גבירתי הרקדנית

נופר, עוזרת במאפייה המשפחתית של הוריה בחופש הגדול. היא מכינה פיצות ולחמים, אך בסתר ליבה, חולמת להיות רקדנית. בוקר אחד מגיע אל המאפיה עומר, הרקדן הראשי של סדנת הרקדנים המצטיינים, שמתקיימת בסמוך למאפיה. משהו בפשטות של נופר ובאופן בו היא רוקדת כשהיא לשה את הבצק, כובש את ליבו, למרות שניכר שמעולם לא למדה ריקוד. הוא רואה בה משהו שאף אחד לא זיהה קודם. באחת החזרות בסטודיו, לקראת מופע המחול שהם מעלים בהשראת פיגמליון , עומר מאבד סבלנות כאשר הרקדניות בלהקה לא רוקדות מספיק טוב לטעמו את התפקיד הראשי בדמותה של אלייזה דוליטל ולעומתן, זיהה עומר בנופר יכולות ותכונות חשובות לתפקיד הראשי כגון "חוצפה" ופלפליות". עובדה זו מובילה אותו להתערב עם חבריו ללהקה: בעוד חודש הוא יציג את נופר, הנערה מהמאפייה, בתפקיד הראשי של אלייזה דוליטל ואפילו הכוריאוגרף הראשי, לא יצליח להבחין בכך שהיא מעולם לא למדה ריקוד. עומר חוזר אל המאפייה ומציע ללמד את נופר את מה שתמיד חלמה ולא העזה. לרקוד ! 

עבורה זו הזדמנות חד פעמית להגשים את עצמה אך הדרך להצלחה רצופת קשיים ומשברים. האם נופר חסרת הניסיון יכולה בכלל לעמוד באתגר שכזה?  מה יקרה אם היא תגלה שעומר קיים התערבות עם חבריו מאחורי גבה?  מה יעלה בגורל המאפייה המשפחתית אם נופר תצא לשיעורי ריקוד? 

הסיפור הידוע של אלייזה דוליטל והנרי היגינס ב"פיגמליון" ובהמשך בסרט "גבירתי הנאווה", משתקף בסיפורם של עומר ונופר באופן מודרני ועכשווי דרך עיניהם של בני הנוער בימינו ומביא לקדמת הבמה את שפת המחול שמקדמת את העלילה ומפיחה חיים בסיפור המרגש. 

על היצירה

​מופע המחול "גברתי הרקדנית" נכתב בהשראתו של המחזמר המצליח "גברתי הנאווה".

"גברתי הנאווה" הוא מחזמר המתבסס על המחזה – "פיגמליון", שנכתב בהשראת הסיפור המיתולוגי אודות הפסל פיגמליון המופיע בספר העשירי של האפוס "מטמורפוזות" מאת אובידיוס. המחזה נכתב ע"י ג'ורג' ברנרד שו בשנים 1912-1913 והוצג לראשונה בתיאטרון הוד מלכותה בלונדון ב-11 באפריל 1914.

המחזה "גברתי הנאווה" נכתב על ידי המחזאי אלן ג'יי לרנר והמלחין פרדריק לאו והועלה בשנת 1956 על בימות ברודווי. בשנת 1964 עובד לסרט.

עלילת המחזמר "גברתי הנאווה" מתרחשת בלונדון בשנת 1912, ומתמקדת במערכת היחסים הנרקמת בין פרופסור לבלשנות עשיר ושחצן העונה לשם הנרי היגינס לבין מוכרת פרחים ענייה וחסרת השכלה העונה לשם אלייזה דוליטל. השניים נפגשים במקרה בפתחו של בית האופרה בעיר ומתפתח ביניהם דו-שיח.התנהגותה הוולגרית ושפתה הדלה של אלייזה צורמים לפרופסור היגינס והוא מחליט להתערב עם הקולגה שלו, קולונל פיקינג, שיצליח להפוך את אלייזה ל"ליידי" בעלת התנהגות נימוסית ומכובדת ושפה עשירה, תוך זמן קצר. המשך העלילה מתאר את התפתחות היחסים בין אלייזה דוליטל לפרופסור היגינס, שמתחילה בהתייחסות מזלזלת מצד הפרופסור שמלמד ביהירות את אלייזה כיצד להפוך ל"ליידי" וממשיכה בהיכרותו עם צדדים נוספים באישיותה אשר כובשים את לבו ואף גורמים גם לו ללמוד כמה תובנות חשובות על החיים.

