סיפור ומעוררים רגש.
הסרט האילם, בהעדר השפה, מנתק אוטומטית את ההתרחשות ממיקום קונקרטי- גאוגרפי ותרבותי. כלומר אם בסרט הדמויות מדברות עברית, כנראה תניחו שהסיפור מתרחש בישראל, אם הדמויות בסרט מדברות צרפתית,
כנראה תניחו שהסיפור מתרחש בצרפת וכן הלאה.
מה קורה כאשר הסרט הוא אילם? ופס הקול הוא מוזיקה בלי טקסט?
מה התפקיד של המוזיקה בהקשר הזה? האם יש בכוחה למקם את הסיפור במקום גאוגרפי, או גם תרבותי?

בעת צפיית הסרט, הדמיון שלנו משלים אוטומטית את הפרטים שהסרט לא מספק, כדי שהסרט יהיה ריאליסטי ונוכל להבינו קוגניטיבית ולהתחבר אליו רגשית.
אם הסרט נפתח לרקע מוזיקה ספרדית, כיצד זה ישפיע על האווירה התרבותית ועל הדמיון שלכם בעת צפיית הסרט? אם הסרט נפתח לרקע מוזיקה צוענית או שיר ברוסית, כיצד זה ישנה את התמונה?

הצעה לפעילויות:
- הקרינו סצנה קצרה כלשהי ללא פס הקול שלה, השמיעו ברקע קטע מוזיקלי מתרבות כלשהי וחזרו על הקרנת אותה הסצנה, כל פעם עם מוזיקה מתרבות אחרת.
עקבו ועימדו על שינויים המתרחשים באווירה ובדמיון שלנו בכל צפיה וצפיה.
הסרט האילם הוא שחור לבן, כיצד הדמיון שלכם יצבע את התמונה אם ברקע יש מוזיקה הודית? או מוזיקה משנות השישים? או אולי מוזיקה כנסייתית? או אוריינטלית?

-הקרינו סצנה קצרה כלשהי ללא פס הקול שלה, השמיעו ברקע קטע מוזיקלי מתרבות כלשהי וחזרו על הקרנת אותה הסצנה, כל פעם עם מוזיקה מתרבות אחרת. 
הפעם עימדו על השינויים בצבע שהדמיון מייחס לשיער הדמויות, לצבע העיניים,הבגדים, השמיים, הבתים וכן הלאה.
כיצד המוזיקה משפיעה על התוכן הרגשי של הסצנה?
סצנה נתונה יכולה לשנות את אופיה הרגשי מקצה לקצה בהתאם למוזיקה המלווה אותה, שכן המוזיקה כשלעצמה היא שפת הרגשות בהיותה אבסטרקטית ואוניברסלית.

- קחו סצנה קצרה נתונה, השקיטו את פס הקול שלה וצפו בה אילמת. איזה רגש הסצנה מעבירה? נסו להתאים מוזיקה שמעוררת את אותו רגש לרקע הסצנה המוקרנת. האם המוזיקה מעצימה את החוויה הרגשית לאורך
הצפייה? נסו להשמיע מוזיקה שמעוררת רגש הפוך מהרגש שהסצנה האילמת עוררה. מה קרה לסיפור? איך השינוי המוזיקלי השפיע על תחושתכם בצפייה? אם הסצנה ניטרלית מבחינה רגשית נסו להתאים לה מוזיקה
מותחת, האם הסצנה בעקבות זה מעוררת מסתוריות או סכנה? האם בעקבות הפס קול המתוח, הסיפור מובל למקום אחר? הדמיון מנבא גורל אחר לדמויות? סוף אחר לסיפור?

 - מהי החשיבות של המוזיקה לעומת חשיבות הסרט? 
מתי המוזיקה יותר חשובה? מתי הסרט יותר חשוב? מה קורה כשהמוזיקה מפסיקה או נקטעת? כשיש שקט? מי המוביל - מי המלווה? המוזיקה מלווה את הסרט, או הסרט מלווה את המוזיקה?
בניסויים הקודמים צפינו בסצנה אילמת והתאמנו לה מוזיקה, הבה נעשה ניסוי הפוך; נאזין למוזיקה ונתאים לה סיפור. נעצום עיניים, נקשיב ליצירה מוזיקלית נתונה, ונדמיין. מה עולה בעיני רוחכם למשמע המוזיקה? נאזין שנית
בקשב רב וניתן דרור לדמיון, עד לפרטי הפרטים. מה הסיפור שהמוזיקה מספרת? איפה הוא מתרחש? מה מצב הרוח בסיפור? יש דמויות בסיפור? מה הן עושות? איך הן מרגישות? וכן הלאה. איזו סצנה מסרט שאתם מכירים
תתאים ללוות את המוזיקה שכרגע האזנתם לה?

