הרקדנית מרמלדה (A)

מרמלדה היא רקדנית צוענייה, מרפאה חולים ומביאה שמחה! מרמלדה מוזעקת להציל את הנסיכה לימונדה שהפכה עייפה, עצובה ורגזנית. מרמלדה מגיעה לארמון עם ריקודים מיוחדים, מקצבים סוערים, צבעוניות, וצעדים נדירים. האם תצליח להפוך לימון ללימונדה?

המופע סוקר סגנונות מחול מסביב לעולם (צועני, אפריקאי, ריקוד רועים, היפ הופ ועוד) ומשתמש בתלבושות ססגוניות, אביזרים אותנטיים ומוסיקה מקורית.

כוריאוגרפיה לריקודים במופע:

ריקוד צועני, מצרי - ריקוד רועים - אורית סוכרי

ריקוד אפריקאי - יעל שרוני

ריקוד פלמנקו - אלמה גולדין

משך המופע: כארבעים דקות

הנחיה לקראת הצפייה במופע (לילדי הגן)

היום תגיע לגן שלנו רקדנית יוצרת ושמה אלמה. אלמה תראה לנו מופע בסגנון מחול אתני שהיא המציאה עבורנו ועבדה על המופע מאוד קשה.

אנחנו נתנהג יפה במהלך ההצגה, נשב בשקט, לא נדבר, נעשה מה שאלמה תבקש מאיתנו ונמחא כפיים בסוף ההצגה – בגלל שככה נהוג להודות לאומנים ולהראות שנהננו.

כללי התנהגות במופע

1. אסור לאכול באולם.

2. מותר לנוע בכיסא במהלך המופע, אך בלי להפריע לחברים מסביב.

3. אסור לקום באמצע המופע.

4. יש להקשיב להוראות המורים, עובדי ההיכל, ההורים המלווים והרקדנים (במידה ויפנו  אליכם).

5. אסור להרעיש ולהפריע לחברים שמסביב במהלך המופע.

6. לאחר סיום המופע, הישארו במקום עד לקבלת ההנחיות מאנשי הצוות לצאת מהאולם.

מושגים בסיסיים: מהו מחול ומהי יצירת מחול?

כוריאוגרף - היוצר שאחראי על כל מרכיבי יצירת המחול.

משפט תנועתי - סידרה קצרה של תנועות.

שפה תנועתית - חיבור של המשפטים התנועתיים, ה"מילון" התנועתי הייחודי של היצירה, טכניקת המחול הספציפית שמשתמשים בה והסגנון (קלאסי, מודרני, אחר).

סוגי מחול מרכזיים - הינם הבלט הקלאסי והמחול המודרני. סגנונות בולטים אחרים הינם: מחול עכשווי, תיאטרון מחול, ריקודי רחוב, פלמנקו ועוד.                                                                                                      

הרעיון המרכזי - המוביל את הכוריאוגרף. יכול להיות סיפור, רגש, תוכן ומסר או רעיון מופשט.                                                   

מרחב - חלל הבמה בו נעים הרקדנים והשימוש שהם עושים בו. מעניין לשים לב האם הרקדנים נעים במקום אחד, מתקדמים בחלל במסלולים, יוצרים מבנים (שורות, טור) משתמשים ברמות גובה שונות (גבוה - עמידה וקפיצה, בינוני -כיפוף רגלים, נמוך רצפה).                                               

הרקדנים - בלתי אפשרי להפריד בין הרקדן והריקוד. הם היצירה וכלי הביטוי בו זמנית בניגוד לאמנויות אחרות. הם שמאפשרים לכוריאוגרף להביע את עצמו ולעיתים גם משתתפים בתהליך יצירת המחול. מעניין לשים לב ליכולות הטכניות ורמת המיומנות הגופנית של הרקדן ולנוכחותו. מה ההכשרה שלהם (קלאסי, מודרני, אחר)? לאיכויות התנועתיות, לשרירים, הזיעה וכו'. יש לשים לב למספר הרקדנים, החלוקה המגדרית (כמה בנים וכמה בנות?).

הלווי המוסיקלי - של המחול יכול להיות קטע מוסיקה קיים או מוסיקה המולחנת במיוחד למחול. התנועות יכולות להיות מותאמות למוסיקה בדיוק רב, בצורה חלקית או להיות מנוגדות למוסיקה (תנועה איטית בלווי מוסיקה מהירה) המוסיקה תורמת ליצירת המכלול האמנותי השלם.

התלבושות והתפאורה - גם הם משלימים את החוויה האמנותית. הכוריאוגרף מחליט על צבע ועיצוב התלבושת, מה תהיה התפאורה או האם בכלל תהיה, צורת הבמה והישיבה של הקהל ועוד. כל החלטה כזאת היא מכוונת ויוצרת משמעות. 