דבר המחזאים והבמאים

במסע היצירה שלנו כמחזאים ובימאים, לא פעם עומדת בפנינו השאלה, מה נרצה להעביר לדור הבא, באלו ערכים נרצה לטפל הפעם, על מה נשים את הזרקור בהצגה שאנחנו יוצרים ובאלו אמצעים אומנותיים נרצה להשתמש על מנת לשרת את האמירה בצורה הטובה ביותר.

סיפור המחזה פיגמליון עליו מבוסס המחזמר הידוע של ברנרד שו, גבירתי הנאווה, הוא סיפור אלמותי אשר הוצג בעולם אין סוף פעמים, אנחנו רצינו לתת לסיפור הזה את הגרסה שלנו. כחברה אנו מוצאים את עצמנו לא פעם כלואים בתוך מסגרות והגדרות צרות, אשר מצמצמות את החשיבה שלנו ואף לעיתים סוגרות אותנו ואת הסובבים לנו ומונעות פריחה ושגשוג שלנו ושל העומד מולנו.

אנו מוקסמים מצד אחד מסיפורי סינדרלה אשר מציפים את עולמנו, חדשות לבקרים, עם פרוץ עולם הריאליטי אל סלון ביתנו. חשופים יותר ויותר לסיפורי מהפך גדולים מהחיים, אשר שוברים את המחסומים ועומדים משתהים, מתרגשים ולא מבינים איך יתכן שאדם מהרחוב יכול להפוך כוכב גדול בין לילה ולשנות את מציאות חייו? האם סיפורים כאלו יכולים לקרות גם לנו?

בהצגה הזו, אנו מזמינים את בני הנוער לפתוח את העיניים למתרחש סביבם, להיות רגישים לחבריהם ולגלות עולם שלם של אפשרויות מעבר לפינה. אנו מאמינים ביכולתם של בני הנוער עצמם להושיט יד לאחר ובטוחים שלהם יש את הכוח לשנות את העולם. בידם נמצאת היכולת לראות את הניצוץ הנמצא בתוך כל אחד והם אלו שיכולים להוביל אותו בבטחה בדרך להגשמה עצמית. ברגע שיעשו זאת, אנו בטוחים שרק יעשירו את עולמם הפנימי ויעצימו את הניצוץ שנימצא בליבם.

אפקט פיגמליון, הוא אחד המושגים הידועים בחינוך, כתופעה של נבואה המגשימה את עצמה. הרב שלמה קרליבך תבע את האמרה " כל מה שילד זקוק לו, הוא רק מבוגר אחד שיאמין בו" ובהצגה הזו בחרנו לבחון את האמרה הזו דרך עיניהם של בני נוער ולפתח אותה. הרי בעצם, כל מה שילד זקוק לו, הוא רק מישהו אחד שיאמין בו, ילד אחר או מבוגר. כך גם הדמויות בהצגה שלנו, עומר ונופר, נער ונערה שבאים מעולמות שונים לגמרי, נעים בתוך הגדרות ולא רואים האחד את השנייה. ברגע אחד בהצגה הם מקבלים הצצה נדירה אל הניצוץ פנימי האחד של השנייה ומגלים עולם ומלואו. הם מקבלים הזדמנות לשנות את מציאות חייהם ולהכיר את השונה מהם ואף מצליחים להשפיע על סביבתם וחבריהם "לצאת מעורם" ולעשות שינוי מחשבתי וחברתי.

בחרנו להשתמש בסיפורם של אלייזה דוליטל והנרי היגנס מהמחזמר גבירתי הנאווה כמעטפת לסיפור העלילה של ההצגה, אשר מתרחשת כאן ועכשיו בעולמם של בני נוער בימינו אלה. יצרנו סיפור בתוך סיפור אשר משתלבים יחד, משלימים האחד את השני, ומשפיעים על העלילה של ההצגה. כך המציאות היום יומית הרגילה, עומדת כאלגוריה אל מול המופע הגדול מהחיים של גבירתי הנאווה ובד בבד סיפור המחזמר משתקף כמו ראי במציאות של בני הנוער. כך אנו יוצרים רגעים בימתיים, אשר מעוררים שאלות על תחרותיות, זהות, אמונה עצמית, חברות אמת ומדגישים את העובדה שהמציאות של הקהל הצעיר הצופה בהצגה הרבה יותר אמתית, נגישה וחיה מכל מה שנשקף להם ממסך הטלוויזיה ורק בידיים שלהם היכולת לשנות אותה.

