טהורה לעד

תחום: קולנוע
תת-תחום: מפגש עם יוצר וסרטו
משך זמן המופע: 45
סגנון:
שם הרכב:
סיווג: מפגש עם יוצר וסרטו
שם המפיק: מאיה זינשטיין
שנת הסרט: 2016
קהל יעד: ז - יב
כמות קהל מקסימלית: 80
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 22/08/2018

 

"בית"ר ירושלים" היא לא רק קבוצת כדורגל ישראלית, היא מושג, אייקון, היא רעיון. בית"ר היא קבוצה יהודית במדינה יהודית עם קבוצת אוהדים הגדולה ביותר בארץ, וקבוצת הכדורגל היחידה בליגת העל שמעולם לא החתימה שחקן ערבי. בתחילת עונת הכדורגל של שנת 2012 בית"ר ירושלים מטפסת אל צמרת טבלת ליגת העל, עם סיכויים לא רעים לשחק באירופה. בעיתוי הזה הבעלים של הקבוצה, האוליגרך הרוסי הישראלי ארקדי גאידמק וסוחר הנשק, מודיע על צירוף שני שחקנים מוסלמים מצ'צ'ניה לקבוצה. התגובה לא מאחרת לבוא  וארגון האוהדים הקיצוני "לה פמיליה" מכריז כי לא ייתן לשחקן מוסלמי לשחק במדי הקבוצה ויוצא למאבק. מהאופוריה של תחילת העונה ועד ההשפלה של להפסיד בכל משחק בית"ר ירושלים ושחקניה קרועים בין הדעות שלהם לבין תמיכה מתבקשת בחבריהם החדשים. השחקנים מצ'צ'ניה נעולים בבית מלון ומוקפים בשומרים וממתינים לרגע בו יוכלו לעזוב את ירושלים. אחת העונות הדרמטיות בהיסטוריה של מועדון הפאר הירושלמי הוא גם סיפורה של החברה הישראלית ומגוללת את האופן הטרגי בו גזענות הורסת קבוצת כדורגל ואת החברה מבפנים.

 





מאיה זינשטיין היא יוצרת סרטים ועיתונאית ישראלית. עלתה לישראל בגיל 10 מרוסיה וכיום מתגוררת בתל אביב. בעלת תואר ראשון בקולנוע ותרבות צרפת ותואר שני בדיפלומטיה ובטחון מאוניברסיטת תל אביב. במאית ומפיקה של "טהורה לעד" (2016) על קבוצת בית"ר ירושלים, זוכה פרס הבימוי והעריכה בפסטיבל ירושלים שהוקרן בבכורה בינלאומית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ונמכר לשידור ל BBC, PBS, NETFLIX ועוד. כמו כן, הפיקה סרטים דוקומנטריים, עבדה ככתבת תחקירים בעיתון "הארץ" וביימה כתבות תחקיר לערוצי הטלוויזיה השונים. כיום, במקביל לעבודתה על סרטיה הבאים, היא מלמדת בבית הספר לקולנוע "סם שפיגל".

 

הסרט זכה בפרס האמי לסרטי תעודה 2018.

הכנה לפני הצפייה:

איזה סרטים תיעודיים ראיתם לאחרונה? ובכלל?

סרט תיעודי יותר מעניין/פחות מעניין מעלילתי?

האם לדעתכם קיימת גזענות בחברה הישראלית? אם כן: בין מי למי?

כיצד באה גזענות זו לידי ביטוי? תנו דוגמאות

הדיון במהלך המפגש ינוהל בשני רבדים עיקריים: המסר החינוכי של הסרט לצד העשייה הקולנועית.

מסר חינוכי:

"טהורה לעד" הינו דוגמא לאופן בו גזענות יכולה לפרק קבוצה או חברה מבפנים. הסרט מספר בצורה לא דידקטית כיצד קבוצות שוליים קולניות יכולות להשליט את רצונן על הרוב הדומם.  הסרט משקף סיפור מורכב של קבוצת כדורגל כמיקרוקוסמוס ונייר לקמוס של החברה הישראלית. השחקנים במערכה – האוהדים, הפוליטיקאים, העיתונאים – כולם מנסים באופן מודע ומכוון לרתום את משחקי הכדורגל לצרכיהם. באמצע, כפיונים על לוח השחמט, שחקני הקבוצה שנקלעו למאבק.

הספורט הוא ראי החברה. יותר מכך, לעתים הוא לא רק משקף את החברה – אלא אף מנבא תהליכים חברתיים. דרך הסיפור הנקודתי על עונה אחת בהיסטוריה של בית"ר, הסרט מציב תמרור אזהרה בנוגע לתהליכים השקטים המתרחשים בחברה הישראלית כולה.

