"הקשה של הלחם" נולד בתור סיפור קצר שבעט והתעקש לגדול עד שהפך לרומן היסטורי המסופר בשני קולות. סבתא ונכדה. עבר גלותי והווה ישראלי המשיקים זה לזה. חולמים ומנסים לספר זיכרון, ואולי לברוא אותו מחדש.
במפגש, סביב כיכר לחם, נעקוב אחר פתיל התכלת ונתבונן ביחסים בין אנשים, בין תקופות, בין דמויות. נבין איך סיפור קצר הופך לרומן, איך תחקיר היסטורי הופך לסיפור ומדוע הסופרת שהיא בעצם במאית לא סיימה את הסרט שהיה הטריגר למסע. ובעיקר - נלך בעקבות אהבה גדולה, שהיא לחמה של הספרות. או כמו שאומר גיבור הספר, צמח: "אהבה היא לא כיכר לחם, היא אף פעם לא נגמרת"
פרופ' יגאל שוורץ, עורך הספר: "זה ספר חשוב. הייתי דורש ממשרד החינוך להכניס אותו למערכת החינוך. למה הוא חשוב? כי אנחנו עם קטוע. אין דור אחד שממשיך את הדור השני. הספר יוצר גשר בין דור אחד לדור אחר. הוא סוג של תחבושת שבאה לתקן שני שברים של החברה שלנו תוך שהוא מספר סיפור שטרם סופר ברמה של רגישות, צבעים, ריחות ואהבות. ספר שנכתב מרחם אל רחם"
הילה טימור אשור, יוצרת דוקומנרית עיתונאית וסופרת אוהבת לספר סיפורים באשר הם. אוהבת לאהוב את הגיבורים שלה. ביצירותיה היא בונה גשרים בין חברות המנוכרות זו לזו, תקופות היסטוריות שאנחנו רוצים לשכוח ודמויות מרתקות, בעיקר נשים עוצמתיות.
- איך השואה וזיכרון השואה משפיעה על המציאות הישראלית העכשוית.
- מוטיב הלחם, וההטיות הלשוניות שלו - לחם - חלום - מלחמה
- האם הסופר חייב לכתוב אמת?
- איפה אלוהים היה בשואה, היחס אליו לפני המלחמה במהלכה ולאחריה
- מצוות פתיל התכלת כסמל
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.