הבחירה בז'אנר של תאטרון - מחול ושפתו העשירה הייתה מבחינתנו המושלמת כדי להביא את הסיפור הזה, בדרך האומנותית בה אנו רואים אותו, על מנת ליצור עלילה מורכבת שנעה בין רחשי ליבם של הנוער, בצורה מופשטת אשר מקבלת ביטוי וויזואלי עוצמתי ומרגש, ובין קווי הנרטיב העלילתי והדרמה המתרחשת על הבמה.

כל פרט ופרט בהצגה, נבחר בקפידה תוך שימת דגש על שפה אומנותית איכותית ואחידה. יחד עם היוצרים הרבים שאיגדנו, יצאנו למסע המביא אל בני הנוער מופע מורכב, מפתיע ומרגש אשר מבקש לסחוף את הקהל הצעיר לחוויה חושית שבאה לידי ביטוי על ידי אמצעים אומנותיים מגוונים, בראשה שפת המחול המורכבת אשר משתלבת כחוט השני במארג של העלילתי ומניעה אותו כך שעולם התאטרון והמחול שזורים יחד כמו דואט והופכים ישות אחת. אנו מספרים סיפור חשוב, שובר מוסכמות ופורץ מסגרות, ומעודדים את הקהל הצעיר לחשוב מחוץ לקופסא.

משה בן שושן, רענן ניסים פררה

דבר הכוריאוגרפית

ככוריאוגרפית יוצרת שעובדת עם רקדנים מקצועיים, אך גם עם רקדנים צעירים, תפיסת העולם החינוכית שמנחה אותי בעבודה, נשענת רבות על תפיסתו של הרב קרליבך שכתב "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו"

"גבירתי הרקדנית" היא יצירה שמבטאת באמירה שלה את תפיסת העולם שלי כמו כפפה. ככוריאוגרפית ויוצרת שותפה, רציתי להדגיש במופע תנועה מגוונת, ולעשות זאת תוך הצגתם של מספר רב של סגנונות מחול, החל מהבלט הקלאסי, דרך המחול המודרני לסגנון הג'אז וההיפ-הופ. היה חשוב לי שהמחול יתרגם את הנרטיב הסיפורי ויניע את העלילה. הוא מבטא את רגשות הגיבורים, את המאווים שלהם, נותן ביטוי לדמיון שלהם ויוצר רגעים של הומור לצד רגעי עצב ודרמה שמניעה את הגיבורים והעלילה.רציתי שהמחול יאפיין את הדמויות: נופר, נערה פשוטה שעובדת בחופש הגדול במאפייה המשפחתית, רוקדת לעצמה מהלב, ללא ניסיון או רקע מחולי. בחרתי לאפיין אותה בסגנון הסטריט-ג'אז  (jazz Street )וההיפ הופ. היא פוגשת את עומר, נער ש"גדל" בסטודיו למחול, ובא מהעולם של הטכניקה, אותה למד כל חייו בשיעורי המחול. עומר מזהה "ניצוץ" של כישרון אצל נופר ומושיט לה יד אל עולם המחול שעליו תמיד חלמה אך לא העזה. רציתי לבדל את שני העולמות הכל כך שונים שלהם, ליצור מחול אקלקטי ככל האפשר ואף למצוא דרך להפגיש בין העולמות ולחבר ביניהם.

בשבילי המחול הוא מטפורה לחיים. הוא אמנות הגוף הנע במרחב ובזמן, תוך תיאום ותקשורת עם הסביבה על כל מרכיביה. הוא מזמן חיבור בין גוף לנפש ובין חשיבה לרגש, רכיבים מרכזיים בחינוך האדם כשלם. בהיותו ביטוי לשני צרכים אנושיים ראשוניים: תנועה ותקשורת, משלב המחול בין מימוש עצמי של הגיבורים כאינדיבידואליים, נערים ונערות שחולמים להצליח ולממש את עצמם בעולם המחול, לבין מימוש חברתי ותרבותי, שבא לידי ביטוי בוויתור עצמי ועזרה לזולת. דרך הגיבורים, הצופים הצעירים מכירים את עצמם, ומגלים גם את האחרים, הדומים לנו והשונים מאתנו. בסופו של דבר, היה נר לרגליי ליצור מחול שנוגע באנשים ומגלה את פניו לצופים הצעירים, לשלב מגוון רחב של סגנונות ריקוד באופן אורגני, לעשייה מחולית מעניינת ונגישה שמעבירה את המסר החשוב של תפיסת העולם החינוכית שאני מאמינה בה.

