פלמחניקית (זהב הפקות)

על ההצגה

אל מאהל הפלמ"ח בקיבוץ יגור מגיעה שורק'ה בת ה-17, שהחליטה להפסיק את הלימודים בגימנסיה ולהתגייס לפלמ"ח. המחזה עוקב אחרי תהליך הקליטה של הנערה התל אביבית בחיי הקבוצה וההכשרה, את האימונים והעבודה במשק, שדאות, נשק, קפ"פ וכמובן לא נפקד גם ההווי סביב המדורה, השירים וסיפורי הצ'יזבאת, שהחבר איצקו מספר בכל הזדמנות.  חברתה לפלוגה, ציפק'ה, היא יונאית  – אחראית בשובך על יוני הדואר, הנשק הסודי של הפלמ"ח. כאשר זיגי, ניצול שואה, מגיע לפלוגה הוא נשלח לעבודה יחד עם ציפק'ה בשובך היונים.

הדרמה מתרחשת סביב רצונה של שורק'ה להיות שווה בין הגברים של ההכשרה, לצאת לקורסים השונים, ולהצטיין בכל מעשיה. היא נאבקת במפקד אורי שמתייחס ליכולותיה ומאפשר לה לצאת לקורסים השונים. כאשר היא חוזרת מקורס טופוגרפיה, היא עומדת בראש אחת מחוליות החבלה של ליל הגשרים. יוני הדואר שנשכחו בשטח, מובילים את השוטרים הבריטים אל הקיבוץ. בלית ברירה השובך נהרס, והם מצליחים להבריח את היונים לקיבוץ סמוך.

עם הכרזת המדינה שורק'ה מתעקשת לצאת לגזרת ירושלים וללוות את השיירות לבירה הנצורה.

במאי וכותב ההצגה: עופר שפריר

שחקני ההצגה

מעין וינשטוק – ציפק'ה

בוגרת תיאטרון צה"ל. בוגרת הסטודיו למשחק ע"ש ניסן נתיב. שיחקה בסדרות טלוויזיה רבות, ביניהן: "מתי נתנשק", "סרוגים", "הכול דבש". בין תפקידיה בתיאטרון: "צניחה חופשית", "האבולוציה של המינים"  "שירת חיינו" (תיאטרון חיפה "בגלל הלילה" (הבימה)  משחקת בהצגות רבות לילדים ולנוער. בקולנוע שיחקה בסרט  "סיפור אהבה ארץ ישראלי" ובתפקיד ראשי בסרט "שיטת אלטמן".

עדן אזר – שורק'ה

שחקנית זמרת ורקדנית. בוגרת הלהקה הצבאית "קיטבג" של חיל חינוך, בוגרת בית הספר למשחק ומחזות זמר "AMDA" בניו יורק. בימים אלה משחקת את חוול'ה ב"כנר על הגג" בתיאטרון העברי.

לירן קנטרוביץ – אורי

בוגר בית הספר לאומנויות הבמה "בית צבי", בוגר לימודי משחק מול מצלמה מטעם רות דייכס, ובעל תואר ראשון בבימוי והוראת תיאטרון. שיחק בהבימה ("הוראות הפעלה") בקאמרי ("שיער", "סיפור הפרברים") תמונע, צוותא, הסימטה, אורנה פורת. מביים ומלמד תיאטרון.

דין לוינשטיין – זיגי

בוגר בית הספר לאומנויות הבמה "בית צבי". בוגר שלושה קורסים של משחק מול מצלמה. השתתף בסדרות "ביום שהאדמה רעדה" ו-"השגרירות" כמו כן, בתפקיד אורח ב"גב האומה" בשלל פרסומות וקליפים מוזיקליים, בין היתר: שופרסל, סלקום, חליפות בולגרי ויובל דיין.

ישראל גולדרט – איצקו

בתיאטרון: משחק באורנה פורת. ארצי לנוער. מדיטק. משחק עם כל כוכבי הילדים בארץ.

מתופף בטרררם ובלהקת רידמאניה.

בטלוויזיה: צומת מילר, סברי מרנן, מה שבע, פרסומות

השירים:

שירי התקופה, חלקם מתורגמים מרוסית לעברית. שירים שהיו ידועים במאהל הפלמ"ח, רובם תורגמו על ידי חיים חפר, והושרו על ידי להקת הצ'יזברון, וליוו את קום המדינה.

- אח פגישה / חיים חפר / מאיר נוי

- דחילק מוטק'ה / חיים חפר / אלן רוברטס

- האהבה / חיים חפר / שמואל פרשקו

- מוטי / חיים חפר / שמואל פרשקו

- ציפ / חיים חפר שמואל פרשקו

- בין גבולות / חיים חפר וסילי איבנוביץ אגפקין

- האמיני יום יבוא / רפאל קלצ'קין

- רבותי ההיסטוריה חוזרת / חיים חפר שמואל פרשקו

- הן אפשר חיים חפר / דוד זהבי

- הפרוטה והירח חיים חפר / הארי וורן

- בת שבע / חיים חפר / משה וילנסקי

- חופש תם / חיים חפר וסשה ארגוב

- הג'יפ / חיים חפר ושמואל פרשקו

- הטרמפ / חיים חפר וסשה ארגוב

- שירת הנוער / שמואל בס ודוד מערבי

- חולצה כחולה / דודו ורטמן ומרדכי זעירא

- לי כל גל / חיים חפר - עממי רוסי

- קסם על ים כנרת / מרדכי הוניג וג'ון סטפן זמנצ'יק

פלמחניקית – דף הכנה

הדמויות:

חברי הקבוצה הנמצאים בהכשרה בקיבוץ, מרגישים כי הם "מבזבזים את זמנם" בעבודות השחורות במשק במקום לצאת למשימות. העבודה בקיבוץ לא קלה, תנאי המחיה עלובים למדי וחלקם רוצים לעזוב  ולחזור לתל אביב. מי שמנסה לשמור על הקבוצה, על ערכי הפלמ"ח, ועל לכידות הקבוצה הוא אורי- דמות של מפקד הכיתה. מצד אחד קשוח, אבל מאידך מתגלה כבחור רגיש ורומנטיקן שיכול לצטט את אלתרמן...

