משהו ששווה להתעכב עליו

הצגה של שני שחקנים (שחקנית ושחקן), ובסיומה תתקיים שיחה.

היצירה נוצרה בעקבות הטרדה ׳אפורה׳ שעברתי לפני לימודיי בבית הספר למשחק.

ההצגה מתעסקת בגבולות, בחצייתם וביכולת שלנו כבני אדם 'לנרמל' מצבים הזויים ולהתרגל אליהם.

מילים נאמרות בחלל, אליהן אנחנו רגילים להתייחס. ומה לגבי המילים שאינן נאמרות? 

ביצירה נעשה שימוש בסצנות ריאליסטיות, סטנד אפ, וקטעי סאונד, זאת בכדי לנסות ולהעביר חוויה מורכבת, זו שהתקשיתי כל כך הרבה שנים לתת לה ביטוי מילולי, ודרכה ובעזרתה לעסוק ברגעים האפורים האלו שאנחנו עשויות ועשויים לפגוש בחיים.

"משהו ששווה להתעכב עליו" - יצירה מקורית המבוססת על סיפור אמיתי.  

כבר כמעט עשר שנים אני לא מצליחה להגדיר איזו מין הטרדה מינית עברתי, כי אם הוא לא נגע בי, זה עדיין נחשב הטרדה? 

הטרדה 'אפורה', אני קוראת לה. זה התחיל כך כי כל המונחים האחרים הלחיצו אותי מדי. חשבתי ש'אפורה' זה כללי ולא מחייב, וזה המשיך בכך שהאפור הזה בלע אותי לתוכו לעולם מטושטש, לא מוגדר, לא חד משמעי, עולם של אי וודאות, עולם של סימני שאלה. ושאלות זה דבר מבלבל!

בימים שבהם הכל מתורגם לשחור או לבן, אני בוחרת לעסוק באפור.

בגבול הדהוי שחשוב לפעמים לאזור אומץ, להתקדם מעליו עוד צעד ולהרחיב אותו, לעומת הגבול הדהוי שמסמן שהגעתי לקצה שלי ואותו חשוב לצבוע בשחור בולט- כי הוא שומר עלי, ואני צריכה לשמור עליו. 

עופרי בת ה- 23 ועופרי בת ה- 33 נפגשות על הבמה, מתבוננות מחדש בחוויה כאובה וממשיכות לשאול את השאלות על הגוון הזה, האפור.

יוצרת ההצגה ושחקנית ראשית:

עופרי פוקס- שחקנית, יוצרת ומפיקה, בוגרת הסטודיו למשחק ע"ש ניסן נתיב. מנחת סדנאות למיניות בריאה מטעם המרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ומטעם עמותת דלת פתוחה. 

מעבירה גם סדנאות משחק בבתי ספר ועובדת במרכזי סימולציות רבים [לשיפור מיומנויות תקשורת].

ליווי אמנותי ומשחק:

נדב בושם- שחקן ויוצר עצמאי מזה למעלה מ20 שנה. ביצירותיו נדב בוחן סוגיות חברתיות ומגדריות מתוך נסיון להשפיע על המציאות דרך התאטרון. 

זוכה בפרס היצירה ע"ש שולמית אלוני 2023 על ההצגה 'הוועדה', שכתב ביים ומשחק בה.

מאחר וההצגה עוסקת בגבולות האפורים והמטושטשים, בשיחה נתבונן ברגע הזה וננסה לפרק ולהבין אותו.

נדבר על הרגעים בהם אנחנו מרגישים שמשהו לא נעים לנו. רגעים של בלבול. נדבר על הקושי ברגע הזה. הקושי לזהות בעצמינו בכלל לצד הקושי להגיב.

מה קשה? למה מורכב? נדבר על גבולות ועל כך שהגבול של כל אחד ואחת עובר במקום אחר וזה בסדר, אנחנו שונים, ואם הרגשתי שנחצה לי גבול- זה יכול להיות ממש לא נעים. 

נדבר על למה קשה להציב גבול?

למי יותר קשה להציב גבול? אדם מבוגר ממני? בעל מעמד גבוה משלי?

מה אפשר לעשות ברגעים כאלו על מנת להקל על התחושות?

עם מי אפשר להתייעץ? לדבר?

ועל איך לומדות ולומדים להקשיב לעצמינו.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

ofrifoxy@gmail.com