דברי המלחין על היצירה:
"הלאה ממני" נולדה מהתבוננות מלאת השתאות בתופעת הטרנסג'נדריות, על מורכבותה, הקושי הטמון בבסיס קיומה ולבסוף הרגשת השחרור והחופש הבאה עם הגשמת שינוי המין בפועל, דרך השירה של עילעיל פארן ולי ארנון. במהלך היצירה אנו עוברים מהבית-משפחה אל ההכרה בשוני, התקווה לעתיד, הקושי הסביבתי, היציאה מהארון ותהליך השינוי בפועל, ולבסוף החזרה "הביתה".
בשנים האחרונות אני משלב ביצירתי הרהורים על תהליכים אנושיים אשר יש בהם מידה רבה של דואליות, התמודדות בין שני רעיונות קצה והכלתם בתוך ישות יצירתית אחת, תוך כדי קבלת האחר, השונה, יוצא הדופן, אותם אני נוטל מתוך הביוגרפיה של הקהילה בה אני חי ומתוך הביוגרפיה הפרטית שלי. זכות היסוד של אי הסכמה והטלת הספק עומדים לנגד עיני בקודש קדשי היצירה. לפיכך, הבחירה בנושא הטעון של חוויית החיים הטרנסג'נדרית, כמקור השראה יצירתי, מהווה בשבילי עוד נדבך בחיפוש התמידי אחרי תשובות מוחלטות יותר על טיב האופי האנושי, תשובות שאני מקווה לא לקבל לעולם.
בעז בן משה - יליד תל אביב, 1962 ,חתן פרס ראש הממשלה למלחינים 2003 .הלחין כ-40 יצירות-מוסיקה סימפונית, קונצ'רטי, יצירות לקול ותזמורת, מוסיקה קאמרית להרכבים מגוונים, מוסיקה לכלי סולו ומוסיקה רב - תחומית. יצירותיו הוזמנו ובוצעו בין השאר על ידי:התזמורת הסימפונית י-ם, , התזמורת הסימפונית החדשה-חיפה, הקאמרטה הישראלית-ירושלים, אנסמבל סולני תל אביב, תזמורת פסטיבל ה"יין"-בורדו, צרפת, התזמורת הקאמרית הישראלית, הסינפונייטה הישראלית-באר שבע, פסטיבל ישראל, פסטיבל קולהמוסיקה בגליל העליון, פסטיבל "צלילים במדבר", אנסמבל "מיתר", אנסמבל "טרמולו", רביעיית "דנאל"-בלגיה, הזמרות -רות צ'יזאק- גרמניה, הילה בג'יו-ישראל, הפסנתרנית גילה גולדשטיין -ארה"ב, המנצחים-גיא בראונשטיין, דורון סולומון, סלבטורה מאס-קונדה, גיא פדר, אבנר בירון. יצירותיו בוצעו בארץ, בצרפת, גרמניה, ספרד, רוסיה ובארצות הברית. ב - 2004 יצא לאור התקליטור "שערי ירושלים" בהוצאת אוניברסיטת חיפה ובו מבחר מיצירותיו. ב- 2019 יצא לאור תקליטור "כשהמוסיקה מדברת" בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית בשיתוף עם אנסמבל "מיתר" והחלילן ליאור איתן. יצירותיו מוצעות לאור במכון למוסיקה ישראלית.
פרופ' בעז בן-משה כיהן כמנהל האמנותי של "חג המוסיקה הישראלית" ודיקן הפקולטה למוסיקה רב – תחומית באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. כיום הוא פרופסור לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים.
אנסמבל מיתר הוקם בשנת 2004 על ידי הפסנתרן עמית דולברג, המנהל אותו לכל אורך שנות פעילותו. האנסמבל הפך לאבן פינה בסצנת המוסיקה הקאמרית בארץ, ולצד הופעות בפסטיבלים וסדרות מוסיקה יוקרתיות בחו"ל מקיים סדרת קונצרטים עצמאית ואת פסטיבל CEME. אנסמבל מיתר זכה בפרס בנימיני ובפרס פרטוש מטעם משרד התרבות, בפרס לנדאו מטעם מפעל הפיס ובפרס Coups de Cœur מטעם האקדמיה Charles Cros בצרפת לאלבום מצטיין במוזיקה עכשווית בשנת 2018. כמו כן, הוא זוכה לשבחים ולביקורות נלהבות בארץ ובעולם. עם האולמות והפסטיבלים בהם הופיע ניתן למנות את ה-Purcell Room בלונדון, פסטיבל ברייטון, מרכז פומפידו ופסטיבל ManiFeste בפאריס, הביאנלה של ונציה, ה-BKA וה-Radial System בברלין, הקונסרבטוריון ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה, אולם המלחינים בסנט פטרסבורג, 92Y בניו יורק, מרכז באנף בקנדה ועוד. פרויקט תדרים, אנסמבל העתודה של מיתר, זוכה להצלחה גדולה והיקף פעילותו בארץ ובחו״ל עולה מדי שנה. החל מאוקטובר 2017 מתקיימת התכנית כמסלול לתלמידי תואר שני מצטיינים באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. תקליטורים של מיתר יצאו לאור בלייבלים Verso, NEOS, Souphir ובמכון למוזיקה ישראלית. האנסמבל הקליט דיסק פרופיל למלחינים ראובן סרוסי, פביאן פאניסלו, ינעם ליף, עמוס אלקנה, איל אדלר ולמלחין הבית של האנסמבל, פיליפ לרו. מנצח הבית של האנסמבל הוא פייר-אנדרה ואלאד. האנסמבל משמש כאנסמבל הבית של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. אנסמבל מיתר זוכה לתמיכת הקרן ע"ש אדל וג'ון גריי, מר דן יקיר, משפחת גבעול והלן קונוואי.
קבלת השונה:
1. האם יש משהו פגום במי שרוצה להחליף את זהותו המינית?
2. דינמיקה בתוך משפחה בה אחד הילדים בוחר בזהות מינית שונה אם כהומו, לסבית או טרנסג'נדר. האם על המשפחה לתמוך ללא סייג, בידיעה כי בחירה שכזו עלולה להביא לסבל לילד?
3. מאילו מניעים נוצר הצורך ב"החבאת" השוני בחברה?
4. האם מוסיקה צריכה להעניק לנו אושר, שמחה, צער, תקווה?