מוצרט הקטן

הצגה על חיי הגאון המוזיקלי הגדול מכולם-וולפגנג אמדאוס מוצרט. בגיל שלוש כבר מנגן מוצרט הקטן בפסנתר, בגיל חמש הוא מלחין את יצירתו הראשונה, אבל יותר מכל הוא רוצה להיות ילד.

הצגה של היוצרת גדית כהן- שחקנית וירטואוזית בשילוב תיאטרון חפצים. במהלך ההצגה הקהל נחשף ליצירות רבות שהלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט.

על היוצרת - גדית כהן - עיצוב משחק והפעלת בובות

בוגרת “בית הספר לתאטרון בובות בהנהלת דבורה צפריר” ו”המרכז לתאטרון בובות חולון”. למדה משחק בבית הספר הגבוה למשחק “בית צבי” על מלגת הצטיינות.
למדה בימוי וצילום ב”קמרה אובסקורה”- בית הספר לאומנות במגמת קולנוע. מנהלת את אגדית-תאטרון בובות. תאטרון של אישה אחת ויוצרת הצגות ושעות סיפור אמנותיות, מסוגננות והומוריסטיות המשלבות אצבעות ידיים, משחק, מימיקה, בובות ומוזיקה.
זכתה פעמיים בפרס השחקנית הראשית בהצגתה מוצרט הקטן בפרס הבמה לילדים 2009 ובפסטיבל הצגות הילדים הבינלאומי בחיפה 2008.

כיום סטודנטית ללימודי פילוסופיה תואר ראשון.

על ההצגה

ההצגה נולדה בעקבות אהבתה הגדולה של גדית לשוקולד מוצרט, ומתוך רצון להנגיש לקהל הצעיר את חייו המרתקים של הגאון המוזיקלי ואת המוזיקה שהלחין.

ההצגה עוסקת בשאלה הפילוסופית איך אנחנו מחנכים ילד פלא?
היצירה בעלת שפה אישית מובהקת המצטיינת באיכויות גבוהות של מרכיבי העשייה הבימתית, מופיעה בכל העולם בסיוע משרד החוץ וזכתה עד היום ב-10 פרסים בארץ ובעולם.

רשימת הקרדיטים המלאה

בימוי: אלית ובר

רעיון, כתיבת מחזה, עיצוב, משחק והפעלת בובות: גדית כהן

עיצוב פסנתר: דידי אלון

עיצוב פאות: יולה קריביצקי

עריכת סאונד: בני מנחם

מוזיקה: וולפגנג אמדאוס מוצרט

מין הביקורות:

"…כמו להקה שלמה של שחקן אחד, מלאכתה מעוררת התפעלות, אי אפשר שלא להישאר פעור פה מהשימוש הגאוני שעושה גדית כהן, זאת אומנות תאטרון טוטאלית…" נרדה בן יעקב/אתר "מפה"

"…יש משהו מאוד כובש מתיאטרון שמורכב משחקנית אחת שמחוללת בין כל הדמויות… מוצרט שלה בילדותו הוא בובה נהדרת וחיה, גם אם היא רק נלבשת על אצבע, מלאכתה נהדרת ומשעשעת…"רונית רוקאס/"הארץ"

"… זו אחת ההצגות המקסימות, אני עצמי התרגשתי מהייחוד של העבודה והעדינות, כהן מעבירה סיפור טוב שגם מבוגרים ייהנו ממנו …"בר חיים/"דה מרקר"

רעיונות לדיון לפני הצפייה

איך מגדלים ילד פלא? זו שאלה ששואלים בכל העולם... 

כל אחד רוצה שיהיה לו ילד פלא אבל העניין לא פשוט כלל, למעשה, ילד פלא הוא בספקטרום של החינוך המיוחד, צריך להקדיש לו שעות רבות ומסלול חינוך שונה ואינטנסיבי כדי להוציא ממנו את הפוטנציאל הגלום בו.

אבל האם זו הדרך היחידה?

הצגה נולדה מתוך התעסקות בשאלה מה עושים כשאנו מגלים שיש לנו ילד פלא, ילד גאון, בבית. האם לתת לו להיות כמו שאר הילדים ולשחק? 

או לנסות להוציא ממנו את הפוטנציאל הגלום בו, ולאמן אותו כמוזיקאי בעודו תינוק?

 במציאות בתקופה שבה חי מוצרט, אכן אביו לאופולד היה מאוד נוקשה איתו אך יש האומרים שבזכות זה התגלה כשרונו העצום של מוצרט.

רעיונות לדיון לאחר הצפייה:

מדוע לדעתכם ההצגה בצבעי שחור לבן? 

באיזה אמצעים בימתיים נעשה שימוש כדי להפגיןאתהגישות השונות לחנוך של אבא ואמא של מוצרט?

 האמא הרכה -בלבן (פאה של צורת מפתח סול) והאבא הנוקשה - בשחור (כובע מגבעת בשחור)

 ובעצם לאורך כל ההצגה מתקיים הקונפליקט בין השחור ללבן - בין שתי צורות חינוך או גישות חינוכיות. 

 הצגה מסוגננת שכולה שחור ולבן ממש כמו קלידי הפסנתר.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

gaditcohen@gmail.com