הכוריאוגרף יניב הופמן עם היצירה "אמת עירומה", בה מחפש את דרכו להתכתב עם חוויות ומסרים חברתיים בוערים ועל כן מכנה את עבודתו כ"מחול חברתי“.
יניב עסק במה שכואב– באובדן, בטרגדיה הלאומית, בתחושת הכישלון, בשאלת האחריות, בתופת החברתית והשלטונית שאולי הביאו אותנו לשם. על האחריות החברתית להנציח את מי שאיבדנו בדרך, בידיעה הכואבת שהם לא היו חייבים לשלם את המחיר...
וכך נולד המופע הנוכחי, "אמת עירומה" - בו שאלנו האם הכתובת היתה על הקיר? האם היה אפשר גם אחרת? האם מישהו ישלם את המחיר? ומצד שני, הרצון לאחדות ולתחושת הביחד והניסיון להבין - האם נהיה נרדפים לנצח? האם אנחנו עדיין נלחמים על זכותנו הבסיסית לחיות פה? או האם בקרוב נחזור לאותו שיח שבו היינו ביום הנורא ההוא?
בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, אנחנו מבקשים להקדיש את כל הרגעים שאנחנו מייצרים לאנשים שהם הפסיפס החי, הנושם, אלו
שחיים או שמתים כאן, במדינה הקטנטנה הזו שלנו. בשבילם...
VIDEO
VIDEO
אחד מאנשי המחול המפורסמים בארץ, הן כרקדן והן ככוראוגרף ומנהל אמנותי,
יצר אינספור פרוייקטים של מחול במגוון סגנונות ועולמות תוכן. החותמת האחרונה והמרשימה שלו היא הקמת להקת מחול חדשה ובועטת בישראל, למרות ועל אף המצב החברתי הקשה ודווקא בגללו.
בעברו רקד בלהקת פרסקו יורם כרמי, בפרוייקט "גרגוילס" של עידו תדמור, ובמופע 'אך הבתולה הייתה זמינה' של הכוריאוגרף הבינלאומי חבייר דה פרוטס.
ככוריאוגרף יצר בארץ ובחו"ל. בישראל שימש שנים רבות כמנהלה האמנותי וכוריאוגרף הבית של "להקת מחולה". לפני כחמש שנים החליט שהגיע הזמן לפלס את דרכו כיוצר עצמאי בתחום המחול העכשווי, ויזם פרויקטים חברתיים במחול - "גם בנים רוקדים" עבודה שמתעמתת עם סטיגמות הקשורות לבנים שרוקדים. אחר כך נולד הפרויקט "Women ", הדהוד לתנועת #MeToo עם קבוצה מעורבת של רקדנים ורקדניות ולאחריו "עדיין מחפשים", יצירה שנגעה בתלישות ובחיפוש המתמיד של דור ה-Z .
ובתקופה של חוסר ודאות, בשעה שכלל מוסדות התרבות, כמו שאר הגופים במשק, נאבקים על שימור הקיים, הקים בניגוד לכל הסיכויים, ובתמיכת עיריית רמת השרון, רשת מגוונים ותורמים פרטיים - להקת מחול חדשה "להקת המחול יניב הופמן", והצליח לעשות את מה שרבים וטובים רק חולמים עליו ועל הדרך לנפץ את תקרת הזכוכית המפרידה בין מה שמכונה "פולקלור" למחול אמנותי.
ממש בימים אלה יניב והקאסט החדש של הלהקה לעונה 2024-25, עולים בסבב הופעות מוצלח ברחבי הארץ, עם המופע "אמת עירומה", ביניהם בסוזן דלל, היכל התרבות קדימה, נס ציונה, מחול שלם ועוד..
יצירה בצל משבר -
העבודה על ’אמת עירומה‘ החלה לפני ה- 7 באוקטובר. אז, היא עסקה בגילוי הכואב שאולי איננו אומה מאוחדת כמו שחשבנו וגדלנו.
תחושות קשות של פיצול, שבטיות וסקטוריאליות שאפיינו את ימי טרום השבת השחורה, ההבנה המרה שאולי איננו מסוגלים לקיים חיים
משותפים תקינים בארץ הזו. וזו חתיכת אמת עירומה לעסוק בה ...
ב 7.10 נפלו עלינו השמיים. הותקפנו, הופתעו, הופלנו ויצאנו כולנו לקרב חיינו - פתאום שוב ביחד. האם הכתובת היתה על הקיר? האם היה
אפשר אחרת? האם מישהו ישלם את מחיר הזחיחות והפלגנות, ההסתה והשיסוי? בין אזעקה לאזעקה, יצרנו מטאמורפוזה לעבודה שרק
החלה, חזרנו לשאלות קיומיות - האם נועדנו לחיות על חרבנו לנצח? האם אנחנו עדיין נלחמים על זכותינו הבסיסית לחיות פה? או האם בקרוב נחזור לאותו שיח שהשהינו ביום הנורא ההוא?
בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, אנחנו מבקשים להקדיש את כל הרגעים שאנחנו מייצרים לאנשים שהם הפסיפס החי, הנושם, אלו
שחיים או שמתים כאן, במדינה הקטנטנה הזו שלנו. בשבילם...
היצירה כוללת אלמנטים מהשנה הקשה, במעין בניית ציר זמן – כאוס מלחמה, תפקידי מגדר ואהבה, ושזורה באלמנטים רבים שיעוררו את קהל הצופים - רכבות ללא קטר ולא כיוון, קוביות בטון שמסתובבות על הבמה, שמאזכרות אנשים שאינם, חטופים שלא הוחזרו, או קברים של מי שקיפחו חייהם. בני זוג רחוקים, או שזה בכלל קבר התמימות שהייתה לנו, שאנחנו בטוחים בארצנו. האם צופן לנו עתיד אופטימי? ויש סיכוי לתקווה מחודשת?
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.