צבע המים

תקציר המחזה:

המחזה מפנה את הזרקור אל סיפורם המרגש של קבוצת עולים ממחוז שרעב שבתימן, שעשתה דרכה בשנת 1910 לעבר ארץ ישראל בהנהגתו של 'המורי' רב הקהילה.
כל חלומם היה לחיות ולממש את חלום הגאולה בארץ ישראל.

הקהילה משתקעת ליד חוות כנרת בבית המוטור שעל אדמת עמק הירדן.

באותם ימים מתגבשת על אדמת הירדן קבוצת כנרת, קבוצה אידיאליסטית, מפלגתית ובעלת רקע זהה של תרבות וארצות מוצא ממזרח אירופה.

נוצרת לפנינו התנגשות בלתי נמנעת בין חברה מאורגנת, לבין עולים חסרי ארגון. 

בצל המאבק בין שתי קבוצות המייסדים נרקם סיפור אהבה בלתי אפשרי בין זוהרה בתו של ציון - רב הקהילה לבין גדעון - בנו של שמואל, ממייסדי קבוצת כינרת.

דרך הרומן התמים שנרקם, השניים נתקלים בהתנגדויות קשות משני הצדדים וכדי לממש את אהבתם נלחמים השניים באפליה, דעות קדומות ופערים תרבותיים. השניים נאלצים להתחבא ולהסתיר את אהבתם ולגבור על העולם העוין סביבם, עולם של אינטריגות וקשיים הכרוכים בהקמת ישוב צעיר בארץ ישראל.

לאחר 19 שנים נאלצו תימני כינרת לעקור מאדמתם האהובה, שבה קברו את יקיריהם שנפלו בתוך מאבקם כנגד איתני הטבע, מחסור במים, מצוקת דיור ומאבק לשימור תרבותם.

המחזה נכתב על בסיס עבודת דוקטורט מפורט של דוקטור סמדר כהן , שנעשה על  פרשת "תימני כנרת" ומבוסס על סיפורם.

"את עמותת תיאטרון השחר רב – תרבותי", חלמה, הקימה ומקיימת , השחקנית והיוצרת גילית יצחקי, היא הרוח החיה בעמותה, ומסירותה רותמת אנשים רבים, מתחומי האמנות החינוך והעשייה החברתית, גילית, בוגרת בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי"  1994, בת לעולים ציונים מעיראק, שפעלו בשיתוף עם הסוכנות הציונית להצלת קהילת בגדד.

חזונה לייצור מסורת תיאטרלית העוסקת בתרבויות ובמורשות של קהילות יהודי ערב והמזרח תוך פיתוח שפה אומנותית ייחודית השואבת את השראתה מתרבויות אלו.

חזון זה  הביא להקמת עמותת תיאטרון השחר רב תרבותי שפועלת משנת 2015 , תיאטרון שבה לעולם מתוך רצון לתת מענה בשדה התיאטרון לתשוקה ההולכת וגוברת של רבים להכיר את סיפור חייהם של יהודי מדינות ערב ולהתוודע למרקם החיים הייחודי ורב הפנים שלהם בארצות מוצאם ונמשך שנים רבות לאחר עלייתם לארץ.עמותת תיאטרון "השחר רב-תרבותי", תהא בית לסיפורי הקהילות השונות, על מנת להפנות את אור הזרקורים אלינו פנימה וליצר מסורת תיאטרלית ייחודית המקיימת דיאלוג פורה, פתוח ומכיל דיו, עם המורשת התרבותית. ולהפוך את התיאטרון למוסד תרבות רלוונטי וזמין עבור ציבור הולך וגדל, ולאמץ את הערך של רב תרבותיות ,כעיקרון שמנחה את פעילותו.

עיקרון נוסף שמנחה את התיאטרון הוא יצירת דיאלוג עם האוכלוסייה הערבית בארץ, אשר סיפורם של קהילות יהודי ערב בארצות ערב, קיומם הווייתם, במשך 2500 שנה, נעלמה מידיעתו של הדור הצעיר שנולד בארץ.

