תמי שם טוב -מפגש סדנה-חירום

מפגשים שנותנים כוח ותקווה

כשהתחילה המלחמה חשבתי שלא אוכל להגיע לילדים בזמנים קשה שכאלה, שהמציאות מעורערת מדי בשביל לדבר על אמנות וספרים, ושהם צריכים את התיווך שלה. אבל הספיק מפגש אחד בשביל להבין שזה לא מה שהם צריכים ממני, שתיווך המציאות מגיע אליהם מגורמים אחרים. נזכרתי בלייב (כי ראיתי את זה קורה מול עיני) שאמנות ומפגש עם אמן (שמכניס אותה אליהם ללב), נותנים משהו אחר, חשוב לא פחות: הם מאפשרים להם למצוא כוחות ותקווה ואפילו לבנות חוסן פנימי.

הבנתי עוד דבר - שביטוי אישי בעקבות אמנות יעצים אותם עוד יותר. בדרך כלל אני מדברת עם ילדים על ספרים שכתבתי ועל החיים כחומר גלם לאמנות ועל התמות שעולות מהספרים (לא במלים אלו כמובן), ומשאירה זמן לשאלות. עכשיו אני מציעה משהו אחר, נוסף, שיכול לבוא בעקבות מפגש רגיל ולהעמיק אותו, או בנפרד לו.

בסדנא לכל קבוצת גיל אני מתאימה ספר, מדברת עליו בקצרה, וגם על התמה שעולה ממנו (אי צדק, התגברות על קושי, אינדיבידואליזם ושייכות, טעות כהזדמנות), ומלווה אותו במשחק/תרגיל כתיבה ואפשרות לשתף. ואלו הסדנאות:

אני זה אני - בעקבות הספר סבא סביח (על גלגולו של השם סביח משם של עולה חדש מעיראק לשם של מאכל לאומי). לכיתות ב'. 

המהפכה הפרטית שלי - בעקבות הספר מהפכת התפוזים של מתי (על ילדה לקויית למידה, כמוני, והתגברות על קושי). לכיתות ג'-ה' 

מטעות להזדמנות. בעקבות הספר מטעויות לתגליות - סיפורים אמיתיים שהתחילו ב'אוי לא!' ונגמרו ב'אוי כן!' (גילוי האנטיביוטיקה, ההגעה של קולומבוס לאמריקה, פלסטלינת הבצק ועוד - 6 סיפורים שהתחילו בטעות). לכיתות ד'-ה'.

אפלייה זה דבר שמרגישים. בעקבות הספר אני לא גנב (שמתרחש בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה). לכיתות ה'-ח'. 

תמי שם טוב - סופרת ומנחה סדנאות כתיבה. נפגשת עם ילדים דרך סל תרבות כ- 18 שנים. כתבתי עד היום 20 ספרים, זכיתי בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ובפרסים ע"ש: ביאליק, לאה גולדברג, הספריות הציבוריות, דבורה עומר, פרס זאב, יד ושם למפעלים חינוכיים, ועוד. מנחה סדנאות כתיבה באוניברסיטאות השונות (כרגע באוניברסיטת תל אביב בחוג לספרות, בתוכנית לתואר שני בכתיבה יוצרת), ובגופים ציבוריים ופרטיים. 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

tami.shemtov@gmail.com