מיכל שי

דבר המוסיקאי

בעבודה על העריכה המוזיקלית והעיבודים של ההצגה ״גברתי הרקדנית״ ניסינו לקיים שני עולמות מוזיקליים, העולם של נופר והעולם של עומר. העולם המוזיקלי של נופר הוא מודרני, קצבי, פופי, עם מוזיקה שאפשר לשמוע ברדיו, שמתחברת גם לסגנון הריקוד שלה. בעוד המוזיקה שמאפיינת את עומר ואת להקת המחול שלו היא מוזיקה יותר קלאסית באופיה, מקצבים כמו טנגו, ואלס וגם מחזמר. 

אחד הרגעים המוזיקליים המעניינים בהצגה הוא הדואט של נופר ועומר, נופר מתגעגעת לעומר, לריקוד וללהקה, והשיר שמתנגן ברקע הוא ״שני משוגעים״ של עומר אדם. זה אמנם שיר מאד פופולרי ומפורסם שאפשר לשמוע היום בכל מקום אבל כאן עשינו לו עיבוד שונה לחלוטין, עיבוד קלאסי, לירי, עם כלים אקוסטיים (כינור ופסנתר) והרחקנו אותו מאד מהמקור האלקטרוני שלו, ממש כשם שנופר מתרחקת מהמאפייה. 

מה שמעניין הוא שבסוף אחרי כל הדרך שנופר עוברת כדמות, שהיא גם דרך מוזיקלית (דאנס, היפ הופ, מחזמר, ממבו, סטפס, פלמנקו, קלאסי) היא מצליחה להביא את עצמה ללהקה, ובאמת כשהמוזיקה של המחזמר ״גברתי הנאווה״ חוזרת במופע הסיום, היא מופיעה בעיבוד חדשני הרבה יותר, עם סינטיסייזרים, תופים אלקטרונים ומקצב מודרני.

ליאור רונן

מהו "מחול"?

מחול זהו כל סוג של ריקוד שמבוצע מול קהל, על במה,בקולנוע או בטלוויזיה. מחול זוהי אמנות ויש לה סגנונות רבים שהתפתחו במהלך השנים כגון: מחול מודרני, תיאטרון מחול, מחול עכשווי, מחול ג'אז וכו'.

סוגי מחול:

בלט קלאסי

מחול מודרני

תיאטרון מחול

מחול עכשווי

מחול ג'אז

פלמנקו

היפ הופ

סטפס

אסכסתא

מחול יהודי

מחול עכשווי

בוטו

מחול קונספטואלי

מחול מזרחי – ריקודי בטן

בלט מודרני

גאגא

הידעת?

צורת המחול הותיקה ביותר בתרבות המערבית היא הבלט

שאלות לפני הצפייה במופע –

1. מהי הקונוטציה העולה מתוך השם "גברתי הרקדנית"?
2. עפ"י שם המופע, במה נראה לך שהוא עוסק?
3. האם הנכם מכירים את המחזמר "גברתי הנאווה" או את המחזה "פיגמליון"?
4. האם צפיתם אי פעם במופע מחול?
5. אילו סוגי מחול הנכם מכירים?
6. מהם ההבדלים בין מחזמר לבין מופע מחול?

שאלות לאחר הצפייה במופע –

1. אילו סגנונות מחול זיהיתם בריקודים שבמופע?
2. מהו הקשר בין שם המופע לתוכן שבו?
3. מה דומה ומה שונה בין המחזמר "גברתי הנאווה" לבין מופע המחול "גברתי הרקדנית?"
4. על מה התערב עומר ירדני, כוכב המופע, עם חבריו ומדוע?
5. מה גרם לנופר לסרב להצעתו של עומר בתחילה ומה גרם לה להיענות לו בחיוב בסופו של דבר?
6. כל אחת מהדמויות הראשיות עוברת תהליך, מתחילת עלילה ועד סופה. התוכל/י לתאר ולאפיין את התהליך ולציין את הנקודות החשובות בו?
7. תאר את התפתחות היחסים בין נופר לבין עומר במהלך העלילה.
8. מה למדו נופר ועומר זו מזה? כיצד נתרמו זו מזה?
9. כיצד תורמים ריקודי המחול במופע להעברת המסרים בעלילה? נא הסבירו והביאו דוגמא מהמופע.
10. מהם המסרים המשמעותיים העולים מהמופע?
11. הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו" הוא פתגם בעל מסר חשוב העולה הן מתוך מופע המחול והן מתוך המחזמר "גברתי הנאווה" . מהי משמעות הפתגם וכיצד הוא מתקשר לעלילה בשתי היצירות?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

orlyhashaa@gmail.com