גורן אגמון מחזאית במאית ודרמטורגית

בוגרת תואר בבימוי מאוניברסיטת תל-אביב, המחזה הראשון שכתבה לתיאטרון רפרטוארי כמו ציפור בודד על גג  עלה בשנת 1979 בתיאטרון הבימה. לימדה כתיבה דרמטית באוניברסיטת תל אביב, בתיאטרון פסיק, ובבית הספר למשחק של ענת ברזילי, בבית הספר לכתיבה של יובל המון, בסדנאות הבמה, בתיאטרון אספקלריא ובאופן פרטי. כלת פרס ראש הממשלה לסופרים ומחזאים שנת 2007

כתבה וביימה: אישה כמו ג'ירפה, כבוד השופטת, "שפאר" עלייתו ונפילתו של כלב – עיבוד לספרו של אלברט שפאר ״בתוככי הרייך השלישי״ בצוותא.

בין מחזויתיה -  בתיאטרון בית לסין: היורשת ( (1996, 2018הקונצרט (1998) מבזק חדשות (2000) קיסריה - סוף שבוע (2004), קפה ערבה (2006) עלמה ורות (2008) אמא מאוהבת (2010) בית מרקחת שטרן בלום  (2014), מכתב לנועה (2001) עליו זכתה בפרס מחזאית השנה בטקס פרסי התאטרון הישראלי באותה השנה.  בתאטרון חיפה: ארצה (1981) מכתב לנועה (2018) החבורה (1987) עליו זכתה בפרס המחזה הטוב ביותר בפסטיבל הילדים. בתיאטרון הקאמרי: הריון (1985), בתאטרון הבימה: חתול רחוב (2004) כמו ציפור בודד על גג (1979) בתיאטרון פסיק: מאחורי הגדר (2014) במדיטק: סוד הגן הנעלם (2007) בפסטיבל עכו: התוכים של יחזקאל (1988) בתיאטרון קומיקון: האי של ליאור (2007)

כמו כן כתבה וביימה הצגות לילדים ולנוער. בין הבולטות –בתיאטרון אורנה פורט לילדים ונוער: אני ואחי הקטן, הרפתקאה מופלאה, המעפילים הקטנים, ארץ הסבאים, זהירות עם הכדור, זאב בודד.

איציק צדיק  במאי, מחזאי, כוריאוגרף, שחקן ויוצר.  

בוגר ביה"ס הגבוה לאומנויות הבמה "בית צבי" מחזור מ"ט 2011 . לימודי בימוי באוניברסיטת תל אביב 2018-2016 . בוגר בביה"ס למחזאות מטעם בית לסין בשיתוף סדנאות הבמה בהנחייתו של אבישי מילשטיין 2019-2016. קורס משחק מול מצלמה בהדרכתה של רותי דייכס, 2015. סדנת דיבוב באולפני נ.ל.ס בהנחיית הבמאית טליה ברקאי, 2008 . . מלווה אמנותית ודרמטורג של הפקות רבות, כמו כן משמש במאי ומורה למשחק ותנועה  בבתי הספר למשחק בית צבי, הדרך, וענת ברזילי. מנהל אומנויות ומרכז מגמות בבית הספר לאומניות רמת-חן מאז 2015.

כשחקן שיחק בין היתר; בתיאטרון הקאמרי: סוף טוב בימוי: עדנה מזי"א. בתיאטרון השחור: fantazi בימוי: ליאור כלפון. בתיאטרון הספרייה: נעורי ורדל'ה בימוי: מיטקו בוז'קו. בית צבי: סיפור הפרברים בימוי: מיכה לבינסון. הבית שלנו בימוי: אילן שטורם. רנט (RENT) בימוי: משה קפטן.  גברתי הנאווה בימוי: עידו רוזנברג.   שלוש אחיות  בימוי: עמית גזית.   בדרך לבמה בימוי: אלינור אגם בן דוד   I Love You לנצח, אבל.. בימוי: עידן עמית.

בטלוויזיה ובקולנוע: מיני סדרה תמיד אותו חלום, שודרה ב-HOT 2010 ,בימוי: איתן פוקס. בקצב הגוף פיצ'ר ששודר בפסטיבל קולנוע דרום 2017 .בימוי: מרים בן גיגי

בין עבודותיו כבמאי; בתיאטרון השחר-רב תרבותי בימוי וכוריאוגרפיה של המחזה צבע המים מאת גורן אגמון 2019. בתיאטרון הקאמרי, פסטיבל "כאן ועכשיו!" בימוי למחזה פיקוח נפש מאת תומר רודמן 2019. בבית הספר "הדרך" בניהולו של אייל כהן, בימוי  למחזה הסודות עם תלמידי מחזור 2020. מחזאי ובמאי של המחזמר מטופלות שעלה במסגרת פסטיבל '80 בריבוע' 2014 בסוזן דלל ונלקח תחת חסותו של תיאטרון הספרייה ובית צבי ברפרטואר 2016-2015 .  פסטיבל חג המחזמר בבת-ים 2014 : ע. במאי וכוריאוגרף למחזמר חלום קוסטה ריקה, מאת אדיבה גפן ובבימוי הדר גלרון.

