רון, ילד מלא תבונה וקסם, סובל משיתוק מוחין שמגביל את התנועה שלו יותר ויותר. וכאילו לא די בכך, רון גדל לצד שני אחים בריאים, אחד מהם הוא אחיו התאום הזהה שמסוגל לרוץ ולשחק כדורגל. הוריו האוהבים עושים מאמצים כבירים לדאוג לצרכיו, לשמור על הלכידות המשפחתית, לגדל שלושה ילדים שמחים בחלקם, למרות הפערים הבלתי נסבלים ביניהם. הסרט מלווה את ההתמודדות היומיומית של רון ומשפחתו עם המחלה ואת הנסיעה של רון עם הוריו לארצות הברית, שם הוא עובר ניתוח מורכב שימנע הידרדרות במצבו. בכל אלה נחשפים הגישות השונות לחיים והמתחים הבלתי נמנעים שמלווים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, וכן תעצומות הנפש שאנשים מגייסים בהתמודדות עם גורלם.
סרטו של אורי לוי
אורי לוי הוא במאי - צלם- מפיק
סיים את לימודי הקולנוע במדרשה לאומנות בבית ברל בשנת 2000
ומאז עבד כבמאי וצלם בסרטים זוכי פרסים -בין הסרטים שהיה שותף בהם "את שאהבה נפשי, של אילאיל אלכסנדר . שיתף פעולה לאורך השנים עם המפיק ברק היימן והיה צלם ובימאי שותף בסרט "שומרוני בודד" ובסרטו האחרון "החבר דב"
סרטו האחרון כצלם ובמאי שותף -משפחה בטרנס- של אופיר טריניין אשר זכה בדוק אביב ומוקרן בעולם ובארצות הברית.
יצר וביים את הסרטים
"בין קודש למחול"-
"בית מקלפים"- שודר הערוץ ?
"היה היה ילד"- זוכה פרס דוק אביב שודר ביס דוקו
בסרט הגמר שלי "בין קודש למחול" תיעדתי את היחסים שהיו לי עם אבי, שלא דיבר הרבה. אב
שלא ממש תיפקד ולא מימש את האבהות שלו. תמיד היה לי קושי ביחסיי עם הוריי, ובעיקר עם
אבי. אני חושב שזו הסיבה שרוב חיי חייתי לבד. לא היה מי שיראה לי את הדרך, יאיר אותה,
או יציב גבולות ברורים. במשך שנים המחשבה להיות אב היתה רחוקה ממני. בגיל 40 הגעתי
להחלטה שאני רוצה לקחת אחריות ולהיות אב. המעבר לאבהות היה במהלך עבודה על סרט
דוקומנטרי ארוך (״בית מקלפים״, יס דוקו וקרן מקור) בו ליוויתי נער בסיכון, שננטש על ידי אביו.
מאז הפכתי אב לאגם בן השלוש ויואב בן השש. אני מסתכל על משפחת הסינג, על הנתינה
האינסופית שלה, על המאבק שלה על החיים הנורמלים אשר מתאמצת לייצר עבור בנה הנכה,
ורואה בהם את ההשתקפות שלי. את עצמי כילד.
במרכז הסרט ״היה היה ילד ״ עומדת בעיניי דרמה אנושית של משפחה במאבק על עצמה
על השלמות שלה, על הילד שלה. את המאבק הזה, שמתעד גם כרוניקה רפואית ותהליך שיקום
מייסר, תהליך שהוא מלא קונפליקטים, פחדים, ציפיות ולפעמים גם אכזבות
בתוך הדרמה האנושית הזו אני
מבקש לתאר את התשוקה של משפחת הסינג (ושל כולנו בעצם) לנורמליות. יחד, באהבה ללא
תנאים ובקבלה אינסופית, שמאירה באור מופלא את הכוחות החיוביים שיש בנו להתמודד עם
מציאות כה מורכבת.