חכם רונית

במפגשיה עם התלמידים, מבקשת סופרת הילדים רונית חכם לחשוף אותם לספריה תוך מפגש עם יצירותיהם של סופרים וסופרת שהשפיעו על יצירתה, ולהבין את כוחו של סיפור ושל דמיון. לתפיסתה, היצירה נובעת מתוך זיקה לחוויות מוכרות, לרגשות קיימים ולהשפעות שונות. רונית מציגה בפני הילדים לצד ספריה את האיורים המלווים אותם. בדיאלוג עם התלמידים מבקשת חכם לעורר אותם להתבונן ולחקור את עולמם דרך סוגות ספרותיות שונות: כסיפורי עם, משלים, אגדות ואפילו חלומות, ולענות על שאלותיהם בפתיחות וקשב רב.

מבין ספריה: "הנעליים הישנות של אדון מינאסה" (זכה בפרס מוזיאון ישראל), "סיפור שמתחיל בחלום" (זכה בפרס מוזיאון ישראל)  "חמש מכשפות הלכו לטייל" (זכה בפרס מוזיאון ישראל ונכלל באנתולגיה "הסיפורים הטובים בעולם", בהוצאת אברמס, ניו יורק), "מילות קסמים" (סדרה לראשית קריאה), "ז'וז'ו ומומו" (זכה בפרס מוזאון ישראל), "השד על ההר", "אפאחד",  "אמור ופסיכה", "זרובבל וזילפה (זכה בפרס מוזיאון ישראל), "המרד של מון", "חלום המלך שלמה", "נורי והלויתן".

המפגשים עם כיתות א'-ב' עוסקים בדברים שלא מתרחשים במציאות אלא רק בסיפורים, וביצורים דמיוניים כמו מכשפות ופילים מדברים.

המפגשים עם כיתות ג'-ד' עוסקים בחברות, בידידות, במשאלות לב, בפחדים ובחלומות, ובנושאים המופיעים גם בסיפורי בעלי חיים הכתובים כמשל לבעיותיהם של בני האדם.

המפגשים עם כיתות ה'-ו' עוסקים בסיפורי עם, אגדות ומיתוסים המתגלגלים בעולם מאז ומתמיד; בצורך של בני האדם בסיפורים.

המפגשים עם כיתות ז'-ח' עוסקים במיתולוגיה ובתהליכי עיבודה ליצירה בת זמננו וברלוונטיות שלהם לחיינו היום, כמו גם בנושאים הקשורים בחברה והשתלבות בה, מרידה במוסכמות, אהבה, ועוד.

סופרת הילדים רונית חכם נולדה בשנת 1950 בחדרה, כיום מתגוררת בירושלים. מוכרת בעיקר בשל יצירותיה לכיתות הנמוכות יותר, ובשנים האחרונות עוסקת בכתיבתה בתכנים המיועדים לגילאים מבוגרים יותר.  

חכם, כלת פרס משרד התרבות למפעל חיים בספרות ילדים (תשפ"ג), בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים בלימודי ספרות אנגלית ופילוסופיה, ומוסמכת אוניברסיטת בן גוריון בספרות עברית. כתבה ספרים ומחזות לילדים ולמבוגרים, עסקה בהפקה ובבימוי של אירועי תיאטרון, בהם תיאטרון קהילתי ובובות. כמו כן עסקה בהוראת דרמה ותיאטרון ובפיתוח תכניות לימודים, עריכה ספרותית ועוד. בין ספריה: חמש מכשפות הלכו לטייל זוכה פרס מוזיאון ישראל לשנת 1994, זזה לא זזה, רמי הצב שלא רצה להיות צב, וספרה השד על ההר, אשר נבחר כספר האהוב ביותר על תלמידי כיתות א'-ג' במצעד הספרים לשנת תשס"ו. לצד אלה, חכם עוסקת גם בעיבוד סיפורים יהודיים מתוך אוצרות הספרות העברית לדורותיה (אגדות חז"ל, סיפורי חסידיים) והפיכתם לרלוונטיים גם לימינו, כמו גם בתכנים המעסיקים תלמידים בני הכיתות הגבוהות יותר, כגון חברה והשתלבות בה, מרידה במוסכמות, אהבה, ועוד. בין ספריה אמור ופסיכה, המרד של מון וסיפור שמתחיל בחלום.

