איריס ארגמן וספרה אמיליה והכובע

תחום: ספרות
תת-תחום: מפגש עם סופר או משורר
משך זמן המופע: 45
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: ארגמן איריס
קהל יעד: א - ג
כמות קהל מקסימלית: 80
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 15/06/2021

רַחַשׁ נִשְׁמַע מִבַּחוּץ. אֶמִילְיָה פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת, וּלְיַד הַשִּׂיחַ, קְצָת מֵצִיץ, רָאֲתָה כּוֹבַע אָדםֹ.

אֶמִילְיָה אֵינָהּ יוֹדַעַת לְמִי שַׁיָּךְ הַכּוֹבַע, וּבַהַתְחָלָה גַּם לאֹ בְּטוּחָה מָה לַעשֲׂוֹת בּוֹ. לְאַט-לְאַט הִיא מְגַלָּה אֶת הַסּוֹד הַטָּמוּן בַּכּוֹבַע שֶׁהִגִּיעַ פִּתְאוֹם – סוֹד כּחָֹם שֶׁל הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁיְּכוֹלִים לְמַלֵּא אֶת הַחַיִּים בְּצבֶעַ, בְּשִׂמְחהָ וּבחַבֲרִֵים טוֹבִים.

איִרִיס אַרְגּמָןָ כָּתְבָה סִפְרֵי יְלדִָים אֲהוּבִים, וּבָהֶם בַּכִּיסִים שֶׁל גִּילִי; פָּנסָ, מַצפְּןֵ ויְלֶדֶ; הַדֻּבִּי שֶׁל פְרֶד; וְסִפְרֵי הַמְּכַשֵּׁפָה רוֹזָלִינְדָה. כְּמוֹ אֶמִילְיָה, גַּם אִירִיס מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַיּפִֹי בְּכָל פִּנָּה.



דר' שי רודין בביקורת על הספר מתוך: קריאת חובה ספרות ילדים 

מיהי אמיליה? הטקסט לא מספר. כובע אדום שמגיח אל חייה בהפתעה גורם לה לא להפסיק לחשוב. מה לעשות איתו? להיות פרקטית ולהניח בתוכו גרביים או פירות? לחשוב על אסתטיקה ולתלות אותו בסלון?... 

אמיליה דוחה את שתי האפשרויות. היא בוחרת לצאת מהבית, לפתוח חנות כובעים, לשפץ את החנות בעצמה, לצבוע ולסדר, לתפור, ליצור, לתקן. אבל היא אינה מסתפקת בפן האסתטי. כי הכובעים שהיא יוצרת הם בהלימה לסודות שהלקוחות מספרים לה. כל סוד מניב כובע מתאים.

בתחילה, אין דורש לכובעיה. בעולם שלא נח לרגע, מי ירצה כובע שהוא פריט ששייך לעבר. אבל דווקא ילדה, שמייצגת את ה"דור החדש", את העתיד, את הקידמה, בוחרת בכובע מעוטר פרפרים ולא בשמלה שאמה מנסה "לשדך" לה. ואחריה, עולה ועולה מניין הלקוחות, והאנשים כולם מתהדרים בכובעים, ולא פחות חשוב מכך – בחיוכים.

אמיליה היא ״אחרת״ – בחשיבתה ובהתנהגותה. ״אחרותה״ גורמת לה להבין שסביבתה הפרגמטית צריכה צבע, פרפרים וחלומות. רק איור אחד של אביאל בסיל המוכשר, שמתאר אותה סגורה בחנותה ומביטה באנשים ברחוב מבעד לזכוכית, רומז על שונותה של מי שחיה בעולם קצת אחר. עולם משלה, ספקטרום משלה. וכאן טמונה הגאוניות בסיפור. אמיליה היא שמראה את האור לחברה והיא שממלאה חסר חברתי. לא להפך. לא עושים לה טובה, לא מקבלים״ אותה, פשוט נסחפים אחרי החזון שלה, אחרי השאיפה שלה לומר לאנשים – האטו לרגע, חשבו על חלומותיכם, וצאו להגשימם. וכשהכובע מחליט לעוף למקום אחר, אמיליה נותנת לו לעוף, כדי שישמח ילד אחר ויעזור לו להגשים את חלומותיו, כפי שעזר לה.

יצירה מפעימה, משמחת וחכמה, של יוצרת אחרת ונדירה. מתאימה לגילאי שנתיים ועד 120.

 

מור פוגלמן- דבורקין על הספר מתוך: הפנקס- כתב עת לספרות ותרבות ילדים 

התמה של מציאת מקום לביטוי עצמי ויצירת קשרים אנושיים בלב העיר, חוזרת רבות אצל ארגמן. כמו מרבית ספריה, גם הספר הזה מתרחש במרחב העירוני וחוגג את האפשרויות הגלומות בו: את מציאת היופי בתוך השגור ולעתים אף הכעור, כפי שניתן לראות גם בספרה “בכיסים של גילי”; את היכולת לייצר קשרים ואינטימיות בתוך מרחב של ניכור, כמו בחליפת המכתבים בספרה “רוזלינדה“, ואת מציאת המקום או הקול האישי בתוך הסואן והממהר. הרעיונות הללו משתקפים יפה גם באיוריו של אביאל בסיל ל”אמיליה והכובע”.

המרחב העירוני שאייר בסיל מתאפיין באפרוריות צהבהבה, כמעט גוון אובך, במידה מסוימת של הזנחה בדמות תריסים שבורים, ובבניינים גדולים שאמיליה נראית קטנה לעומתם, המשקפים את הניכור העירוני. אולם בצל אותם בניינים, מאוירים החיים האנושיים בצבעוניות עשירה וחמימה המשדרת חיות ופעלתנות, וסיכוי למצוא יופי, השראה וקהילה גם בתוך העיר. ואכן, ככל שהסיפור מתקדם ואמיליה מוצאת את כל אלה, גם הבתים והרחובות מקבלים גוונים חיים יותר. בסיל מיטיב גם לאייר את חלומותיה של אמיליה, כשבאיור הפתיחה של החנות מוצגות על הקיר מאחוריה מעין “רוחות רפאים” של כובעים שעדיין לא נוצרו, ושוודאי נהגים באותו רגע במוחה של אמיליה המאוירת כשהבעה חולמנית על פניה.

 

 

 

 

 

הכנה למפגש סופר: 

1. הקריאו את הסיפור לתלמידים. 

2. מהיכן הגיע הכובע אליה? 

3. מה קרה לאמיליה כאשר חבשה את הכובע על הראש ויצאה לטייל? 

4. מה השתנה / קרה לאנשים בעיר כאשר חבשו את הכובעים הצבעוניים. 

אפשרות: צרו תערוכת כובעים בכיתה. בקשו מהילדים להביא כובעים, קשטו אותם ושנו את צורתם. בקשו מהילדים. ות לכתוב סיפור קצר על הכובע שלהם. 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
ארגמן איריס
052-3360849

irisargaman10@gmail.com

רמת-גן, איינשטיין 25

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.