התיבה

רינת מוצאת תיבת נגינה ישנה בבית של סבא. היא משחקת איתה, אבל אז... התיבה מתקלקלת. כשמתברר לרינת עד כמה חשובה התיבה לסבא, היא יוצאת לחפש מי יתקן אותה. אבל מי? המוכר התזזיתי בחנות הצעצועים? בעלת החנות לחפצי יד שנייה? אולי מתקן הצעצועים? איש מהם אינו מצליח לתקן את התיבה. אבל אז...
שחקניות, בובה מפתיעה ותפאורה רבת המצאות בהצגה על חפצים והאופן בו מתייחסים אליהם. 

בהצגה שתי שחקניות, האחת מגלמת את רינת הגיבורה, והשנייה את כל שאר הדמויות. הילדה, רינת, היא היומנטה (humanetta) – השחקנית תפעיל בובה עם ראש אנושי וגוף של בובה. 

על ההצגה:
המחזה נכתב מתוך דאגה גדולה לעולם ולחברה שלנו. תרבות הצריכה של ימינו, שכולנו, מבוגרים כילדים, חלק ממנה, מעודדת אותנו לקנות כמה שיותר. כמאמר השיר:

"כל מה שרציתי כל מה שקניתי /

כל מה שאספתי זה לא מספיק /

כל מה ששמרתי כל מה שחמדתי /

בסוף הבנתי זה לא מספיק". (לא מספיק/הדג נחש)

היחס שלנו לחפצים השתנה מאד לאורך השנים, בשני הקצוות של שרשרת הייצור. אם פעם היינו קונים חפץ, שומרים עליו, מתקנים אותו אם צריך, היום אנחנו קונים חפצים זולים שמתקלקלים מהר. יותר זול לקנות חדש מאשר לתקן, לכן אנו קונים עוד. זהו מעגל שמזין את עצמו, וההשלכות הסביבתיות שלו קשות מאד- זיהום פלסטיק שמגיע לשיאים חדשים הוא רק דוגמא אחת מני רבות.

הייתי רוצה שילד שצופה בהצגה ישאל את עצמו- האם אני באמת צריך הרבה צעצועים? האם זה מה שיעשה אותי מאושר?

אלמנט חשוב נוסף בהצגה הוא הקשר הרגשי אל החפץ. במסעה, רינת פוגשת דמויות מבוגרות ממנה- סבא, אמא, מוכרת בחנות צעצועים, מתקן צעצועים זקן. דרך המפגש עם התיבה, אנו נחשפים לצדדים אחרים בהן- אמא הטרודה לרוב בענייני היום יום פתאום רוקדת ושרה; מתקן הצעצועים הזועף נזכר בילדה שאהב. הקשר הרגשי לצעצוע מגלה בפנינו את האנושיות של הטיפוסים השונים. קשר כזה לא יכול להתפתח עם צעצוע מפלסטיק שנשבר תוך זמן קצר, המפנה את מקומו לצעצוע אחר.

קרדיטים:
כרמל רוזנטל - יוצרת ובמאית ההצגה, מחזאית ושחקנית יוצרת.

יעל רוזנס - שחקנית יוצרת בהצגה, קומיקאית ומאלתרת.

ינאי פרי - בובנאי ובמאי שותף בהצגה. אמן תיאטרון בובות וקומיקסאי. 
גילי גודיאנו - תפאורה
רעות שייבה - תלבושות
עינב הר ענן - מוזיקה
 

נקודות לדיון לתלמידים לפני הצפייה בהצגה:

1. האם שמעתם.ן את המושג 'תרבות הצריכה'? מה לדעתכם.ן יכולה להיות המשמעות שלו?
2. האם היה לכם.ן בובה, צעצוע או חפץ שמאד אהבתם בתור ילדים קטנים או אוהבים עד היום? מהו?
3. האם יש לכם.ן קשר מיוחד עם סבא או עם סבתא? מה אתם עושים עם סבא/סבתא? 
4. האם פעם היה לכם.ן צעצוע שנשבר, ולא ניתן היה לתקן אותו?

נקודות לדיון לתלמידים לאחר הצפייה בהצגה:​

1. איך רינת מתייחסת לצעצועים בתחילת ההצגה? ואיך בסופה? האם היחס שלה אליהם השתנה?
2. למה לרינת היה חשוב להשיג לסבא תיבה חדשה?
3. הציעו רעיונות - מדוע רינת חולמת שיש צעצועים בים?
4. למה סבא שומר את התיבה, למרות שהיא מקולקלת?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

abu.carmel@gmail.com