פס קול/ מוזיקה מוקלטת לעומת ביצוע חי:
מה ההבדלים בין חווית האזנה למוזיקה מוקלטת, בדיסק /יו-טיוב/ לרקע סרט או תוכנית טלוויזיה כאשר אתם בבית/ בנסיעה באוטו או באוטובוס/ בקולנוע, לבין האזנה למוזיקה בקונצרט או בהופעה?
השוו בין שני המקרים (הקלטה ומופע חי).
- כמה אנשים חולקים את החוויה המוזיקלית באותו הרגע?
- האם אתם עסוקים בפעילות אחרת בזמן האזנה? איפה נמצא מרבית הריכוז?
- מה ההשפעה שלך כמאזין על הנגנים ועל היצירה המבוצעת? על החוויה האמנותית?

הכינור והפסנתר:
הכינור הוא כלי מלודי, הוא שר קו אחד של מנגינה. לעומתו הפסנתר הוא כלי הרמוני, כמו תזמורת שלמה, שיכולה לנגן הרבה צלילים בו זמנית.
מה אתם עוד יודעים על שני הכלים הללו? כשהם מופיעים ביחד כדואט, מה התפקיד של כל אחד מהם? באילו סגנונות/הרכבים מוזיקליים לכינור תפקיד מרכזי? ובאילו לפסנתר? איזה כלי אתם יותר אוהבים? מדוע?

נושאי הדיון במפגש עצמו

הדיון נסוב על החשיבות והכוח שיש למוזיקה בפרשנות הנרטיבית והרגשית לתמונה ולסצנה. לדוגמה אותה סצנה נתונה יכולה להיות טרגית לרקע מוזיקה מסוימת וקומית לרקע מוזיקה אחרת. נעסוק בשאלת כוחה של המוזיקה לצבוע את הסרט האילם השחור לבן בשלל גוונים של צליל, לפרש, לתת אווירה ולספר את הסיפור שהעין רואה.

כמו כן, הדיון עוסק בחשיבות הביצוע החי, והיצירה ברגע (לעומת פס קול מוקלט). היצירה ברגע מתקיימת על ידי שיתוף פעולה מלא בין המאזין\צופה - התלמידים, לבין המבצעים - אנחנו. שלצורך זה נדרש ריכוז הדדי, חלופה של חוויות רגשיות וחוויה משוטפת של הסיפור מתחילתו ועד סופו. כלומר לתלמיד יש אחריות להצלחת האירוע (לעומת החוויה הפסיבית בהאזנה להקלטה בבית).

 

נקודות לדיון אחר המפגש - עיבוד

מה היו התחושות והמחשבות במהלך ההופעה? אילו רגשות התעוררו בכם במהלך המופע? נסו להיזכר באילו רגעים בסרט התעוררו תחושות/רגשות אלו ואיזו מוזיקה נוגנה.
האם היו רגעים ששקעתם בסרט ושכחתם שהמוזיקה מנוגנת במקום? ולחילופין, האם היו רגעים שהריכוז היה כולו בהאזנה למוזיקה ופספסתם את המתרחש בסרט?
האם החוויה היתה שונה מצפיה בסרט בבית הקולנוע? כיצד? האם היו במופע קטעי מוזיקה שהכרתם?
המוזיקה במהלך הסרט היתה בסגנון אחיד או שילבה סגנונות שונים? אילו סגנונות שמעתם?
מה היו יחסי מוזיקה-סצנה במופע? האם המוזיקה התחילה ונגמרה בהתאמה לסצנה, או נוגנה באופן מנותק ועצמאי?
מה לדעתכם היה משתנה אם אותה המוזיקה היתה מנוגנת בלי הסרט בקונצרט? פרטו את האלמנטים שחיברו/ או היו מנוגדים בין המוזיקה לסצנה: קצב, תנועה, ווליום (דינמיקה), נושא וכו'.
האם היו סצנות שאתם הייתם בוחרים להן מוזיקה אחרת? ולחילופין, האם היו יצירות מוזיקליות שהייתם משנים לפיהם את התרחשות העלילה?
מה למדתם על שני הכלים שהופיעו, הכינור והפסנתר? מה האופי המוזיקלי, הרגש העיקרי שהכינור הביע? באילו רגעים הופיע הכינור לבד? ובאילו הפסנתר לבד?

 

זמן הקמה 0:15
ציוד הקרנה פסנתר או מקלדת, מסך, חשיכה באולם
החשכה כן
מסך כן
פסנתר כן
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
אב"י - אמנויות במה ישראלית
054-2468280

avinpo@gmail.com

תל אביב, ת.ד. 14481

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.