הכנה לצפייה במופע (הגננות יכולות לבחור בין הפעילויות הבאות)

פעילות מס' 1

ילדים, היום תגיע לגן שלנו אלמה. אלמה היא אורחת מיוחדת. אתם יודעים למה? בגלל שאלמה היא רקדנית יוצרת. אלמה ממציאה מופעים וגם רוקדת ריקודים בסגנונות שונים במופעים האלה. אלמה תראה לנו היום הצגה המשלבת ריקודים בתוכה.

1. הגננת אומרת: "ילדים קומו ליד הכיסא שלכם וחזרו אחרי".

הגננת עושה 4/8 מחיאות כף, הילדים חוזרים אחריה.

הגננת עושה 4/8 רקיעות ברגליים, הילדים חוזרים אחריה.

הגננת עושה 4/8 קפיצות קטנות, הילדים חוזרים אחריה.

הגננת עושה 2/4 סיבובים במקום, הילדים חוזרים אחריה.

2. בשלב מתקדם יותר ניתן לשלב את התנועות בקומבינציות שונות ולשחק ב"משחק הבלבולים", כשהגננת מבלבלת את סדר התנועות ובנוסף מוסיפה תנועות שלא היו קודם. דוגמאות: דילוג, קפיצה על רגל אחת, מחיאה מאחורי הגב ועוד...

דוגמה: הגננת עושה 4 מחיאות, הילדים חוזרים אחריה. הגננת עושה 4 קפיצות, הילדים חוזרים אחריה. לאחר מכן 4 סיבובים במקום ועוד 4 רקיעות ולבסוף 4 מחיאות מאחורי הגב.

*הצעה מורכבת יותר: בכל פעם להגביר את הקצב של התרגיל. להתחיל בקצב איטי, ובכל פעם להגביר ולהגיע לקצב מהיר יותר.

3. הגננת יוצרת מעגל עם הילדים. הגננת בוחרת ילד אחד שנכנס למרכז המעגל. הילד ממציא תבנית מקצב קצרה לצלילי מוסיקה קצבית וכולם חוזרים אחריו. לאחר מכן בוחר הילד חבר אחר במקומו וחוזר למעגל. החבר ממציא תבנית אחרת וכך הלאה. מומלץ לסיים את הפעילות לאחר שכל אחד מהילדים שהביעו רצון להשתתף, השתתפו,  וזאת בכדי למנוע ויכוחים ומריבות.

פעילות מס' 2

ילדים, נכון שמצבי רוח שלנו משתנים לעיתים קרובות? לפעמים אנחנו עליזים ורוצים לרוץ, לקפוץ ולשמוח. לפעמים אנחנו כועסים, מצוברחים ולפעמים אנחנו אפילו עצובים, בוכים ולא רוצים לשחק עם אף אחד?

1. הגננת שואלת: "מי מוכן להראות לי בתנועה של מצב רוח רגוע... כועס.... עליז... חולמני... חמוץ... ועוד?".

2. הגננת מחלקת את הילדים לשתי קבוצות. קבוצה אחת מדגימה באלתור פנטומימה של מצב רוח טוב וקופצני, קבוצה שנייה מראה מצב רוח כועס, חמוץ ולא מרוצה. כך  לפי תורות בין הקבוצות. לאחר הפעילות ניתן להחליף ביניהן.

3. חוזרים על הפעילות עם ליווי מוסיקלי:

דוגמאות לקטעים מוסיקליים:

מצב רוח טוב וקופצני:  https://www.youtube.com/watch?v=4Diu2N8TGKA

מצב רוח חמוץ ולא מרוצה: https://www.youtube.com/watch?v=tlOtaQLf-a8&list=PL1BacJUzFmHiEynzxTWN8jZ-pVd1yUBHD&index=3

התרשמות לאחר ההצגה כפתח לדיון

לאחר הצפייה במופע, שאלו את הילדים האם הם זוכרים אילו סוגי ריקוד הופיעו בהצגה. האם הם זוכרים ויכולים להדגים תנועות שהופיעו בריקודים האלה? ספרדי, צועני, היפ הופ, מצרי ועוד. עודדו את הילדים להראות את התנועות.

הידעתם? להורים

אמנות המחול החלה עם בריאתו של האדם הראשון - היה לו צורך לבטא את עצמו, את רגשותיו ואת אירועי החיים. הכלי הנגיש ביותר היה גופו. ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כגון: ציורי קיר במערות ועיטורי כדים, מראים כי האדם גילה את הקצב ורקד עוד לפני שהיו ברשותו אמצעי ביטוי אחרים. באותה עת, חיי האדם היו שלובים בצורה בלתי נפרדת עם הטבע, האקלים והחיות, והאדם הושפע מהמקצבים ששמע והתנועות שראה בסביבתו.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

mazalamirtheater@gmail.com