צ'ילה עזרא נחטפה בגיל 22 מפאב בהונגריה ונמכרה לסוחרי נשים בישראל. עשרים שנה לאחר מכן, היא מתנדבת במרפאת לוינסקי וחוגגת עשר שנות ניקיון מסמים. כשמשרד הפנים מסרב להאמין שהיא שורדת זנות ולאפשר לה להישאר בישראל - היא מחליטה להיאבק. רגע לפני הגירוש להונגריה, יוצאת צ'ילה למסע לאיתור חוטפיה על מנת למצוא הוכחה לחטיפה ועדות לטראומה שחוותה.
שרון יעיש ויעל שחר הן יוצרות קולנוע דוקומנטרי שבעבודתן שואפות לשנות את המציאות, ולא רק לתעד אותה. בשיחה הן ידברו על התהליך שעברו לצד צ'ילה בהפקת הסרט, וידברו על השאלות המוסריות והחברתיות שהסרט מעלה, בהתאם לדגשים השונים שייקבעו מראש עם הגורם החינוכי המזמין. הנושאים העולים מן הסרט הם-
- זכויות אדם
- אחריות אישית וחברתית
- אי שוויון מגדרי והחפצת נשים
- התמודדות עם טראומה
- אקטיביזם
צפייה מונחית בסרט ובתכנים העכשוויים שמעלה, רלוונטית עבור תלמידי תיכון לקראת גיוס והתמודדות עם אחריות חברתית. הדמות המוצגת בסרט - צ'ילה עזרא, מציגה מופת לאדם שלוקח את האחריות על חייו לידיו, למרות מעגל הטראומה שמשתחזרת, ומשנה את מציאות חייו.
לקריאה על הסרט לקראת המפגש
slant magazine
https://www.slantmagazine.com/festivals/docaviv-2019-comrade-dov-a-whore-like-me-the-times-of-bill-cunningham/
שני ליטמן, ״הארץ״
https://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/docaviv/.premium-REVIEW-1.7288169
אתר סריטה
https://srita.net/2019/07/13/no_lions_and_whore_like_me_reviews/?fbclid=IwAR30jjiQ_avJMewqLEyGYaeIcrfxvdyik4Wn1c_W7gdkfkdYcxpQCUk80Ug
מערך שיעור – לאחר צפייה בסרט "זונה כמוני"
ראשית נדון במה הסרט עורר אצל התלמידים, מה היה להם הכי קשה? מה הפתיע אותם? מה חידש להם? נאפשר להם לשאול לגביו שאלות וננסה להבין איפה הסרט הצליח לגעת.
נשאל שאלות – מהו קורבן? האם אישה שעובדת בזנות בחרה במקצוע הזה? האם יש לה באמת בחירה? מהן נשים מוחלשות או אוכלוסייה מוחלשת.
מתי אני כאינדיבידואל עושה משהו שאני לא רוצה לעשות אותו? האם אני מאפשרת לאנשים לגעת בי אם אני לא רוצה? למה אני עושה את זה? מדוע אני מאפשר לעצמי לגעת באחר למרות שלא תמיד הוא מעוניין בכך. מה זה עושה לאחר ברגע שמפעילים עליו כוח. האם הכוח הוא תמיד כוח פיזי? אולי יכול להיות עוד סוגים של כוחניות. מילולית, רגשית, מניפולטיבית, מאשימה וכולי.
מה פגיעה כזאת עלולה לעשות? מהי טראומה? מהי פוסט טראומה?
בנוסף נשתף במניעים שלנו לעשות את הסרט הזה. מה הניע אותנו ״נשים נורמטיביות״ לגשת לסביבה שכביכול אין לנו אליה קשר , נדגיש שברגע שאתה מתעניין באחר בשונה ממך, מעורר אקטיביזם בתוכך זה מייצר אמפטיות אנושיות הומניות ואקטיביות שלא בהכרח קשורה אליך ישירות אבל כן יכולה בסוף להיות רלוונטית לעולמך האישי, כמו בסרט שלנו, הלכנו ״לקצה השני של העיר״ שלא קשור אלינו אבל כן מצאנו שם את הקשר לעצמנו .
בסוף הסרט צ'ילה אומרת את המשפט "הייתי רוצה להסתכל על עצמי מחדש, בעיניים טובות" סוף השיעור יהיה באווירה של העצמה. הכוחות הטובים שיש בנו, להשפיע, להיות טוב לאחר, להיות טוב לעצמי ולראות את האחר ואותי בעיניים טובות.
שפת המופע |
עברית |
ציוד הקרנה |
מקרן וסאונד, חדר מוחשך
במקרה של מפגש עם היוצרים: אמצעי הגברה (מיקרופונים). |
החשכה |
כן |
סאונד |
כן |
מסך |
כן |
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.