בחדר של גילי יש צעצועים וספרים כמו בכל חדר של ילדה או ילד, אבל בחדר של גילי יש גם דברים מפתיעים שאין לכל אחת ואחד.
כשאבא וגילי מטיילים בחוף הים אבא מספר לו על השונית הכחולה שנמצאת במעמקי הים וגילי חולם להגיע אליה יום אחד. בינתיים, עד שיגדל, הוא מוצא אוצרות בין הסלעים, בחוף ובמים, למשל: לוויתן קטן (שגר בגיגית), בת ים סקרנית (שגרה בדלי), ביצה של צב ים (שגרה בקופסת נעליים עם חורים לאוויר) ואצה מיוחדת מאוד. את כל הדברים המפתיעים האלה הוא מביא הביתה ושומר בחדר שלו.
הספר "גילי והשונית הכחולה" הוא ספר ההמשך לספר רב-המכר, המוכר והאהוב "בכיסים של גילי".
איריס ארגמן היא סופרת ילדים עטורת שבחים ומרובת ספרים. בין ספריה המוכרים: "בכיסים של גילי" (הוצאת מטר), סדרת ספרי "רוזלינדה" (הוצאת מטר), "הדובי של פרד" שתורגם לחמש שפות, "אמיליה והכובע" ועוד .
איריס גרה בתל אביב, יש לה אוסף של מציאות שמצאה בחוף הים וגם כלבה שמצאה משוטטת ברחוב.
מערך שיעור:
"גילי והשונית הכחולה" הוא המשכו של הספר המוכר ורב המכר "בכיסים של גילי".
בספר הקודם, גילי מצא וטמן בכיסים שלו "מציאות" ברחוב ובשכונה והפך כל אחת מהן למשהו אחר: השרוך הפך לזנב של אריה, הפקקים לקונכיות והעלה לכנף של פיה.
בספר ההמשך "גילי והשונית הכחולה", גילי ממשיך לאסוף "מציאות" אבל הפעם בחוף הים. בשונה מהספר הקודם, הוא אוסף עצמים וגם בת-ים וצמח (אצה) ומביא אותם לחדר הפרטי שלו.
גם בספר הנוכחי המציאות והדמיון מתערבבים ויוצרים עולם פנטסטי, ובחדר של גילי נוצרת אט-אט, מכפולה לכפולה לאורך הספר, שונית מופלאה. כלומר, מהפסולת והגרוטאות שגילי מוצא בחוף הים הוא יוצר עולם קסום ובר קיימא.
בשני הספרים גילי יוצר משהו חדש מהמציאות הסובבת אותו, החפצים שהוא מוצא משנים את ייעודם ואת אופיים המקוריים, ומעניקים לו ולקוראים מרחב יצירתי שמאפשר לעוף על כנפי הדמיון.
גילי בוחן את הגבולות בין הדמיון למציאות, בודק וחוקר את העולם ומתרגם את תגליותיו ומציאותיו בהתאם לעולמו הפנימי העשיר ורב הקסם. בד בבד עם הנרטיב הראשי, שבו גילי מוצא דברים והופך אותם ביצירתיות רבה לדברים אחרים שמרכיבים יחד עולם אלטרנטיבי בחדר שלו: שונית פלאית.
הספר מציג לקוראים את נושא זיהום הסביבה הימית ומציע דרכים להפחית אותו. האיורים בספר תומכים ומעניקים רובד נוסף לנרטיב הסיפורי. המאייר, מורן ברק השתמש בגוונים של תכלת וירוק עדינים שיוצרים תחושה של מים וים. בנוסף, המאייר השתמש בטכניקה של רדי מייד, כלומר שימוש באובייקטים או בחפצים יומיומיים ויצר מהם אמנות, לדוגמא: המצוף הופך לצב ים, החוטים הירוקים מרשת הדייגים הופכים לשיער של בת הים ובקבוק הפלסטיק הופך ללויתן.
הספר מאפשר לילדים מסע של התבוננות, משחק וגילוי אשר במהלכו הם מגלים את "המציאות" גם באיוריו של המאייר.
שאלות בעקבות קריאת הסיפור:
1. מדוע גילי מחליט ליצור שונית בחדר הפרטי שלו?
2. גילי מוצא אצה, מניח אותה בצנצנת עם מים והיא גדלה. התבוננו בצמח המים לאורך הספר. מה קרה לצמח בסוף הסיפור? (הצמח חוזר לגודלו המקורי).
3. גילי מוצא צב-ים ולוויתן. אבא ואמא רוצים לראות אותם אך הוא מונע מהם לראות אותם. מדוע?
4. כשגילי מוצא בת ים, הוא מניח אותה בדלי ומראה לה את העולם. בת הים שואלת: "מה רואים כאן?" וגילי עונה: "רואים את העולם". מה רואים בעולם שלכם? כיצד הייתם מתארים לבת הים את העולם שלכם?
5. מדוע אמא לא מצליחה לראות את בת - הים בדלי?
6. בסוף הסיפור, גילי מבקש את הקונכייה מאבא. למחרת בבוקר, אבא נתקל בחרוזים מפוזרים על הרצפה. גילי אומר לאבא שאלו הם פנינים. התבוננו באיורים, מה רואים באיור?
7. בקשו מהילדים להתבונן בכפולה השנייה של הספר שבה מופיע איש שהולך ובידו גלאי מתכות. עקבו אחר האיש הזה לאורך הספר. מה הוא מוצא בסוף? האם הוא קשור לסיפור?
פעילות יצירתית:
הקדמה: גילי אוהב ללכת לחוף הים, לבנות ארמונות בחול ולאסוף צדפים אבל, למרבה הצער הים והחופים מזוהמים מאוד, הם לא נקיים כפי שהיו פעם - כמויות גדולות של שפכים ופסולת מוצקה ובלתי מתכלה מוצאות את דרכן אל הים. השפכים והפסולת הזו נקראים "פסולת ימית", והיא כוללת שקיות ניילון, רשתות דייגים, כלים חד־פעמיים וצעצועים. בעלי חיים ימיים נפגעים מהפסולת הימית - חלקם מתבלבלים בין מזון לפסולת ונחנקים, אחרים מסתבכים ברשתות או חבלים, והחומרים המזהמים פוגעים בחיות ובשוניות האלמוגים.
- הילדים.ות יאספו כלים חד פעמיים, צעצועים ישנים, שקיות ניילון, בקבוקי שתייה ועוד.
- הכנת ציור קיר משותף מכל "המציאות" שאספו הילדים.