גיבור הסרט הוא אלי, נער בן 15 עם תודעה מפותחת, סובל מהפרעות אכילה וגדל בסביבה משפחתית וחברתית מאתגרת שמערימה עליו קשיים והתמודדויות רבות בחיי היומיום. הוא מתגורר בשכונת הארגזים בדרום מזרח תל אביב בבית קטן ביחד עם אימו הביולוגית סימה (אותה הוא מכנה לאורך כל הסרט בשמה הפרטי ולא "אמא") ובן זוגה של אימו, יפת. סימה ויפת שניהם נרקומנים לשעבר, שעברו תהליך של גמילה מסמים. הוריו של אלי גרושים וגם אביו, יום טוב, אמן מיוסר ואלכוהליסט פילוסוף העוסק בציור נושאים הקשורים לשואה בעודו לבוש בפיג'מת פסים עם טלאי צהוב, שמסרב למכור את ציוריו, חי בשכונה בסמוך לבית המשפחה. אלי הנער מנסה לתמרן לאורך כל הסרט בין הדאגה שלו לאימו, עקב היותו טיפוס מרצה שרוצה להשכין שלום בין כל בני המשפחה, לבין רצונו לגור עם אביו שלמרות היותו חריג בין תושבי השכונה, נטמע גם הוא בסבך המשפחתי.
VIDEO
מרקו כרמל במאי ותסריטאי 20 שנה ,בוגר קמרה אובסקורה , זהו סרטי החמישי , אחרי סרטים כמו "הסודות של מישל" ,"אחותי היפה" , "כמעט מפורסמת " וסדרה כמו "ההרמון" , ממקימי מגמת הקולנוע בתיכון " תלמה ילין" ועוד. החיבור שלי לסרט הוא ממקום שממנו גדלתי ,השכונה ממנה באתי אור עקיבא וחוויות שעברתי שם שקשורות לנושא , הסיפור של אלי בן לאמא נרקומנית ואב אלכוהוליסט והניסיון שלו לשרוד בשכונה נוגע לי אישית מחוויות הילדות שלי , להראות שהילד הזה אלי "הנרקומן" יש פנים וחיים ורצונות , הרצון להכיר את הילד הזה שבשביל כולנו הוא מטרד של כמה שניות שעובר לידנו כשמבקש כמה שקלים .
השאלה שעומדת לאלי לאורך הסרט הוא "האם היו לו אפשרויות אחרות?" , עד כמה כל אחד מאיתנו צריך לחיות את החיים שלנו או לחיות חיים של אחרים ? (חיים שלו או של הוריו ) , מה הוא מעגל הסמים ? האם אפשר לצאת ממנו ?
הסרט מבוסס על רב מכר של דודו בוסי "פרא אציל" והשאלה אך מעבדים ספר לסרט? עד כמה צריכים להיות נאמנים לאמירה של הסופר ? או שסרט אמור להיות בעל אמירה משלו ?
מה תפקיד סרט בחברה ? האם הוא בידור ? מחנך? או אולי אפילו שליחות?
אחרי הסרט אפשר לקחת סצנות מהסרט לחלק לתלמידים לעשות אימפרוביזציה איתם , לשאול ולראות אך היו מנהגים ברגעים כאלה או אחרים לפי אמות מוסר שלהם.
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
נונטי מדיה
054-6530306 בן כליפה מנהל
info@nonti.media
יפו-תל אביב, הברזל 3 רמת החייל