מטרתי בסרט הזה להרים את המסך הקלישאתי שסביבו נסב הדיון הציבורי, ולאפשר לצופה להביט פנימה אל האירועים – ואולי גם אל תוך עצמו.

שאלות מנחות לדיון:

  • מה הרגשתם לגבי הדמויות השונות בסרט ולגבי המהלכים שהן בוחרות לעשות? האם היתה להן זכות הבחירה והאם יכלו להתנהג אחרת?

  • עם מי הזדהתם? מה חשבתם על המעשה של קפטן הקבוצה אריאל הרוש ומה חשבתם על המהלך של השחקן אופיר קריאף?

  • הניצחון הברור של ארגון האוהדים "לה פמיליה" - קבוצת שוליים אלימה - הינו דוגמא בה המעטה בערכן של דעות קיצוניות יכולה להוביל להתעצמותן - האם אתם מכירים מצבים דומים שאינם מעולם הכדורגל? מה הדרך למנוע מצבים כאלה? מה כל אחד יכול לעשות כדי למנוע מצבים כאלה?

  • האם תמיד אנחנו יודעים לקבל את האחר בתוכנו? מה מונע מאיתנו לעשות את זה? האם זהו פחד? ואם כן - הפחד ממה? כיצד אפשר להצליח לראות מעבר לקלישאות ולסטיגמות. מה הסכנה לנו כחברה כשאנחנו בוחרים שלא לקבל לתוכנו את השונה?

העשייה הקולנועית:

"טהורה לעד" הינו תיעוד וריטה ( verite) של עונה אחת בחיי קבוצת בית"ר ירושלים. מבחינתי כיוצרת זהו לב לבה של העשייה התיעודית - לדעת לזהות את הסיפור בתחילתו ולתעד את התפתחותו. העשייה התיעודית מאפשרת לי התבוננות מהצד על תהליכים הקורים בחברה.

שאלות מנחות לדיון:

שלב הצילומים:

  • כיצד זיהיתי את המוקד של הסיפור וההחלטה לצאת למסע העוקב אחרי הקבוצה?

  • בהתחשב בנושא הנפיץ והתזמון הדרמטי - כיצד השגתי את האמון של אנשי הקבוצה ואת הסכמתם להשתתף בסרט? מה התהליך שעברתי עם הדמויות השונות?

  • כיצד התנהלתי כיוצרת אשר באה לתעד עולם גברי מצ'ואיסטי בתקופה דרמטית - האם היותי זרה לסיטואציה עזר או הפריע?

שלב העריכה:

  • סרט מרובה דמויות - כיצד בונים סרט בו אין דמות מרכזית מנחה?

  • בחירת דמות המספר מתוך עולם הסרט - דמותו של פרשן הכדורגל מאיר איינשטיין שאינה נראית בסרט אך מלווה את הסרט בקולה.

  • הקולנוע הוא בהגדרתו מניפולציה על הצופה. אחד האתגרים המרכזיים בעריכת הסרט היה הסתרת המניפולציה. בחירה בשפה זו היתה אתגר בעריכה אך היתה לזה מטרה ברורה - בניית תיעוד המאפשר "הצצה בלתי אמצעית" לכאורה אל תוך העולם של הקבוצה.

  • כיצד בונים דמויות מורכבות - שאינן טובות או רעות בלבד, ויחד עם זאת מנסחים אמירה ברורה.

  • כיצד מגיעים לחומרי ארכיון שלא נמצאים בארכיונים הרשמיים.

יציאת הסרט והשפעתו:

  • האיומים שקיבלתי סביב יציאת הסרט וההתנהלות מול אוהדי לה פמיליה - כיצד בחרתי להתמודד עם הבעיה והעברתי אותם לצד שלי.

  • כיצד אפשר להפוך סרט לכלי לשינוי חברתי? מה המהלך שנבנה עם יציאת הסרט שהוביל להשפעה המשמעותית שהיתה לו על  הקבוצה?

 

הפעלה לאחר הצפייה:

מתחלקים לקבוצות של 5-6 תלמידים, כל קבוצה בוחרת תופעה גזענית בחברה הישראלית או בחברת התלמידים בביה"ס ומוצאת 3 פעולות שניתן לעשות כדי להקטין או להעלים את התופעה.

מליאה: כל קבוצה מציגה את התופעה בה עסקה ואת ממצאיה

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
מאיה זינשטיין
050-2898992

orlov.lev95@gmail.com

תל אביב, דב הוז 2

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.