ככוריאוגרף עבד בהפקות שונות בארץ ובחול, בין עבודותיו,  בתיאטרון העירוני MDMB במלאדה מולסלאב, צ'כיה 2018-2020 למחזה הסודות מאת הדר גלרון ובבימויה. בתיכון עירוני א לאומנויות: קרנפים בימוי: אבי חדש 2020. משחקי פיג'מה בימוי אבי חדש 2019, ציד המכשפות בימוי הדר גלרון 2015 צוותא: חתונת הדמים בימוי: עינת ויצמן. הסודות בימוי: הדר גלרון גוונים של אהבה בימוי: גלית גיאת. קברט לוין בימוי: גל ברזילי. אמא-מה בימוי: הדר גלרון.  בבית צבי: מלה-סקאלה עד נאפולי בימוי: אילן שטורם. שירי גו'רג' גרשווין בימוי:  אילן שטורם.

• פועל ערבי
• פועל טבעי
• פועל אידיאליסט
• כיבוש העבודה
• שליחותו של שמואל יבניאלי לתימן
• תכנית ההתיישבות של ארתור רופין
•   הרקע לפרשת התימנים מכנרת
• מדוע צריך לספר את הסיפור של התימנים מכנרת 

המחזה עוסק בסיפורם של "תימני כנרת", קבוצת עולים יהודים מתימן שעלו ארצה והתיישבו בחוות כנרת, ולאחר 20 שנות התיישבות במקום שלוו במאבקי כוחות רבים עם חברי קבוצת כנרת, אולצו להעתיק את מגוריהם למקום אחר.

המחזה נכתב על בסיס עבודת דוקטורט מפורט של דוקטור סמדר כהן , שנעשה על  פרשת "תימני כנרת" ומבוסס על סיפורם.

תקציר הפרשה

בשנת 1910 החליטה קבוצה של 20 משפחות בראשותו של המורי הרב דוד בן ישראל צאירי (אלשריעה , ) מן הכפר שעובה שבמחוז הדרומי שבתימן, שרעב, להגר לארץ ישראל. כעבור יותר  משנה הגיעה הקבוצה לנמל חיפה ושם התפצלה: חלק מהמשפחות עברו לעבוד ביבניאל, וחלק בזכרון-יעקב ובחדרה. את החיים של קבוצת התימנים שהגיעו לחדרה תיאר יוסף בן ישראל, אחיו של הרב דוד בן ישראל במועצת התימנים שארגנה מפלגת אחדות העבודה: "סדרו אותנו שלש משפחות בבית המטבחים על יד הבאר במקום הצל והרטיבות וריח רע נודף והיה לנו דאיבת לב וכליון עניים ונשתרשה בנו הקדחת... ". לאחר כעשרה חודשים התאחדו 20 המשפחות ויחד עם הרב דוד בן ישראל עלו לגליל. הם נסעו ברכבת מחדרה לצמח, ומצמח הלכו ברגל לחוות כנרת. בין צמח לחוות כנרת התפצלה הקבוצה: ארבע משפחות התיישבו ביבניאל - המקום שאליו גורשה קבוצת התימנים הראשונה שנשלחה לכנרת על ידי המשרד הארצישראלי, ו- 16 משפחות עם הרב דוד בן ישראל התיישבו בחוות כנרת, שהייתה באותם ימים חוות פועלים בראשותו של אליעזר יפה . התימנים הגיעו לכנרת בחודש נובמבר 1912 (תרע''ג) והועברו ממנה לאחר 18 שנים, ב 5 -באוגוסט 1930 למושב העובדים שליד רחובות-מרמורק.

"בתי התימנים העירומים מעץ מוחים מחאה אילמת, צועקים ותובעים באילמותם די-צדק מאת כולנו — כולנו הננו חייבים!... המה ערירים ועקרים בין היוצרים. את האדמה חפרו כמו כולנו בעמל ובזיעה- ובקורבנות עלו על כולנה, וסובלותם גדולה משל כולם והנאתם קטנה משל כל האנשים החיים כאן. הנדכאים והחלכאים בשטח זה! " במילים קשות אלו תיאר שמואל דיין ממיסדי קבוצת דגניה בעיתון הפועל הצעיר את תימני כנרת ימים ספורים לפני גירושם משם ב 5 -באוגוסט 1930'

.