"מאז שהייתי ילדה אני אוהבת לכתוב. כבר בבית הספר חיברתי סיפורים, שירים ומחזות, וכשהגעתי לגיל שבו הייתי צריכה להחליט מה אני רוצה להיות, הבנתי שיותר מכל אני רוצה להיות סופרת", מעידה חכם ומוסיפה כי היא אוהבת במיוחד לכתוב סיפורים ומחזות לילדים, בין היתר כי ספרות הילדים מאפשרת ליצור עולם טוב יותר, בו החלש מנצח והמכשפות מובסות. הבלתי אפשרי הופך לאפשרי.

נקודות אפשריות לדיון לקראת המפגש:  

1. לפני מפגש ההכנה לבקש מן הילדים לעיין בספריה של רונית חכם, בספרית בית הספר או בבית, לקרוא בהם, להתבונן באיורים. ניתן לבקש מהילדים/ות לשתף בחוויית הקריאה בכיתה. בין השאר, ניתן לשאול - מה עוררו בהם הסיפורים? צחוק? סקרנות? דמיון? לחשוב יחד מה מאפיין את סיפוריה של המחברת, מתוך מה שקראו. האם מישהו יכול לשתף בדמות עם כוחות על, לספר על סוף שאהבו, איזה סיפור אהבו ומה מתרחש בו
2. מתוך סיפורים שמכירים, מה מאפיין לדעתם אגדות (מלכים, נסיכות, אבירים, מכשפות, אלמנטים על טבעיים וכולי) ומה לדעתם יכול להיות בסיפור שהוא לא אגדה – אילו מין גיבורים יהיו לו, באילו נושאים תעסוק העלילה?
3. לבקש מהילדים לבחור דמות אחת שאהבו מתוך ספריה של המחברת ולצייר אותה מהדמיון על נייר. איך זה מרגיש לצייר דמות "מהראש"? זה כיף? אולי דווקא מפחיד? ואולי אפשר להמציא דמות חדשה ולגמרי שלנו? בשלב הבא אפשר להציע לילדים/ות להשיב על שלוש שאלות ולאחר מכן לבקש לשתף בכיתה; 1. מה שם הדמות? 2. אילו תכונות מאפיינות אותה? 3. למה בחרת דווקא בה?
4. עבור מפגשים העוסקים בסיפורת היהודית – אלו סיפורי חז"ל מוכרים לכם? מה לדעתכם מייחד סיפורים הלקוחים מן הסיפורת היהודית (ערכים מסוימים החוזרים על עצמם, סגנון סיפורי ייחודי)?
5. עבור מפגשים העוסקים במיתולוגיה היוונית - אלו דמויות מוכרות לכם מהמיתולוגיה היוונית? האם, לדעתכם, סיפורים שנכתבו לפני למעלה מ 2,000 שנים יכולים להיות משמעותיים עבורנו גם כיום? מדוע לדעתכם שרדו ונשמרו סיפורי המיתולוגיה היוונית במשך שנים כה רבות, וכיצד ייתכן שקוראים שונים בתקופות שונות המשיכו להנות וללמוד מהם?
6. לקראת מפגש בנושאים חברתיים – חשבו על מילים ומושגים שקשורים בחיי החברה שלכם בבית הספר ובחברה הגדולה. מהם הדברים החשובים לקיומה של חברה שנעים לחיות בה. איך אתם מדמיינים את העתיד שלכם, מה החלום שלכם, תארו את העולם שבו הייתם רוצים לחיות

נקודות אפשריות לדיון ועיבוד לאחר המפגש:

1. לבקש מן הילדים לשתף בחוויית המפגש, אילו דברים חדשים למדו? מה סקרן אותם במיוחד?
2. אפשר להציע לילדים לבחור מחדש דמות שאהבו מתוך ספריה, ולצייר אותה מן הדמיון, כפי שהוצע למפגש ההכנה. לאחר מכן לפתוח דיון כיתתי; איך זה מרגיש לצייר דמות מתוך סיפור לאחר היכרות עם הסופרת, האם המפגש עורר אותם לדמיון ולכניסה אל מרחב לא מציאותי, או שאולי הם לא מרגישים כלל בהבדל?
3. עכשיו כשהילדים פגשו בסופרת ושוחחו עמה על סיפוריה, האם מתעורר בהם חשק לכתוב סיפורים בעצמם? במידה וכן, לשאול באילו נושאים היו רוצים לעסוק בכתיבה ולהציע להם לצייר באמצעות טושים, פנדה ו/או עפרונות דמות שתהיה גיבורת הסיפור הפרטי שלהם.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

ronit.chacham@gmail.com