חלומה  הגדול של  שורקה נערה בת 17 להתגייס לפלמ"ח, לתרום ולהילחם על הקמת המדינה, נתקל בקשיים שונים. רצונה הגדול להיות שווה בין שווים, נתקל ביחסו המזלזל של איצקו – חבר בהכשרה שחושב שמקומה של אישה הוא לא בשדה הקרב, לטענתו: "אישה לא יכולה להיות לוחמת ולוחמת לא יכולה להיות אישה"... האם קונפליקט שכזה קיים גם היום בצה"ל? עם חלוף השנים נראה שבנות משרתות יותר ויותר גם בתפקידים גבריים (לוחמות קרקל, שריונריות, וטייסות).

עלילות המשנה עוסקו בסיפורה של היונאית של הקיבוץ וחברת ההכשרה ציפ'קה. היא עובדת בשובך היונים ומאמנת אותם בסתר. היות וגידול יוני דואר נחשב לריגול! אחד מהסיפורים הידועים הוא הפעולה של ליל הגשרים, שם נשכחו יונים בשטח אחרי הפיצוץ. כשהבריטים גילו את היונים קשרו לרגלי היונים רימוני עשן ועקבו אחרי מעופם, שהראה להם כי הן בכיוון של קיבוץ יגור.

זיגי הוא עולה חדש מגיוס חוץ לארץ - גח"ל, עולה חדש שהצליח לשרוד את  השואה והמלחמה ההיא, והגיע כפליט לישראל. סיפורו של זיגי והשתלבותו בקבוצה הוא אמנם סיפור משנה, אבל דמותו חשובה להבנה של כור ההיתוך  הישראלי שהתחיל כבר אז באוהלי הפלמ"ח.

ההצגה נותנת ביטוי לרוח התקופה, להווי, לעבודת היות הפלמחניקים "פקק" בסידור העבודה. כלומר, הם שובצו לעבודות השחורות כשהם שואפים לצאת לפעולות - או בפי הפלמחניקים - ג'וב חדש.

בהצגה משולבים כמה מהשירים הידועים של התקופה. וכדאי להקשיב לשירים  שבוצעו בפי להקת הצ'יזבטרון - הלהקה הצבאית הראשונה שליוותה את  לוחמי הפלמ"ח בקר.בות של מלחמת השחרור. את רוב השירים כתב ותרגם חיים חפר.

תפאורה ותלבושות

התפאורה מורכבת מארגזי פרי מעץ, אלה שימשו באותה תקופה כארונות אישיים, שולחנות וכיסאות. הציוד באוהל היה דל ביותר – מיטה, ארונית, ספרים, פנס לוקס ופרימוס לבישול.

התלבושות ברוח התקופה. בעיקר לבשו חאקי קצר או ארוך וחולצה לבנה (לכל אחד הייתה חולצה לבנה אחת).

בתפאורת ההצגה יש כמה אביזרים אותנטיים, כמו פיילה לכביסה. כוסות אלומיניום, נשקים. משקפות, כאפיות, שהיו חלק מהלבוש שהפלמחניקים אימצו מהערבים שסבבו אותם. באוהלי הפלמ"ח היה נהוג בליל של שפות: עברית, ערבית, יידיש ולפעמים הפקודות ניתנו בכמה שפות על מנת שהעולים יבינו.

שאלות לדיון

1.מה היה תפקיד הנשים בפלמ"ח? האם הן היו שוות זכויות לגברים והתאמנו יחד איתם? האם הייתה חובה להתגייס לפלמ"ח? מה הרגיש הנוער באותה תקופה? מה זה הכשרה מגויסת?

2. מה היה יחסם של הפלמחניקים לעולים החדשים (גיוס גח"ל – חוץ לארץ) ומדוע קראו להם סבונים? האם גם היום יש אפליה בין עולים לוותיקים? האם בצה"ל הבדלים אלה נעלמים או שהצבא משמש ככור היתוך?

3. מה כללו אימוני הפלמ"ח (קפ"פ, שדאות, ניווט התמצאות בלילה) ובאיזה קורסים השתלבו החברים והחברות (טופוגרפיה, אלחוט, קורס עזרה ראשונה,  הכרת נשק פירוק והרכבה מהירה). הנשקים היו מפורקים ולפעמים היו מעבירים אותם ממקום למקום על גופן של נשים כי השוטרים הבריטים לא ביצעו חיפוש על נשים.

4  ההווי הפלמחני"קי שבו כולם יושבים סביב המדורה וכולם שווים. כיצד השיגו מצרכים לקומזיץ?. איך היום מתארגנים לקומזיץ? ההבדל בין ישיבה בחברותא סביב מדורה עם קפה ודיונים חוצי להבות על עתיד החברה, העם והמדינה שבדרך ועד כמה זה שונה לעומת השיח הנפוץ היום. ההבדל בין רשתות חברתיות לדיוני הקבוצה. וקבלת החלטות משותפות על עתיד הקבוצה. 

5  חשיבות הפרט והקונפליקט של "האני" מול "הביחד", רצון הקולקטיב. הקבוצה וההתחשבות בחבריה. ערכים עליהם מושתתת התנועה הקיבוצית.  

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

shafriro@gmail.com