שליחותו של שמואל יבניאל לתימן-החיפוש אחר "פועלים טבעיים"

בתאריך 16.12.1910 (ט''ו בכסלו תרע''א) התחיל יבניאלי את מסעו לתימן מיפו ובתאריך 2.1.1911 (ב' בטבת  תרע''א) הגיע אל העיר עדן שבתימן. לשליחות של יבניאלי לתימן היו שותפים נציגי הציונות בארץ ישראל, תנועת הפועלים (בעיקר תנועת הפועל הצעיר) הרב אברהם יצחק קוק והמשרד הארצישראלי בראשותו של רופין.

השליחות של יבניאלי זכתה לשבחים רבים בהיסטוריוגרפיה הציונית. בשנת 1912 הגדיר רופין את מטרת השליחות: "נחוץ למושבות אלמנט שאין לו דרישות והמסוגל להתחרות עם הערבים שגם להם אין דרישות. אלמנט כזה הם יהודי תימן... כדי לחזק אלמנט זה שיגרנו – בתמיכתה הכספית של האגודה "עזרה" בברלין – שליח מהימן לתימן". ואכן, כבר בשלב ההכנות תכנן יבניאלי מסלול שיעבור במקומות שהוא ידע עליהם מראש שיש בהם עובדי אדמה. במכתבו למשרד הארצישראלי הבהיר יבניאלי: "אני מודיע לכולם כי הנני מחפש רק משפחות שיש בהן אנשים בריאים".

שילוב המאבק על "כיבוש העבודה" עם המאבק על "כיבוש הקרקע"

כדי לפתור את בעיית העבודה העברית הוצעו שני רעיונות: הראשון, שילוב של המאבק על "כיבוש העבודה" עם המאבק על "כיבוש הקרקע , " כלומר רכישת קרקעות בהון לאומי ועיבודן באמצעות יישובים שיתופיים כמו הקבוצה, מושבים שיתופיים והקיבוץ. והשני היוזמה להביא יהודים מתימן שיחליפו את הפועלים הערבים.

אדמת כנרת

בשנת 1905 רכשה "החברה להתיישבות יהודים" (יק''א) את אדמות דלַ יקה אום גו'ני שבעמק  הירדן (כנרת ודגניה) משיח' פרסי ומהשבט הבדווי דליקה.  לאחר שלוש שנים שבהן הוחכרו אדמות אלה לערבים, קנתה קרן קיימת לישראל מיק''א חצי מאדמת כנרת והחכירה אותה לחברת הכשרת היישוב, שהייתה באחריותו של המשרד הארצישראלי. הרכישה של אדמת כנרת הביאה אתה בשורה חדשה ליישוב היהודי בארץ ישראל. התוכנית של רופין הייתה להפוך את האדמה הראשונה שנרכשה בכספי הלאום, אדמת כנרת, לחווה לאומית ללימוד חקלאות ולטיפוח  ענפי חקלאות חדשים.  אולם, סיפורה של כנרת מלמד שהיא עברה גלגולים רבים: עבדו בה שכירי יום, קבוצות קבלניות, אריסים, פועלים בניהול של פקידים (אגרונומים) וקבוצות נבדלות כמו  התימנים וחוות-העלמות שהתמקדה בהכשרת נשים לעבודת חקלאות.

 אז מה יש בפרשת תימני כנרת?

לפנינו סיפור אהבה שהוחמצה, רֵעות שלא באה לידי ביטוי ושלמות שנותרה בערגתה אל שלמותה  

סיפורן של עשר משפחות אינו אלא מיניאטורה היסטורית של מסכת היחסים בין היישוב לבין עולי תימן, לפנינו התנגשות בלתי נמנעת בין חברה מאורגנת, אידיאליסטית, מפלגתית ובעלת רקע זהה של תרבות וארצות מוצא לבין עולים חסרי ארגון, נטולי אידיאולוגיה חברתית או מפלגתית, יהודים "סתם" שכל חלומם היה לחיות את חייהם בא"י ללא חלומות לשנות את פניה של החברה את ערכיה ותרבותה אלא לממש את חלום הגאולה בא"י 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

gilit42@gmail.com